החברה, שניהלה חשבון עובר ושב בבנק, נטלה ב-2015 הלוואה בסך 182,000 שקל. על הסכמי ערבות להלוואה חתמו שני בעלי מניות בחברה ואדם נוסף שאינו קשור אליה. האחרון הוחתם על מסמך ערבות שנשא את הכותרת "הודעה לערב (שאינו ״ערב יחיד״)".

החברה לא עמדה בתנאי הפירעון והבנק העמיד את ההלוואה לפירעון מיידי. במסגרת זו הוא הגיש תביעה נגד שני בעלי המניות והערב הנוסף.

הערב הנוסף טען שהוא חתם על הערבות כחלק ממערכת ההסכמים בינו לבין בעלי המניות. לדבריו, הובטח לו בין היתר שהם יצמצמו את חוב החברה לבנק באמצעות הפקדה של 40,000 שקל לחשבון אך הדבר לא נעשה. עוד לדבריו, כשהצטרף כערב להלוואה הוא הסתמך על דברי בעלי המניות ביחס למצב החברה אך בדיעבד התברר שאלה לא גילו לו את היקף החובות האמיתי.

הוא הוסיף כי הסכים לערוב להתחייבויות החברה כלפי הבנק אך ורק כערב נוסף, ולא כערב בודד.

כותרת מטעה

השופט עזריה אלקלעי מבית משפט השלום בתל אביב הבהיר כי החוק מקנה הגנות שונות ל״ערב יחיד״ – אדם שאינו בעל עניין בחברה החייבת ואין לו תועלת כלכלית בעסקת ההלוואה.

לדבריו, מהמסמכים השונים עולה כי הנתבע אינו בעל מניות או מנהל בחברה, כך שמדובר ב״ערב יחיד״. בהתאם לחוק הערבות, אם הבנק לא גילה לערב היחיד את עובדת היותו ״ערב יחיד״ או ״ערב מוגן״, הוא פטור מערבותו.

השופט הוסיף כי הנתבע לא הגיש תצהיר עדות ראשית ולא הוכיח שלא ידע כי הוא ערב יחיד. עם זאת, דווקא ממסמכי הבנק עולה שהוא לא גילה לנתבע שהוא ״ערב יחיד״. זאת ועוד, כותרת המסמך עליו הוחתם הנתבע מטעה שכן צוין שם ״ברחל בתך הקטנה״ – ״הודעה לערב (שאינו ״ערב יחיד״)".

כלומר, הבנק יצר בפני הנתבע מצג שגוי לפיו הוא אינו ערב יחיד. השופט הסביר כי הפרת חובת הגילוי שבחוק כלפי הערב מביאה לביטול הערבות, אלא אם הבנק מוכיח שהנתבע ידע כי הוא ערב יחיד, מה שלא הוכח במקרה זה.

בנסיבות אלה קבע השופט כי על אף שאין ספק שהנתבע ידע שהוא חתם כערב לחובות החברה, הוא פטור מערבותו.

לפיכך דחה השופט את התביעה.

לא ניתן צו להוצאות.

• ב״כ התובע: עו"ד רבקה בראון
• ב״כ הנתבע: עו"ד ענת אשבל

עו"ד אברהם ש. בן-צבי עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין