שלוש חברות מכרו נכס שהיה בבעלותן וביקשו לפרוס את מס השבח שהוטל עליהן על פני 4 שנים. מנהל מיסוי מקרקעין בחיפה דחה את בקשתן אך ביהמ"ש הפך את החלטתו.
בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין בבית המשפט המחוזי בחיפה, נקבע כי גם חברות זכאיות ליהנות מתשלום מס שבח בפריסה ל-4 שנים שקדמו למכירת נכס מקרקעין. בכך, נדחתה עמדת מנהל מיסוי מקרקעין שלפיה אפשרות הפריסה שמורה רק ליחידים, והוא חויב בהוצאות של כ-10,000 שקל.
שלוש חברות מצפון הארץ (טוונטי האנדרד, ח.נחמן גרופ וגיניו ניהול) רכשו ב-2010 נכס מקרקעין בנהריה. כ-4 שנים לאחר מכן הן מכרו אותו תמורת כ-21 מיליון שקל וחויבו במס שבח גבוה (הסכום לא צוין בפסק דין), שכלל גם מיסוי חברות של 26.5%.
בעקבות הסכום הגבוה ביקשו החברות מרשות המסים להתחשב בהן ולפרוס את המס על פני 4 השנים שקדמו למכירה, בתקופה שבה מס החברות היה נמוך יותר (25%). כלומר, הן ביקשו למעשה ליהנות מהשיעור המופחת של מס החברות, שעלה ב-2014.
מנהל מיסוי מקרקעין בחיפה דחה את בקשתן, מכאן הערר שהגישו לוועדת הערר במאי 2016.
החברות טענו כי חוק מיסוי מקרקעין מתיר לנישומים לפרוס את מס השבח על פני 4 השנים שקדמו למכירה אך מנהל מיסוי מקרקעין טען כי זכות זו שמורה אך ורק למוכר יחיד ולא על חברות.
הוא הסביר כי המחוקק אפשר לפרוס את המס על הכנסותיו של נישום יחיד משום שהמס משתנה בהתאם להכנסותיו מדי שנה, לעומת חברות שהמס על הכנסותיהן הוא קבוע.
המנהל הוסיף כי למרות היעדרה של הוראה מפורשת המסייגת מחברות את הזכות לפרוס את המס – ברור שזוהי תכלית הוראות החוק.
עיוות "אפקט הדחיסה"
אולם בהכרעה בין שתי העמדות העדיף יו"ר הוועדה, השופט רון סוקול, את זו של החברות. השופט הבהיר כי הטלת חבות במס ללא פריסה עלולה לגרום לעיוותים שונים. אחד מהם מוכר כ"אפקט הדחיסה" –דחיסת מלוא המס על השנה בה נמכר הנכס על אף העובדה שלהשבחת המקרקעין לקח מספר שנים לצמוח.
השופט הדגיש כי אחת הדרכים בהן בחר המחוקק למתן את העיוות הזה היא האפשרות לחשב את המס על הרווח שהפיק בעל נכס ממכירתו באמצעות פריסתו על פני מספר שנים.
בהקשר זה, ובניגוד מוחלט לעמדת מנהל מיסוי מקרקעין, השופט הדגיש כי החוק עושה שימוש במילה "מוכר" ולא – "יחיד", ומכאן שאין זה משנה אם מדובר במוכר שהוא אדם פרטי או חברה. השופט הוסיף כי לו המחוקק היה מעוניין להחריג חברות מאפשרות זו – הוא היה כותב זאת במפורש.
בנוסף השופט ציין כי דווקא ישנן חברות שמחויבות בשיעורי מס של יחידים, דוגמת חברות משפחתיות או שקופות.
לאור כל האמור, השופט הגיע למסקנה כי החוק אינו מבקש לשלול מחברות את הזכות לפריסת מס על השבח, כטענת מנהל מיסוי המקרקעין, וקיבל את הערר.
הוא התיר לעוררות לחשב את מס השבח בפריסה לפי הוראות החוק למיסוי מקרקעין וכן חייב את המנהל בהוצאותיהן בסך של כ-10,000 שקל.
- ב"כ העוררות: עו"ד י' גבעון
- ב"כ המשיב: עו"ד ד' ונדרוב מפרקליטות מחוז חיפה
עו"ד יהודה שאוליאן עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הרווח הנסתר: כיצד AI מאתר הוצאות סמויות ומגדיל את הרווחיות
הרווח הנסתר איתור ומיגור הוצאות סמויות באמצעות כלי AI חכמים – מתודולוגיית Insight-Driven לניהול עלויות אפקטיבי אוגוסט 2026 קריאה: 14 דקות AI · בקרת עלויות · אופטימיזציה תקציר מנהלים ארגונים מוציאים מיליארדי שקלים מדי שנה על הוצאות תפעוליות – חשמל, תקשורת, ליסינג, דלק, ושירותים

מדד בשלות AI ארגונית בישראל
מדד בשלות AI ארגונית בישראל 2026 תחקיר מבוסס נתונים קיימים + מסגרת ROI ומפת דרכים פרקטית פתרונות אפקטיביים אוגוסט 2026 מבוסס מקורות רשמיים וסקרים ציבוריים הבהרה מתודולוגית חשובה: מסמך זה הוא תחקיר סינתטי המבוסס על נתונים ציבוריים קיימים בישראל (למ"ס, Deloitte ישראל, בנק ישראל +

יותר מכירות, פחות רווח: פרדוקס הצמיחה בארגונים בישראל
יותר מכירות, פחות רווח: פרדוקס הצמיחה בארגונים בישראל – 2027 מחקר עומק למנכ״לים | פתרונות אפקטיביים יותר מכירות, פחות רווח: פרדוקס הצמיחה בארגונים בישראל הכנסות יכולות לעלות בזמן שהרווח נשחק, המזומן נתקע והמערכת התפעולית מתקרבת לקצה. המחקר מציג את שמונת מנגנוני השחיקה, את קו הגבול

מנכ"ל בכניסה לתפקיד: אבחון ארגוני מעמיק
ניהול בכיר • כניסה לתפקיד מנכ"ל בכניסה לתפקיד: אבחון ארגוני מעמיק שלושת החודשים הראשונים בכיסא המנכ"ל הם החלון שבו נקבע רוב מסלול הקדנציה. מאמר זה מציג מתודולוגיה מובנית לאבחון ארגוני – כיצד לקרוא נכון את הארגון לפני שממהרים לשנות אותו, ולהבחין בין תסמינים לבין שורשי

זמן קבלת החלטות בהנהלה בישראל: המחיר האמיתי של עיכוב ניהולי?
מחקר זמן ההחלטה של הנהלות בישראל | פתרונות אפקטיביים כמה זמן לוקח להנהלה בישראל לקבל החלטה – ומה המחיר של עיכוב ניהולי? מסגרת מחקרית למדידת הזמן שעובר מזיהוי בעיה ועד החלטה, יישום ובדיקת תוצאה – בעסקים משפחתיים, חברות, עמותות, רשויות מקומיות וארגונים בגדלים שונים. הבהרה

מדד האפקטיביות הארגונית בישראל 2026
מחקר דגל שנתי | פתרונות אפקטיביים מדד האפקטיביות הארגונית בישראל 2026 מה מבדיל בין ארגונים שמנסחים אסטרטגיה לבין ארגונים שמצליחים להפוך אותה להכנסות, לחיסכון, לפריון וליכולת עמידה בתנאי אי־ודאות? הבהרה מתודולוגית: פרסום זה מציג את מסגרת המדד, כלי המדידה ורמות הבשלות. הוא אינו מציג תוצאות