אנליסט שפרש מעבודתו תבע הפרשי שכר בטענה שעבד מעבר לשעות התקן.
אולם טענת החברה כי היה עליו לתאם זאת מראש עם הממונה התקבלה, והתביעה נדחתה.
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל-אביב נקבע כי עובד לא זכאי לתגמול עבור שעות נוספות אם נשאר מעבר לשעות התקן על דעת עצמו, ללא אישור מפורש מהמעסיק או סיבה מוכחת כמו מחסור בכוח אדם, שהצריכה עבודה נוספת. בכך, דחתה הרשמת סימה קרמר תביעה של אנליסט שפרש ב-2016 ותבע הפרשי שכר.
התובע סיכם על פרישה מוקדמת , הוא קיבל פיצויי פיטורים, מענק וזכויות נוספות אך סבר שמגיע לו גם תשלום עבור שעות נוספות שהשקיע בעבודה במשך השנתיים שבהן עבד בחברה – וזו הייתה הטענה המרכזית שלו בתביעה שהגיש ב-2017 נגד חברת הביטוח.
התובע טען כי עבד לפחות שעתיים נוספות בכל יום, וכי אף אחד לא העיר לו או מנע ממנו מלבצע את השעות הנוספות. נהפוך הוא, לטענתו החברה עודדה את העובדים לעבוד יותר באמצעות מימון ארוחות צהריים למי שנשאר יותר מ-9.5 שעות.
מנגד טענה החברה כי התובע לא עבד שעות נוספות מעבר לאלה ששולמו לו בחלק מחודשי העבודה, וממילא הוא מעולם לא קיבל לכך אישור מהממונה כפי שמחייבים נהלי החברה. עוד נטען כי התובע מעולם לא התלונן בנושא וכי העובדה שקיבל ארוחת צהריים לא מעידה על כך שאושר לו לעבוד יותר שכן מדובר בהטבה אוטומטית.
לא משנה כמה זמן נכחת בעבודה
הרשמת קרמר הבהירה כי "לעובד אין זכות קנויה לשעות נוספות. למעסיק נתונה הזכות להחליט אם דרושה לו עבודה בשעות נוספות אם לאו". במקרה הנוכחי, אף שמתלושי השכר עולה כי היו חודשים שבהם התובע עבד מעבר לתקן (אם כי מדובר בשעות זניחות בהתחשב בהפסקות הצהריים היומיות) אלא שההישארות בפועל לא מסייעת לו נוכח נהלי העבודה הברורים בחברה.
הרשמת הבהירה כי החברה גיבשה כללים מסודרים בנושא השעות הנוספות והקפידה ליידע את עובדי החברה בין היתר באמצעות כיתוב מודגש בתלושי השכר. לפי שיטת העבודה שלה, "המבחן אינו כמה זמן נכחת בעבודה אלא מה עשית בזמן הזה והאם זה נעשה בתיאום הממונה עליך"
התובע היה מודע לכללים אלה ולמרות זאת לא הפנה כל תלונה בנושא במשך תקופת עבודתו. יותר מזה, העובדה שהיה חודש אחד שבו כן קיבל תמורה עבור שעות נוספות מעידה כי פעל לפי הנוהל ומחלישה את טענתו.
הרשמת הוסיפה כי אמנם הפסיקה הכירה בכך שישנם מקרים שבהם מעסיקים נותנים הסכמה לעבודה בשעות נוספות על דרך ההתנהגות או בדרך של שתיקה. אלא שלשם כך היה התובע צריך להוכיח כי היה צורך בביצוע שעות נוספות, למשל, עקב מחסור בכוח אדם או עומס חריג בעבודה, והוא לא עשה זאת. בנוסף, הרשמת קיבלה את טענת החברה כי אי אפשר לראות בהטבה האוטומטית של ארוחת הצהריים כשהסכמה שבשתיקה לביצוע שעות נוספות.
בנסיבות אלה הרשמת קבעה כי לתובע לא מגיע גמול עבור שעות נוספות, גם אם עבד בהן בפועל, ועל כן תביעתו נדחתה והוא חויב בהוצאות משפט של 2,800 שקל.
- ב"כ התובע: ניר ברקון, עו"ד דיני עבודה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב דוידוביץ'
עו"ד אביבה בורנובסקי עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
ממנועי צמיחה ל"דבר הגדול הבא"
ממנועי צמיחה ל"דבר הגדול הבא" איך מזהים הזדמנויות בשווקים משתנים — ומובילים את החברה לקפיצת המדרגה האמיתית בכל שוק, בכל ענף, מגיע רגע
אסטרטגיית ויתור: הדברים שחברה צריכה להפסיק לעשות כדי לצמוח
רוב תוכניות הצמיחה מתמקדות בהוספות – מוצרים, לקוחות, יעדים, מערכות ופרויקטים – אך החברות אינן נתקעות רק מחוסר רעיונות, אלא לעיתים דווקא מעומס פעילויות שכל אחת מהן צורכת זמן, תקציב ותשומת לב ניהולית. המאמר מציג את אסטרטגיית הוויתור – תהליך שיטתי לבחינת כלל הפעילויות והעברת משאבים מאלו בעלות תרומה נמוכה אל מנועי הערך המרכזיים. מדובר בהחלטה מודעת להפסיק, לצמצם, לאחד, להפוך לאוטומטי או לתמחר מחדש פעילויות שאינן תורמות לעתיד, מתוך הבנה שצמיחה אמיתית מתחילה לא במה שמוסיפים, אלא במה שבוחרים לוותר עליו כדי שהדבר החשוב ביותר יקבל סיכוי אמיתי להצליח.
תרבות ביצוע מול תרבות מצגות
למדו כיצד להפוך תרבות מצגות לתרבות ביצוע בעזרת שגרות ניהול, דקלרציות, יעדים אישיים ובקרה עקבית שמחברת בין החלטות הנהלה לתוצאות עסקיות מדידות לאורך זמן בכל חברה.
Runway / Wan: יצירת וידאו AI
המאמר סוקר את המהפכה בעולם יצירת הווידאו הגנרטיבי בשנת 2026, עם התמקדות בשלושה מודלים מובילים: Alibaba Wan 2.7, Runway Gen‑4.5 ו‑MiniMax Hailuo 3.0. Wan 2.7 מציע שליטה חסרת תקדים באמצעות First‑Last Frame, Multi‑Reference Video, ועריכה לפי הוראות, עם אורך מקסימלי של 15 שניות – פי שלושה מקודמו. Runway Gen‑4.5 מביאה איכות קולנועית, תנועה ריאליסטית ושליטה בפרמטרים מקצועיים, לצד גרסאות Turbo ו‑Aleph המרחיבות את הגמישות. Hailuo 3.0 בולט ברזולוציית 2K, אודיו מובנה ויכולת Omni‑Reference המשלבת תמונות, וידאו וקול לשמירת זהות וסגנון.
Claude (Anthropic): מנוע ההיגיון העסקי
Claude של Anthropic הפך בשנת 2026 למנוע ההיגיון העסקי המוביל בעולם הסוכנים האוטונומיים. המאמר סוקר את Claude Opus 4.6 עם יכולות תכנון, מיקוד ועבודה אוטונומית, ואת Claude Fable 5 – מודל "Mythos-class" ברמת מומחה. המאמר מתמקד ב-Claude Managed Agents – פלטפורמת סוכנים ארגונית הכוללת תיאום ריבוי סוכנים, זיכרון ארגוני, למידת לילה (Dreaming) ומנגנון הערכת תוצאות (Outcomes), עם מקרי בוחן מחברות מובילות.
ChatGPT (OpenAI): מודל השפה האוניברסלי
ChatGPT של OpenAI עבר בשנת 2026 מהפכה ממודל שיחה לפלטפורמת עבודה ארגונית של ממש. המאמר סוקר את GPT-5.2 עם ניתוב חכם אוטומטי (100% במתמטיקה, 74.9% בקידוד), את GPT-5.6 בשלושה דגמים (Sol, Terra, Luna), ואת ChatGPT Work – סוכן AI אוטונומי המבצע משימות מורכבות לאורך שעות, מתחבר למערכות ארגוניות, ומייצר תוצרים מוגמרים. המאמר מפרט את השותפות האסטרטגית עם IBM לאוטומציית זרימות עבודה ואבטחת סייבר, את תוכנית ChatGPT לעסקים קטנים, ואת אתגרי הממשל הארגוני שעולים עם סוכנים אוטונומיים.
