בעלי מקצוע רבים עורכים פגישות בבתי קפה. האם כספים שהם מוציאים בפגישות כאלה יכולות להוות הוצאה מוכרת לצורך ניכוי מס?
בעלי עסקים רבים שאין להם משרד, מקיימים פגישות עם לקוחות בבית קפה. חברת "משרד בקפה" הקימה בתחילת השנה מיזם שמטרתו לספק מענה לעניין זה. החברה התקשרה בהסכמים עם עשרות בתי קפה ועם לקוחות פוטנציאליים (בעלי מקצוע שאין להם משרד), ומהווה מעין מתווך המחבר בין בתי הקפה לבין העצמאיים.
אפליקציה שפיתחה החברה מאפשרת להירשם ולטעון אותה בכסף. בדרך זו, כאשר מגיע לקוח לבית הקפה ומופעלת האפליקציה, מכוח הסכמי ההתקשרות בין שלושת הצדדים – המבקשת, הלקוח ובית הקפה – מתבצעת עסקה המבקשת שבה בית הקפה מקבל תשלום עבור השירותים שהעניק ללקוח, והחברה מוציאה ללקוח שתי חשבוניות מס: האחת בסך של כ-60% מהתשלום לבית הקפה – חשבונית זו מוגדרת כתמורה בעד שירותי משרד; חשבונית שניה בסך של כ-40% מהתשלום לבית הקפה – חשבונית זו מוגדרת כתמורה בעד המזון והמשקאות שצרך הלקוח.
על פי טענות החברה, ההוצאה שבחשבונית הראשונה מותרת בניכוי, ואילו ההוצאה שאינה מותרת בניכוי גלומה בחשבונית השניה בלבד.
במסגרת "המרצת פתיחה" שהגישה בבית המשפט המחוזי בלוד, ביקשה החברה להצהיר כי הוצאות המזון והמשקאות מותרות גם הן בניכוי לפי פקודת מס הכנסה וחוק המע"מ. במילים אחרות החברה ביקשה לקבוע שמדובר ב"הוצאה מוכרת" לצרכי מס.
יש לציין כי החברה ביקשה לתקן את בקשתה לסעד ההצהרתי, כך שלא יתייחס לאופן החלוקה של ההוצאות ביחס של 60/40, אלא רק לשאלה העקרונית בדבר היתכנות המנגנון העקרוני שייסדה.
החברה פתחה בהליך לאחר שבכנס יועצי מס שנערך באילת, מנהל רשות המיסים התייחס למיזם שלה, ולפי פרסום בעיתונות אמר שמדובר בפיצול אסור שהרשות אינה מתכוונת להסכים לו.
בין היתר, החברה טענה כי כתוצאה מפרסום זה, לקוחות ובתי קפה רבים ביטלו את ההתקשרות עמה.
להכיר בהוצאות האמיתיות
השופט אבי גורמן אמנם דחה את הבקשה, אך לא מסיבות מהותיות, ותוך שהדגיש כי מדובר בשאלה חשובה שצריך להכריע בה.
ראשית, השופט הבהיר כי מחלוקות בענייני מיסים צריכיות להתברר בהליכי שומה. תחילה יש להגיש דו"ח לפקיד השומה של הרשות, שבוחנת את העובדות ומחליטה אם לקבל את עמדת הנישום או לא. לאחר מכן הנישום זכאי להגיש השגה לרשות. רק לאחר שני שלבים אלה, במידת הצורך ניתן לערער לבית המשפט, כך שהמחלוקת תגיע לפתחו רק לאחר בירור מקיף של התמונה העובדתית והמשפטית.
במקרה זה המרצת הפתיחה הוגשה לפני שנערכו הליכי שומה של ממש. במצב זה השופט סבר שאין לדלג על הליכי השומה, בטרם רשות המיסים גיבשה עמדתה ברורה בעניין.
כמו כן, השופט הבהיר שלמעשה בין הצדדים אין יריבות, שכן החברה מהווה מעין צד שלישי, ומי שצריך להגיש את הבקשה הוא הנישומים עצמם – אותם לקוחות של החברה, בעלי מקצוע שתוצאת המס לכאן או לכאן תחול עליהם.
ואולם, למרות דחיית הבקשה השופט הדגיש שהוא "רואה חשיבות בסוגיה בה שמה לעצמה המבקשת מטרה לטפל: הכרה במלוא הוצאות ניהול העסק שיש לבעלי עסקים שאין ברשותם משרד. בעידן המודרני וכתוצאה משינויים טכנולוגיים, יש כיום יותר בעלי עסקים מסוג זה משבעבר, ואין בעיני ספק כי ראוי, עד כמה שניתן, כי מערכת המס תנסה לעצב את דיניה באופן המכיר במלוא ההוצאות האמיתיות שהיו לנישומים אלה".
- ב"כ המבקשת: עו"ד איתן אסנפי, עו"ד דורון לוי, עו"ד שירה רייך
- ב"כ המשיבה: עו"ד גלית פואה
עו"ד גילה בן זאב עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
מדד דליפות הרווח: למה החברה צומחת אבל הרווח נשחק?
המאמר מציג את מדד דליפות הרווח ככלי ניהולי לזיהוי המקומות שבהם חברה מאבדת רווח למרות צמיחה בהכנסות. הוא בוחן תמחור, הנחות, לקוחות, מלאי, רכש, שעות עבודה, חוזים ותהליכים, ומראה כיצד להפוך את הצמיחה לרווחיות גבוהה יותר ולחברה חזקה ויעילה יותר.
חיסכון חכם: 5 אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים (2026)
המאמר מציג חמש אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים, בלי להסתפק בקיצוצים רוחביים שעלולים לפגוע בצמיחה. הוא בוחן כיצד ניהול שרשרת האספקה, מיגור בזבוזים, מבנה תגמול נכון, התמודדות עם רגולציה ושיפור הפריון יכולים להפוך חיסכון נקודתי להתייעלות עסקית מתמשכת.
החברה שהביאה אתכם עד לכאן – היא לא בהכרח החברה שתיקח אתכם לשלב הבא
מאמר זה עוסק בתופעה נפוצה בעולם העסקים: החברה או הגישה שהובילה ארגון להצלחה בשלב מסוים אינה בהכרח המתאימה לשלב הצמיחה הבא. הכותבים מציגים את הסיבות המבניות והתפיסתיות שבגינן ארגונים נתקעים, גם לאחר שהשיגו תוצאות מרשימות. המאמר מציע מסגרת חשיבה לאבחון הפער בין היכולות הקיימות לבין הדרישות של השלב הבא. במקביל, מוצגים פתרונות אפקטיביים ומעשיים שמאפשרים לארגונים לבצע את המעבר הנדרש בצורה מושכלת ומבוקרת. המסקנה המרכזית היא שהכרה בצורך בשינוי, גם מתוך עמדת הצלחה, היא תנאי הכרחי לצמיחה ברת-קיימא.
ממנועי צמיחה ל"דבר הגדול הבא"
ממנועי צמיחה ל"דבר הגדול הבא" איך מזהים הזדמנויות בשווקים משתנים — ומובילים את החברה לקפיצת המדרגה האמיתית בכל שוק, בכל ענף, מגיע רגע שבו מנועי הצמיחה הישנים מאבדים מהרוח שבמפרשים. הלקוחות משתנים, הטכנולוגיה מזנקת, המתחרים ממציאים עצמם מחדש — והחברה שגידלה אתכם עד
אסטרטגיית ויתור: הדברים שחברה צריכה להפסיק לעשות כדי לצמוח
רוב תוכניות הצמיחה מתמקדות בהוספות – מוצרים, לקוחות, יעדים, מערכות ופרויקטים – אך החברות אינן נתקעות רק מחוסר רעיונות, אלא לעיתים דווקא מעומס פעילויות שכל אחת מהן צורכת זמן, תקציב ותשומת לב ניהולית. המאמר מציג את אסטרטגיית הוויתור – תהליך שיטתי לבחינת כלל הפעילויות והעברת משאבים מאלו בעלות תרומה נמוכה אל מנועי הערך המרכזיים. מדובר בהחלטה מודעת להפסיק, לצמצם, לאחד, להפוך לאוטומטי או לתמחר מחדש פעילויות שאינן תורמות לעתיד, מתוך הבנה שצמיחה אמיתית מתחילה לא במה שמוסיפים, אלא במה שבוחרים לוותר עליו כדי שהדבר החשוב ביותר יקבל סיכוי אמיתי להצליח.
תרבות ביצוע מול תרבות מצגות
למדו כיצד להפוך תרבות מצגות לתרבות ביצוע בעזרת שגרות ניהול, דקלרציות, יעדים אישיים ובקרה עקבית שמחברת בין החלטות הנהלה לתוצאות עסקיות מדידות לאורך זמן בכל חברה.
