פקיד השומה החליט לפסול ספרי שותפים במשרד רואי חשבון לשנת 2017 לאחר ביקורת בה נמצאו העברות בנקאיות שלא דווחו. בית המשפט אישר הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים ומתח ביקורת על התנהלות פקיד השומה.
לפני כשנה ערך פקיד שומה ביקורת במשרדם של שני רואי חשבון. הוא מצא העברות בנקאיות שלא דווחו והחליט לפסול את ספריהם. השניים ערערו על ההחלטה והסבירו כי בשל פגרת חג סוכות לא ראו את התקבולים. בשלב מתקדם של ההליך הסכים פקיד השומה להמיר את הפסילה באזהרה. בית המשפט אישר את ההסכם וחייב את פקיד השומה ב-20,000 שקל.
בערעור שהגישו רואי החשבון באמצעות עו״ד אלי סרור הם סיפרו כי באוקטובר 2017, שלושה ימים בלבד לאחר פגרת סוכות, התקיימה במשרדם ביקורת ניהול ספרים. באותה עת לרגל החגים נדחו מועדי הדיווח לרשויות מס הכנסה ולמע״מ מה-15 לחודש למספר ימים לאחר מכן. במסגרת הביקורת נמצאו ליקויים בגין אי רישום 29 תקבולים שהועברו לחשבונם בהעברה בנקאית בסך כולל של 17,435 שקל.
לדבריהם, החוק מציין כי רישום תקבול שעובר בעקיפין לחשבון הבנק ייערך ביום שנודע למקבל על ביצוע הפעולה. הם הדגישו כי הפעם הראשונה שבה נודע להם על התקבולים הייתה ביום הביקורת כשהתבקשו על ידי המבקרים להיכנס לחשבון.
עוד לדבריהם, בהתנהלות המשרד לא נמצאו ליקויים אחרים ויתר התקבולים שקיבלו בשיקים או במזומן נמצאו רשומים באופן תקין. הם הוסיפו כי על פי חוזר מס הכנסה עצמו אין זה נכון לבודד מקרה של אי רישום תקבול משאר התנהלותם השוטפת, שהיא ללא רבב. זאת ועוד, לא התקיימו התנאים לפסילת הספרים שכן אין חשש להעלמת מס או שיטת דיווח לקויה.
פקיד שומה חיפה, שיוצג על ידי עו״ד דנה ונדרוב, עמד על פסילת הספרים וטען כי רואי החשבון לא הוכיחו שלא נכנסו לחשבון הבנק שלהם לאחר שחזרו מפגרת סוכות. עם זאת, לאחר שלב ההוכחות והסיכומים הוא הסכים לפשרה שלפיה הפסילה תומר באזהרה.
ב״כ המערערים טען כי יש לפסוק למרשיו הוצאות לנוכח התנהלות פקיד השומה, שנציגיו סירבו להיפגש עמו ואף לא התייצבו לדיונים, מה שיכול היה לייתר את ההליך.
פקיד השומה טען מנגד כי אין מקום לפסיקת הוצאות שכן המערערים לא הביאו ראיה ממחשבי הבנק שמוכיחה מתי צפו בתנועות החשבון כך ש״נפל פגם בהתנהלותם״.
לא התייצב
השופטת אורית וינשטיין נתנה תוקף של פסק דין להסדר הפשרה. היא הבהירה שחוזר מס הכנסה קובע כי מטרתו לצמצם את מספר המקרים של פסילת ספרים עקב אי רישום תקבול אשר יובאו בפני בית המשפט. החוזר מתייחס למצבים שבהם פקיד השומה יכול להסתפק באזהרה ומציין שתי נסיבות בהן ניתן לפסול ספרים: האחת, חשד שהנישום ניסה להעלים מס והשני כי קיימת אצל הנישום שיטה לקויה לרישום התקבולים.
השופטת כתבה כי במקרה זה נטען כי למערערים שיטת דיווח לקויה אך לא התייצב אף גורם מטעם פקיד השומה במטרה להוכיח חשד זה. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות זו ופסקה לטובת המערערים הוצאות בסך של 20,000 שקל.
- ב״כ המערערים: עו״ד אלי סרור
- ב״כ המשיב: עו״ד דנה ונדרוב

האם מיקור חוץ מתאים לכל סוג עסק?
הצצה מאחורי הקלעים מיקור חוץ הוא פתרון שמושך יותר ויותר עסקים בזכות ההבטחה לחיסכון, גמישות וגישה למומחים. אבל האם הוא מתאים לכל עסק? לא תמיד. התשובה תלויה בפרמטרים כמו אופי התחום, רמת הסודיות, משך הפעילות, הצרכים התפעוליים – ובעיקר בגישה של ההנהלה. בעוד שיש

טעויות נפוצות במיקור חוץ ואיך להימנע מהן
מגדירים ציפיות – חוסכים אכזבות אחת הטעויות הכי שכיחות בתחום מיקור החוץ היא חוסר בהירות בהסכמים, בהגדרת יעדים ובלוחות זמנים. עסקים רבים פונים לשירותי מיקור חוץ במטרה לחסוך בעלויות ולקבל שירות איכותי, אך לא מקדישים מספיק תשומת לב לניסוח מדויק של הדרישות והציפיות מהספק.

אומנות המיקור החוץ – למה לשכור שכירים אם אפשר לצמוח עם שותפים
מבוא: בעולם העסקי המודרני, ארגונים מחפשים דרכים יצירתיות לשמור על גמישות, לחסוך משאבים ולנצח בתחרות הקשה. אחת השיטות הבולטות להשגת מטרות אלה היא מיקור חוץ (Outsourcing). בעוד שבעבר מיקור חוץ נתפש כפתרון זמני לחברות גדולות בלבד, הרי שכיום יותר ויותר עסקים – קטנים, בינוניים וגדולים

שיטת 70/30 לניהול משאבים: כיצד לתעדף השקעות מול קיצוצים באופן אפקטיבי
מבוא בעשור האחרון מתמודדים מנכ״לים ומנהלי כספים עם לחץ כפול: מצד אחד הצורך להגדיל הכנסות באמצעות השקעות בחדשנות, ומצד אחר דרישה מתמדת לצמצום הוצאות תפעוליות לשם שמירה על רווחיות ותזרים חיובי. שיטת 70/30 מספקת מסגרת אסטרטגית גמישה לאיזון בין שני הכוחות הללו באמצעות כללי אצבע

חוק "הרווחים הכלואים והשוטפים" עבר: איך הוא ישפיע על החברה שלכם ב‑2025?
חוק "הרווחים הכלואים והשוטפים" (תיקון לפקודת מס הכנסה, תשפ"ה‑2024) נכנס לתוקף בראשית 2025 ומשנה את האופן שבו חברות פרטיות מתכננות חלוקת רווחים, מנהלות תזרים ומבצעות תכנון מס. החוק קובע מנגנון תמרוץ־אכיפה חדש: תשלום קנס שנתי על רווחים שלא חולקו או חלוקת דיבידנד בשיעור מופחת. מטרתו המרכזית היא

AI ו-HR – איך בינה מלאכותית משנה את חוקי המשחק בניהול עובדים – חלק שני
פרק 9: היבטים אתיים ורגולטוריים 9.1 שקיפות והגינות הטמעת בינה מלאכותית ו-AI בתהליכי HR מעלה סוגיות אתיות מורכבות. מערכות הלומדות באופן אוטונומי יכולות לייצר הטיות (Bias) ללא כוונה רעה, אך עם השלכות בעייתיות על גיוון, קידום ושוויון הזדמנויות. לכן, ארגונים מחויבים לייצר שקיפות בתהליכי העיבוד
מאמרים קשורים לנושא.