ביהמ"ש הפך את החלטתו של הבנק הבינלאומי הראשון בנוגע לשני שיקים של לקוחה שלו שלא כובדו. השופטת הסבירה שהבנק התנהל באופן סלחני ולא עקבי, ובכך יצר יסוד סביר להניח שגם הפעם יאפשר חריגה.
בית משפט השלום בקריות קיבל חלקית את ערעורה של חברה העוסקת בפרויקטים בתחום האלומיניום, נגד הבנק הבינלאומי הראשון, וביקר את התנהלות הבנק שהפך את חשבון החברה למוגבל. השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים הורתה לגרוע שני שיקים ממניין השיקים המסורבים של החברה.
החברה פתחה ביוני 2015 חשבון בנק בסניף קריית ביאליק של הבנק הבינלאומי הראשון. ביולי 2016, מניין השיקים המסורבים של החברה בשל אי כיסוי מספיק, הגיע ל-11, ולכן חשבונה הוגבל, היות שחוק שיקים ללא כיסוי קובע כי חשבונו של לקוח יהפוך למוגבל אם סורבו 10 שיקים או יותר.
בעקבות זאת החברה הגישה ערעור על החלטת הבנק, בו ביקשה מבית המשפט להורות על גריעת 11 השיקים מרשימת השיקים המסורבים ולהורות על ביטול ההגבלה על חשבונה.
בערעורה של החברה נטענו טענות רבות. רובן ככולן התמקדו בעמדהה שהיה היה לה "יסוד סביר להניח" שלבנק יש חובה לפרוע שיקים בחשבונה, וזאת מכוח הנוהג שנוצר בין הצדדים, שכן מאז שפתחה את החשבון קיבלה עשרות פעמים אישור לחריגה מצוות הבנק, שידע שהיא תדאג תמיד לבצע הפקדה מתאימה.
מנגד, מנהל הסניף טען בין היתר כי הבנק לא אישר לחברה חריגות, אך היו מקרים בודדים שבהם, לפנים משורת הדין, הסניף נעתר לבקשות של נציג של החברה, שביקש לעכב שיקים שנמשכו באופן חד פעמי.
השופטת זערורה-עבדאלחלים הסבירה כי מדפי החשבון עלה כי מאז פתיחת החשבון ועד לחודש יולי 2016, היו בחשבון חריגות של אלפי שקלים, ובמקרים אלו החברה אכן נהגה להפקיד באותו יום או יום למחרת – אל מול משיכת שיקים מחשבונה – סכומים שונים, לצורך כיסוי החריגות. במרבית המקרים, סכומי ההפקדות עלו על סכומי החריגה.
גם אחרי מכתבי התראה
"במהלך השנים 2015 – 2016 חשבון הבנק של המערערת היה ביתרת חובה במספר הזדמנויות, ואף על פי כן, אפשר לה המשיב חריגה בחשבון ופרע את השיקים, לרבות בשל קיומו של שיק דחוי שהופקד לגבייה. אציין כי המערערת הצביעה בסיכומיה על 59 שיקים שונים אותם כיבד המשיב חרף חריגה ממסגרת האשראי שניתנה למערערת", כתבה השופטת.
לפיכך השופטת קבעה כי התנהלותו של הבנק כלפי החברה הייתה "סלחנית, סבלנית ולא עקבית". השופטת הוסיפה כי הבנק נהג לאפשר לחברה חריגה לימים בודדים, גם לפני ואחרי שליחת מכתבי ההתראה.
לפי השופטת, התנהלות זו הביאה ליצירת מה שנקרא "יסוד סביר", ו"ציפייה לגיטימית" אצל המערערת, שהבנק לא יסרב לה שיקים על אף החריגה.
ציפייה זו, הסבירה השופטת, שלפיה הבנק יפעל על פי הנוהג שבין הצדדים הייתה לגיטימית עד למועד שבו הבנק החל לפעול לסירוב השיקים, שכן במועד זה הבנק למעשה החל לבטא את אי הסכמתו לחריגה וסירב לכבד שיקים שאין להם כיסוי, ולכן משלב זה ואילך החברה הייתה צריכה להניח שהבנק עלול לסרב שיקים נוספים במידה שהיא תחרוג ממסגרת האשראי.
בהתאם לכך, השופטת הורתה על גריעתם של שני שיקים (שסורבו באותו יום במרץ 2016) ממניין השיקים המסורבים. לאחר מועד זה, כאמור, החברה כבר לא יכלה להסתמך על התנהלות הבנק.
התוצאה הייתה שהערעור התקבל חלקית, וכן כי חשבונה של החברה לא ייחשב מוגבל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רונן מטלון עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
מלחמת חרבות ברזל – שאלות ותשובות בדיני עבודה – פורסם באתר לשכת המסחר תל אביב והמרכז
מלחמת חרבות ברזל שנפתחה עלינו בהפתעה ביום 7.10.2023 ושבעקבותיה הוכרז מצב מיוחד, מאלצת עובדים ומעסיקים כאחד להתמודד עם סוגיות שונות, ביחסי עבודה. במסמך זה נבקש להביא בפניכם שאלות ותשובות בדיני עבודה עקב המצב המיוחד שהוכרז בעורף. נציין כי התשובות משקפות את המצב המשפטי כיום, אך מאחר
מלחמת חרבות ברזל – המדריך המקוצר לעובד ולמעסיק – פורסם בכלכליסט
מלחמת חרבות ברזל אליה יצאה ישראל ב-7 באוקטובר הינה אירוע לאומי וגיאו-פוליטי המעלה על נס לא רק סוגיות צבאיות ובטחוניות אלא גם שאלות מהותיות מעולמות הכלכלה והתעסוקה. נוכח השאלות הרבות העולות ממצב זה, להלן מדריך מקוצר המתייחס ליחסי עובד-מעסיק, ולתנאי פרסום דוחות הרבעון השלישי בבורסה
שאלות ותשובות לעצמאים ובעלי עסקים במהלך מלחמת חרבות ברזל
דף זה מרכז שאלות נפוצות ותשובות לעצמאים ובעלי עסקים עקב המצב המיוחד בעורף שהוכרז במלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023 אני בעל עסק. האם וכיצד אוכל לקבל פיצויים בשל ירידה בהכנסות בגלל המצב? בעלי עסקים זכאים לפיצוי על ההפסדים שנגרמו להם עקב המלחמה. סכום הפיצויים ומסלולי
מלחמת "חרבות ברזל" – החזית הכלכלית והשלכותיה – פורסם באתר inss
כיצד תשפיע המלחמה בעזה על הכלכלה הישראלית – ואיך ניתן למזער נזקים? למלחמת “חרבות ברזל” צפויה השפעה שלילית משמעותית על כלכלת ישראל. מוערך כי העלויות הישירות של הלחימה (חימושים וגיוס מילואים) ובנוסף העלויות העקיפות של המלחמה (פינוי תושבים, שיקום הנגב המערבי, פגיעות בייצור ובביקוש המצרפים) יסתכמו בכ-200
עדכונים למעסיק ולעסק הקטן
עדכונים בתחום העסקת עובדים ת. עדכון מהות העדכון תוקף העדכון הפניה לערך פרסום ממשלתי (אם קיים) 30.10.2022 מעסיקים שיסדירו את חובותיהם לביטוח הלאומי עד 30.12.2022, יקבלו הפחתה של 100% קנסות ופריסת תשלומים נוחה. 30.12.2022 מבצע תשלום חובות לביטוח לאומי 01.02.2022 ביטול ההיטל על העסקת
גיוס כלי רכב פרטיים, ציוד הנדסי ומתקנים אזרחיים בשעת חירום
בשעת חירום שר הביטחון רשאי לגייס רכבים פרטיים של אזרחים, ציוד הנדסי ומתקנים נוספים כמפורט בהמשך לצה״ל, אם הוא משוכנע שבטחון המדינה מחייב זאת. אם כלי הרכב או הציוד האחר נרשם כציוד שהוא מגויס לחירום, ניתן לגייסו לצבא גם לשם בדיקה, תרגול, או אימון. בנוסף, שר הביטחון
מאמרים קשורים לנושא.