ביהמ"ש הפך את החלטתו של הבנק הבינלאומי הראשון בנוגע לשני שיקים של לקוחה שלו שלא כובדו. השופטת הסבירה שהבנק התנהל באופן סלחני ולא עקבי, ובכך יצר יסוד סביר להניח שגם הפעם יאפשר חריגה.
בית משפט השלום בקריות קיבל חלקית את ערעורה של חברה העוסקת בפרויקטים בתחום האלומיניום, נגד הבנק הבינלאומי הראשון, וביקר את התנהלות הבנק שהפך את חשבון החברה למוגבל. השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים הורתה לגרוע שני שיקים ממניין השיקים המסורבים של החברה.
החברה פתחה ביוני 2015 חשבון בנק בסניף קריית ביאליק של הבנק הבינלאומי הראשון. ביולי 2016, מניין השיקים המסורבים של החברה בשל אי כיסוי מספיק, הגיע ל-11, ולכן חשבונה הוגבל, היות שחוק שיקים ללא כיסוי קובע כי חשבונו של לקוח יהפוך למוגבל אם סורבו 10 שיקים או יותר.
בעקבות זאת החברה הגישה ערעור על החלטת הבנק, בו ביקשה מבית המשפט להורות על גריעת 11 השיקים מרשימת השיקים המסורבים ולהורות על ביטול ההגבלה על חשבונה.
בערעורה של החברה נטענו טענות רבות. רובן ככולן התמקדו בעמדהה שהיה היה לה "יסוד סביר להניח" שלבנק יש חובה לפרוע שיקים בחשבונה, וזאת מכוח הנוהג שנוצר בין הצדדים, שכן מאז שפתחה את החשבון קיבלה עשרות פעמים אישור לחריגה מצוות הבנק, שידע שהיא תדאג תמיד לבצע הפקדה מתאימה.
מנגד, מנהל הסניף טען בין היתר כי הבנק לא אישר לחברה חריגות, אך היו מקרים בודדים שבהם, לפנים משורת הדין, הסניף נעתר לבקשות של נציג של החברה, שביקש לעכב שיקים שנמשכו באופן חד פעמי.
השופטת זערורה-עבדאלחלים הסבירה כי מדפי החשבון עלה כי מאז פתיחת החשבון ועד לחודש יולי 2016, היו בחשבון חריגות של אלפי שקלים, ובמקרים אלו החברה אכן נהגה להפקיד באותו יום או יום למחרת – אל מול משיכת שיקים מחשבונה – סכומים שונים, לצורך כיסוי החריגות. במרבית המקרים, סכומי ההפקדות עלו על סכומי החריגה.
גם אחרי מכתבי התראה
"במהלך השנים 2015 – 2016 חשבון הבנק של המערערת היה ביתרת חובה במספר הזדמנויות, ואף על פי כן, אפשר לה המשיב חריגה בחשבון ופרע את השיקים, לרבות בשל קיומו של שיק דחוי שהופקד לגבייה. אציין כי המערערת הצביעה בסיכומיה על 59 שיקים שונים אותם כיבד המשיב חרף חריגה ממסגרת האשראי שניתנה למערערת", כתבה השופטת.
לפיכך השופטת קבעה כי התנהלותו של הבנק כלפי החברה הייתה "סלחנית, סבלנית ולא עקבית". השופטת הוסיפה כי הבנק נהג לאפשר לחברה חריגה לימים בודדים, גם לפני ואחרי שליחת מכתבי ההתראה.
לפי השופטת, התנהלות זו הביאה ליצירת מה שנקרא "יסוד סביר", ו"ציפייה לגיטימית" אצל המערערת, שהבנק לא יסרב לה שיקים על אף החריגה.
ציפייה זו, הסבירה השופטת, שלפיה הבנק יפעל על פי הנוהג שבין הצדדים הייתה לגיטימית עד למועד שבו הבנק החל לפעול לסירוב השיקים, שכן במועד זה הבנק למעשה החל לבטא את אי הסכמתו לחריגה וסירב לכבד שיקים שאין להם כיסוי, ולכן משלב זה ואילך החברה הייתה צריכה להניח שהבנק עלול לסרב שיקים נוספים במידה שהיא תחרוג ממסגרת האשראי.
בהתאם לכך, השופטת הורתה על גריעתם של שני שיקים (שסורבו באותו יום במרץ 2016) ממניין השיקים המסורבים. לאחר מועד זה, כאמור, החברה כבר לא יכלה להסתמך על התנהלות הבנק.
התוצאה הייתה שהערעור התקבל חלקית, וכן כי חשבונה של החברה לא ייחשב מוגבל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רונן מטלון עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
מדד החפיר העסקי: עד כמה באמת קשה למתחרים להעתיק את העסק שלכם?
מדד החפיר העסקי בוחן עד כמה היתרון של העסק באמת קשה לחיקוי. המאמר מציג שמונה שכבות הגנה אסטרטגיות — מומחיות, לקוחות וקהילה, דאטה, טכנולוגיה, מתודולוגיה, הפצה, מותג ושותפויות — ומסביר כיצד להפוך יתרון נקודתי לנכס מצטבר. בנוסף, שאלון אינטראקטיבי מחשב ציון חפיר עסקי 0–100, מזהה נקודות חולשה ומציע כיוונים מעשיים לחיזוק היתרון התחרותי לאורך זמן.
מיזוגים, רכישות והשבחת חברות
מחיר הרכישה אינו בהכרח השווי הכלכלי של העסקה. המאמר מציג גישה מעשית לבחינת מיזוגים, רכישות והשבחת חברות דרך Deal Thesis, בדיקת נאותות, איכות הרווח, סינרגיות, עלויות אינטגרציה והשבחה לאחר הרכישה. בנוסף משולב M&A Value Bridge אינטראקטיבי, הממחיש כיצד עוברים משווי החברה כעסק עצמאי לערך שהיא עשויה לייצר עבור רוכש מסוים – ומהו הפער בין הערך הזה למחיר העסקה.
100 הימים אחרי רכישה: כך מונעים אובדן שווי במיזוגים ורכישות
עסקת רכישה אינה מסתיימת בחתימה. דווקא ב־100 הימים הראשונים מתחיל המבחן האמיתי: האם הסינרגיות יתממשו, האם הלקוחות ואנשי המפתח יישארו, והאם הארגון המאוחד ייצר את השווי שעליו התבססה העסקה. המאמר מציג מודל לדליפת שווי, מדד סינרגיה, תוכנית 100 ימים, מודל Make / Buy / Partner ומתודולוגיית Post-Merger Autopsy לבחינת תוצאות העסקה.
תוכנית עסקית
תוכנית עסקית אינה צריכה להיות מסמך שנשאר במגירה. המדריך מציג שיטה לבניית תוכנית שמחברת בין שוק, לקוחות, הצעת ערך, מנועי הכנסה, עלויות, רווחיות, תזרים, קיבולת ואבני דרך. כולל Business Plan OS – כלי אינטראקטיבי לבניית תוכנית עסקית, חישוב הכנסות ונקודת איזון, הצגת אינפוגרפיה דינמית והורדת התוכנית כקובץ טקסט בעברית.
פער האסטרטגיה: האם החברה באמת מבצעת את מה שההנהלה החליטה?
לרוב החברות יש יעדים ותוכניות, אך לא תמיד הפעילות בפועל משקפת אותם. המאמר מציג את "פער האסטרטגיה" – המרחק בין הכיוון שההנהלה מגדירה לבין התקציב, זמן ההנהלה, התמריצים וההחלטות שמעצבים את החברה בפועל. כולל מודל חמש השכבות, מדד פער אסטרטגיה, Audit לזמן הנהלה ו־15 שאלות לאבחון היישום.
ייעוץ עסקי
עסק יכול לצמוח במחזור ובמספר העובדים, אך להישאר תלוי בבעלים כמעט בכל החלטה. המאמר בוחן את הפער בין צמיחה עסקית לבשלות ניהולית ומציג כלים לזיהוי צווארי בקבוק, דליפת רווח, בעיות תזרים ותלות באנשי מפתח. בנוסף מוצגים מבחן 30 הימים, מדד הבשלות הניהולית ו־20 שאלות אבחון לבניית עסק עצמאי, מדיד ורווחי יותר.