בית המשפט המחוזי קבע שהבנק נהג ברשלנות פושעת כשאפשר לאדם לא מורשה למשוך כספים מחשבון החברה.
חברה נוסדה כדי להקים מפעל . בהיא פתחה חשבון בבנק הפועלים, בסניף נווה חן שבתל אביב, כשהוסכם שמורשי החתימה בחשבון יהיו שני בעלי המניות, ישראל רוכביץ ויעקב ישראל.
במשך כשלושה חודשים הופקדו לחשבון כ-6.5 מיליון שקל, שיועדו להשקעה במפעל.
ביוני 2001, קיבלו בעלי החברה פירוט של חשבון הבנק, וגילו שבחשבון התבצעו העברות של סכומי כסף לא מבוטלים. בתחילה הם חשבו שמדובר בהעברות לטובת הפק"מ, כפי שהוסכם מול מנהל הסניף, אולם לאחר שהתקשרו אליו והוא החל לגמגם, הם פנו לברר את העניין מקרוב.
יום למחרת גילו בעלי החברה שהכספים נמשכו על ידי איש אמונו של אחד מבעלי החברה שלא היה מורשה לבצע פעולות בחשבון. לבנק לא היו תשובות, לכן הם התלוננו במשטרה.
לאחר בירור, הבנק פיטר את מנהל הסניף והעובדים שאפשרו את המשיכות.
כעבור כמעט שבע שנים, הגישה החברה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתה, הבנק התרשל כשנתן לאדם לא מורשה להוציא את הכספים ולכן הוא צריך להחזיר לה את הכספים שהוצאו מהחשבון שלא כדין, בצירוף ריבית, פיצוי על הפרת הסכם ועל הרס החברה. בסך הכל היא תבעה כ-10.5 מיליון שקל.
מטעם הבנק נטען שהעובד היה בעל ייפוי כח בחשבונותיו הפרטיים של אחד מבעלי המניות, ולכן התייחסו אליו כמי שבא בנעליו בבחינת "שולחו של אדם כמותו".
לטענתו, כל הפעולות נעשו בהתאם לרצונה של החברה, ובפועל היא זו שהונתה את הבנק כשגלגלה כספים בהיקף אדיר באמצעות חשבונות בנקים שונים למטרות בלתי כשרות. לכל הפחות, נטען, שהחברה נהגה ברשלנות, ולכן אין להטיל על הבנק אחריות כלשהי.
הבנק גם שלח הודעת צד שלישי נגד בעלי החברה, בטענה שרימו אותו ולכן עליהם לפצות אותו על כל מה שייפסק לרעתו בתביעה.
בעלי המניות טענו שלא נהנו בשום דרך מגלגול הכספים לו טוען הבנק. לטענתם, הבנק יכול לבוא בטענות אך ורק לעובד, שניצל את ייפוי הכח שהוענק לו, ואף ישב בכלא על כך.
הוצאות הולמות
השופטת אביגיל כהן קבעה שההתנהלות שנחשפה בסניף היא בגדר רשלנות פושעת. "סניף הבנק בו התנהל החשבון פעל בחוסר שיקול דעת תוך התעלמות מ'נורות אדומות מהבהבות' ומכל אמת מידה סבירה המצופה מבנקאי", כתבה השופטת בפסק דינה.
השופטת קבעה שהבנק לא הוכיח שהעובד פעל כשליח של החברה, ולכן התרשל כשאפשר לו לפעול בחשבון הבנק של החברה ללא הרשאה.
השופטת – שסברה שהבנק לא הוכיח שלבעלי החברה היה חלק בגלגול הצ'קים הנטען – גם דחתה את הודעת הצד השלישי שהגיש.
לפיכך קיבלה השופטת כהן את התביעה באופן חלקי. היא פסקה שהבנק ישיב לחברה את הכספים שנמשכו מהחשבון בסך 6,466,835 שקל.
עם זאת, השופטת סירבה לפסוק לחברה ריבית חריגה משום שהתמהמהה בהגשת התביעה. גם את הטענה לפיצוי בגין הפרת הסכם היא דחתה, וסברה שאת מורת הרוח מהתנהלות הבנק ניתן לבטא בדרך של הוצאות הולמות, אותן העמידה על 200 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אבי זילברפלד
- ב"כ הנתבע: עו"ד שאול פלס,
- ב"כ צד ג': עו"ד ניר סרוק, עו"ד אבי זילברפלד, עו"ד צבי רוטמן
* עו"ד לירן שגב עוסק בדיני בנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
עוד מאמרים בנושא...
התייעלות עסקית: משכר ורכש ועד תמחור ואוטומציה
הגדלת רווחיות אינה מתחילה בקיצוץ רוחבי של הוצאות, אלא בזיהוי המקומות שבהם כסף, זמן וכוח אדם אינם מייצרים מספיק ערך. המאמר מציג גישה מערכתית לשיפור השורה התחתונה באמצעות בקרת שכר והוצאות מעסיק, איתור תשלומי יתר וטעויות, בדיקת ספקים והסכמים, ניהול מכרזים ומשא ומתן, התייעלות ברכש, שיפור תמחור ורווחיות, ניתוח תהליכים וכוח אדם, שיפור תזרים וגבייה, בניית תקציב ותחזית וצמצום שעות עבודה באמצעות אוטומציה.
מזהים את ההזדמנות הגדולה הבאה: כך בונים מנוע צמיחה חדש
ההזדמנות העסקית הגדולה הבאה לא מתחילה בהכרח ברעיון חדש. היא יכולה להסתתר בצורך של לקוחות שעדיין אינו מקבל מענה, בנכס שאינו מנוצל, בדאטה שכבר קיים בחברה, בשוק חדש, בשיתוף פעולה או ביכולת חדשה שמאפשרת AI. המאמר מציג מתודולוגיה לזיהוי, דירוג ובדיקת הזדמנויות — משבע עדשות החיפוש ועד להפיכת ההזדמנות למנוע צמיחה שניתן למדוד וליישם.
היתרון שנעלם: 7 סימנים שהחפיר העסקי שלכם נשחק ואיך מזהים אותם בזמן
היתרון התחרותי של העסק אינו נשאר מוגן לנצח. המאמר מציג 7 סימנים שהחפיר העסקי נשחק — החל מעלייה ברגישות למחיר וכניסת מתחרים חדשים, דרך קיצור זמן החיקוי ועד להפיכת יכולות שבעבר היו ייחודיות לסטנדרט ענפי. בנוסף, המאמר כולל מדד שחיקת חפיר אינטראקטיבי, מדדי התרעה מוקדמת וצעדים לבניית היתרון התחרותי הבא לפני שהיתרון הקיים נעלם.
מלכודת הבידול: מתי שירות טוב הופך לחפיר עסקי ויתרון תחרותי
"מלכודת הבידול: למה 'אנחנו נותנים שירות טוב יותר' אינו יתרון תחרותי" בוחן את הפער בין הבטחת שירות שיווקית לבין חפיר עסקי אמיתי. המאמר מסביר כיצד חוויית לקוח, מסע לקוח, דאטה, ידע מצטבר, מתודולוגיה ותהליכים ארגוניים יכולים להתחבר למערכת שקשה יותר למתחרים לחקות. בנוסף, המאמר כולל שאלון אינטראקטיבי לבדיקת חפיר השירות ומציע דרך מעשית להפוך שירות איכותי מיתרון נקודתי ליכולת ארגונית מצטברת.
מדד החפיר העסקי: עד כמה באמת קשה למתחרים להעתיק את העסק שלכם?
מדד החפיר העסקי בוחן עד כמה היתרון של העסק באמת קשה לחיקוי. המאמר מציג שמונה שכבות הגנה אסטרטגיות — מומחיות, לקוחות וקהילה, דאטה, טכנולוגיה, מתודולוגיה, הפצה, מותג ושותפויות — ומסביר כיצד להפוך יתרון נקודתי לנכס מצטבר. בנוסף, שאלון אינטראקטיבי מחשב ציון חפיר עסקי 0–100, מזהה נקודות חולשה ומציע כיוונים מעשיים לחיזוק היתרון התחרותי לאורך זמן.
מיזוגים, רכישות והשבחת חברות
מחיר הרכישה אינו בהכרח השווי הכלכלי של העסקה. המאמר מציג גישה מעשית לבחינת מיזוגים, רכישות והשבחת חברות דרך Deal Thesis, בדיקת נאותות, איכות הרווח, סינרגיות, עלויות אינטגרציה והשבחה לאחר הרכישה. בנוסף משולב M&A Value Bridge אינטראקטיבי, הממחיש כיצד עוברים משווי החברה כעסק עצמאי לערך שהיא עשויה לייצר עבור רוכש מסוים – ומהו הפער בין הערך הזה למחיר העסקה.