הבנק הבינלאומי הראשון החתים אדם על ערבות להלוואה שנטלה חברה אך לא ציין בפניו שהוא ״ערב יחיד״. בית המשפט קבע שבשל המחדל הבנק לא יוכל לממש את הערבות.
השופט אריה אלקלעי דחה לאחרונה תביעה שהגיש הבנק הבינלאומי הראשון נגד אדם שחתם על ערבות להלוואה שנטלה חברה בשם ״אם.סי. מרכז ההשקעות״.
הוא קבע שהערב פטור מהתחייבותו לפי הסכם הערבות מכיוון שהבנק לא ציין בפניו שהוא ״ערב יחיד״ ואף הטעה אותו בנושא.
החברה, שניהלה חשבון עובר ושב בבנק, נטלה ב-2015 הלוואה בסך 182,000 שקל. על הסכמי ערבות להלוואה חתמו שני בעלי מניות בחברה ואדם נוסף שאינו קשור אליה. האחרון הוחתם על מסמך ערבות שנשא את הכותרת "הודעה לערב (שאינו ״ערב יחיד״)".
החברה לא עמדה בתנאי הפירעון והבנק העמיד את ההלוואה לפירעון מיידי. במסגרת זו הוא הגיש תביעה נגד שני בעלי המניות והערב הנוסף.
הערב הנוסף טען שהוא חתם על הערבות כחלק ממערכת ההסכמים בינו לבין בעלי המניות. לדבריו, הובטח לו בין היתר שהם יצמצמו את חוב החברה לבנק באמצעות הפקדה של 40,000 שקל לחשבון אך הדבר לא נעשה. עוד לדבריו, כשהצטרף כערב להלוואה הוא הסתמך על דברי בעלי המניות ביחס למצב החברה אך בדיעבד התברר שאלה לא גילו לו את היקף החובות האמיתי.
הוא הוסיף כי הסכים לערוב להתחייבויות החברה כלפי הבנק אך ורק כערב נוסף, ולא כערב בודד.
כותרת מטעה
השופט עזריה אלקלעי מבית משפט השלום בתל אביב הבהיר כי החוק מקנה הגנות שונות ל״ערב יחיד״ – אדם שאינו בעל עניין בחברה החייבת ואין לו תועלת כלכלית בעסקת ההלוואה.
לדבריו, מהמסמכים השונים עולה כי הנתבע אינו בעל מניות או מנהל בחברה, כך שמדובר ב״ערב יחיד״. בהתאם לחוק הערבות, אם הבנק לא גילה לערב היחיד את עובדת היותו ״ערב יחיד״ או ״ערב מוגן״, הוא פטור מערבותו.
השופט הוסיף כי הנתבע לא הגיש תצהיר עדות ראשית ולא הוכיח שלא ידע כי הוא ערב יחיד. עם זאת, דווקא ממסמכי הבנק עולה שהוא לא גילה לנתבע שהוא ״ערב יחיד״. זאת ועוד, כותרת המסמך עליו הוחתם הנתבע מטעה שכן צוין שם ״ברחל בתך הקטנה״ – ״הודעה לערב (שאינו ״ערב יחיד״)".
כלומר, הבנק יצר בפני הנתבע מצג שגוי לפיו הוא אינו ערב יחיד. השופט הסביר כי הפרת חובת הגילוי שבחוק כלפי הערב מביאה לביטול הערבות, אלא אם הבנק מוכיח שהנתבע ידע כי הוא ערב יחיד, מה שלא הוכח במקרה זה.
בנסיבות אלה קבע השופט כי על אף שאין ספק שהנתבע ידע שהוא חתם כערב לחובות החברה, הוא פטור מערבותו.
לפיכך דחה השופט את התביעה.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ התובע: עו"ד רבקה בראון
- ב״כ הנתבע: עו"ד ענת אשבל
עו"ד אברהם ש. בן-צבי עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא...
רשות המיסים עבירות מס הכנסה / מע"מ
16 חודשי מאסר בפועל נגזרו על תושב אשדוד בגין ביצוע שורת עבירות מע"מ מאמרים קשורים לנושא. העלמת מס – אכיפה והרתעה העלמת מס היא עבירה פלילית. בביצועה ,עובר מעלים המס על חוקי המדינה. כמו כן, מעלים המס מבצע גם עבירה מוסרית… ביהמ"ש המחוזי: על רשות
החתימה הכריעה: הנתבע ישלם לשותפו כ-650,000 שקל
שני שותפים בעסק שנקלע לחובות חתמו על הסכם לתשלום החובות וסיום השותפות. הנתבע לא שילם את חלקו לבנק, והתובע נאלץ לשלם במקומו. ביהמ"ש דחה את גרסת הנתבע שטען כי התובע הטעה אותו לפני החתימה. מאמרים קשורים לנושא. פסילת הספרים בוטלה – פקיד השומה ישלם לנישומים
עירייה ניסתה לגבות 8 מיליון שקל מבעל חברה – ביהמ״ש עצר אותה
עירייה פתחה בהליכי גבייה נגד בעל שליטה בחברה שלא שילמה ארנונה על נכס. עתירה שהגיש התקבלה ונקבע כי פעולות העירייה נעשו בסטייה מהכללים הקבועים בחוק. השופט שמואל בורנשטין קיבל לאחרונה עתירה מנהלית שהגיש בעל שליטה בחברה נגד עיריית רחובות. העירייה פתחה נגד העותר בהליכי גבייה עקב חוב
ביקורת על חברת הביטוח: הסתמכה על טעות טכנית כדי להתחמק מתשלום
החברה טענה שהפוליסה לא בתוקף מכיוון שבמשרדי משרד התחבורה הופיע שרישיונו של הנהג היה בשלילה במועד התאונה. היא התעקשה לנהל את ההליך גם אחרי שהתברר שהפסילה בוטלה. מאמרים קשורים לנושא. חברת ליסינג הסתירה מלקוח שהמנוע הוחלף – ההסכם בוטל בפסק דין שמטיל צל כבד על
7 חודשי עבודות שירות עקב חוב של כ-760 אלף שקלים למע"מ
השופט התחשב בנאשם שירד מנכסיו לאחר שעסקיו קרסו והודה בעבירות. בנוסף לעבודות השירות הוא נקנס ב-38,000 שקלים. החברה שלו, שנמצאת בפירוק, נקנסה בשקל אחד מאמרים קשורים לנושא. רשות המיסים עבירות מס הכנסה / מע"מ 16 חודשי מאסר בפועל נגזרו על תושב אשדוד בגין ביצוע שורת
קנה סטארט-אפ בפירוק והתחרט – ביהמ״ש אכף את ההסכם
חברת שמפתחת מוצר לטיפול בחולי אלצהיימר נכנסה להליכי חדלות פירעון לאחר שלא קיבלה אישור מה-FDA. אדם שקנה את החברה במסגרת ההליכים אך חזר בו חויב להשלים את העסקה מאמרים קשורים לנושא. בנק החתים על מסמכים לא מתאימים – ביהמ״ש פטר ערב מתשלום 182,000 שקל הבנק
