חברה שמוכרת מוצרים בתחום התקשורת תבעה לקוחות שלה על חוב מ-2009. מחיקות בלתי מוסברות באחת הקבלות ומחסור בעדים חיוניים הביאו את השופט לקבוע שהיא כשלה בהוכחת התביעה.
השופט אריאל ברגנר דחה לאחרונה תביעה שהגישה חברת ״שמר מערכות תקשורת״ נגד לקוחות שרכשו ממנה ציוד. התובעת טענה שהנתבעים חייבים לה 9,844 שקל עבור חשבוניות מלפני כ-6 שנים שלא שולמו. השופט קיבל את טענת הנתבעים כי לא ניתן להסתמך על כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת בשל פגמים משמעותיים שהתגלו בה.
התובעת, שעוסקת במכירה ושיווק של מרכזיות טלפוניות, טענה באמצעות עוה״ד ישראל ויסבלט ויעקב ורטמן כי ב-2012 עבר מנהלה על דוחות והתברר לו לראשונה כי קיימת יתרת חוב לנתבעים עקב אי פירעון ארבע חשבוניות.
היא טענה שמאחר שהנתבעים מודים ברכישת הציוד המפורט בחשבוניות ובקבלתו הנטל להוכיח כי שילמו עליהן רובץ עליהם.
הנתבעים, בעלי עסק להתקנת ציוד תקשורת שיוצגו על ידי עוה״ד משה סויסה וחיים דן נוטוביץ, טענו כי הגשת התביעה כ-6 שנים לאחר ביצוע עסקאות הרעה את מצבם וגרמה להם נזק ראייתי.
הנתבעים הוסיפו שהנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובעת מתוקף הכלל ״המוציא מחברו עליו הראיה״. לשיטתם, התובעת לא הצליחה להוכיח את קיומו של החוב בהעדר ניהול תקין של הנהלת חשבונותיה.
הנתבעים הצביעו על מספר תהיות בקשר לאחת הקבלות. לטענתם, התובעת צירפה שני העתקים שונים של הקבלה. באחד ההעתקים נמחקו מספרי החשבוניות בקו ונוספו מספרי חשבוניות אחרים ובהעתק השני המחיקה התבצעה בטיפקס.
הם הוסיפו כי לא סביר שמתוך 32 חשבוניות שהופקו בין השנים 2009-2011 ״נעלמו״ למעלה מ-10% מהיקף הרכישות באופן שהדבר לא התגלה בסוף שנת 2009 או תחילת 2010.
ללא הסבר הולם
השופט אריאל ברגנר מבית משפט השלום בפתח תקווה קיבל את עמדת הנתבעים ודחה את התביעה. הוא קבע שהתובעת היא שנושאת בנטל הוכחת תביעתה מעל למאזן ההסתברויות ועליה להראות שהנתבעים לא שילמו את החוב. הוא הוסיף כי בהתחשב בשיהוי הניכר בו הוגשה התביעה, על התובעת להציג ראיות ממשיות לטענותיה.
השופט הדגיש כי התובעת מבססת את תביעתה על כרטסת הנהלת החשבונות שנערכה על ידה, על החשבוניות ועל הקבלות. ואולם, פגמים באותם מסמכים מחלישים את גרסתה.
כך לדבריו, התובעת לא סיפקה הסבר הולם לקיומם של שני העתקים מאותה קבלה ולפשר מחיקת מספרי החשבוניות. ״מדובר בתובעת שהיא חברה בע״מ שצריכה לנהל רישום מסודר של ההזמנות הנעשות אצלה לפי דרישת החוק והתקנים״, כתב.
השופט הוסיף שהתובעת לא זימנה לעדות את מי שערך את כרטסת הנהלת החשבונות ואת הקבלה החשודה ובכך השמיטה ראיות חיוניות לתמיכה בגרסתה.
בנסיבות אלה קבע השופט שלא ניתן לקבוע כי כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת משקפת את כל התנועות בחשבון הנתבעים כהווייתם.
התובעת חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 3,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עוה״ד ישראל ויסבלט ויעקב ורטמן
- ב״כ הנתבעים: עוה״ד משה סויסה וחיים דן נוטוביץ
משאבי אנוש – הובלת גיוון והכלה אמיתיים – מאסטרטגיה לפרקטיקה בארגון הישראלי
נושא הגיוון וההכלה (Diversity & Inclusion) הפך לאחד מאבני היסוד של ניהול משאבי אנוש מודרני. חברות מובילות בעולם ובישראל מבינות כיום: יתרון תחרותי, חדשנות וצמיחה – כולם מתחילים ביצירת סביבת עבודה המשלבת אוכלוסיות מגוונות, דעות שונות ורקע תרבותי מגוון.אבל כיצד עוברים ממס שפתיים למדיניות אמיתית
קונגלומרטים – תאגידי הענק שמעצבים את הכלכלה הגלובלית
מבוא העולם העסקי המודרני מתאפיין בריכוז עוצמה כלכלית וארגונית בידי גופים גדולים ורב-מערכתיים. אחד הביטויים המובהקים לכך הוא התפתחותם של קונגלומרטים – תאגידים המחזיקים בבעלות על מספר רב של חברות בנות, הפועלות בתחומים שונים ולעיתים אף בלתי קשורים. קונגלומרטים מהווים מנועי צמיחה, חדשנות והשפעה עצומה
השראה מהעולם – מה אפשר ללמוד מסטארט-אפים ומהקונגלומרטים?
בעידן של תחרות עולמית, חדשנות וגלובליזציה, אין ארגון שיכול להרשות לעצמו להישאר מקובע במודלים ישנים. חברות מכל תחום, ובפרט בישראל, נדרשות להביט החוצה וללמוד מהנעשה בארגונים גלובליים: סטארט-אפים פורצי דרך, לצד קונגלומרטים ענקיים.השוואה שיטתית בין מודלים עסקיים בינלאומיים לישראליים מגלה יתרונות מובהקים, טעויות יקרות ערך,
פתרונות משאבי אנוש וכוח אדם – מגדילים גיוס, משפרים תפוקה, מצמצמים טעויות
עולם משאבי האנוש עובר מהפכה. במקום להסתפק בניהול שוטף של גיוס, קליטה ורווחה – פתרונות משאבי אנוש מתקדמים מתמקדים ביצירת ערך אמיתי לארגון: הם מגייסים נכון יותר, משמרים טוב יותר ומביאים לתפוקות מדידות בשטח. בממוצע, ארגונים שמיישמים פתרונות HR חכמים מצליחים להגדיל ב־120% את קצב
פתרונות שכר חכמים – כך תייעלו את תהליך השכר ותשפרו את שורת הרווח
האם ידעתם שיישום נכון של פתרונות שכר יכול לחסוך לעסק שלכם מאות אלפי שקלים בשנה?הוצאות השכר מהוות את אחד הסעיפים הגדולים ביותר בדו"ח רווח והפסד של כל ארגון. אך מעבר לתשלום העובדים עצמם, חבויות בהן עלויות נלוות רבות – תפעול, טעויות, תביעות, ייעוץ, זמן ניהולי
בין שליטה לאמון: ניהול עובדים במודל היברידי
המעבר לעבודה היברידית – שילוב של עבודה מהמשרד ומהבית – הפך למציאות קבועה בארגונים רבים. מודל זה מציב אתגרים ניהוליים חדשים, בראשם האיזון בין שליטה ובקרה מצד ההנהלה לבין אמון ונתינת חופש לעובדים. המאמר סוקר את הדילמות המרכזיות, הגישות המובילות לניהול במודל היברידי, והכלים המעשיים
