חברה שמוכרת מוצרים בתחום התקשורת תבעה לקוחות שלה על חוב מ-2009. מחיקות בלתי מוסברות באחת הקבלות ומחסור בעדים חיוניים הביאו את השופט לקבוע שהיא כשלה בהוכחת התביעה.
השופט אריאל ברגנר דחה לאחרונה תביעה שהגישה חברת ״שמר מערכות תקשורת״ נגד לקוחות שרכשו ממנה ציוד. התובעת טענה שהנתבעים חייבים לה 9,844 שקל עבור חשבוניות מלפני כ-6 שנים שלא שולמו. השופט קיבל את טענת הנתבעים כי לא ניתן להסתמך על כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת בשל פגמים משמעותיים שהתגלו בה.
התובעת, שעוסקת במכירה ושיווק של מרכזיות טלפוניות, טענה באמצעות עוה״ד ישראל ויסבלט ויעקב ורטמן כי ב-2012 עבר מנהלה על דוחות והתברר לו לראשונה כי קיימת יתרת חוב לנתבעים עקב אי פירעון ארבע חשבוניות.
היא טענה שמאחר שהנתבעים מודים ברכישת הציוד המפורט בחשבוניות ובקבלתו הנטל להוכיח כי שילמו עליהן רובץ עליהם.
הנתבעים, בעלי עסק להתקנת ציוד תקשורת שיוצגו על ידי עוה״ד משה סויסה וחיים דן נוטוביץ, טענו כי הגשת התביעה כ-6 שנים לאחר ביצוע עסקאות הרעה את מצבם וגרמה להם נזק ראייתי.
הנתבעים הוסיפו שהנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובעת מתוקף הכלל ״המוציא מחברו עליו הראיה״. לשיטתם, התובעת לא הצליחה להוכיח את קיומו של החוב בהעדר ניהול תקין של הנהלת חשבונותיה.
הנתבעים הצביעו על מספר תהיות בקשר לאחת הקבלות. לטענתם, התובעת צירפה שני העתקים שונים של הקבלה. באחד ההעתקים נמחקו מספרי החשבוניות בקו ונוספו מספרי חשבוניות אחרים ובהעתק השני המחיקה התבצעה בטיפקס.
הם הוסיפו כי לא סביר שמתוך 32 חשבוניות שהופקו בין השנים 2009-2011 ״נעלמו״ למעלה מ-10% מהיקף הרכישות באופן שהדבר לא התגלה בסוף שנת 2009 או תחילת 2010.
ללא הסבר הולם
השופט אריאל ברגנר מבית משפט השלום בפתח תקווה קיבל את עמדת הנתבעים ודחה את התביעה. הוא קבע שהתובעת היא שנושאת בנטל הוכחת תביעתה מעל למאזן ההסתברויות ועליה להראות שהנתבעים לא שילמו את החוב. הוא הוסיף כי בהתחשב בשיהוי הניכר בו הוגשה התביעה, על התובעת להציג ראיות ממשיות לטענותיה.
השופט הדגיש כי התובעת מבססת את תביעתה על כרטסת הנהלת החשבונות שנערכה על ידה, על החשבוניות ועל הקבלות. ואולם, פגמים באותם מסמכים מחלישים את גרסתה.
כך לדבריו, התובעת לא סיפקה הסבר הולם לקיומם של שני העתקים מאותה קבלה ולפשר מחיקת מספרי החשבוניות. ״מדובר בתובעת שהיא חברה בע״מ שצריכה לנהל רישום מסודר של ההזמנות הנעשות אצלה לפי דרישת החוק והתקנים״, כתב.
השופט הוסיף שהתובעת לא זימנה לעדות את מי שערך את כרטסת הנהלת החשבונות ואת הקבלה החשודה ובכך השמיטה ראיות חיוניות לתמיכה בגרסתה.
בנסיבות אלה קבע השופט שלא ניתן לקבוע כי כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת משקפת את כל התנועות בחשבון הנתבעים כהווייתם.
התובעת חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 3,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עוה״ד ישראל ויסבלט ויעקב ורטמן
- ב״כ הנתבעים: עוה״ד משה סויסה וחיים דן נוטוביץ
כיצד ייעוץ עסקי יכול לשנות את עתיד החברה שלך
הנוף העסקי הוא שטח משתנה ללא הרף, עם אינספור אתגרים והזדמנויות שיכולים לעצב את עתידה של חברה. בסביבה דינמית שכזו,לבלוט מעל כולם זה לא רק חשוב; זה חיוני להישרדות. כאן נכנס לתמונה הייעוץ העסקי. תאר לעצמך צוות מומחים לצידך, חמוש בידע, בניסיון ובנקודות המבט הרעננות
היערכות והתמודדות עם אירוע כופרה (Ransomware) בארגון – דרכי פעולה מומלצות
כופרה מהווה סוג של נוזקה אשר מטרתה לשלול מהגורם המותקף גישה לנכס הסייבר והמידע המאוחסן בו. כתנאי להסרת מגבלת הגישה, התוקף עשוי להציג תנאים שונים לגורם המותקף, דוגמת תשלום "דמי כופר". המידע המובא כאן נועד לסייע לאנשי ונשות המקצוע ולמקבלי ההחלטות בארגון בהיערכות והתמודדות עם
מתקפת כופרה, זה העסק שלך!
איך ניתן להתכונן ולהגן מפני מתקפת כופרה? כל המידע וההמלצות שיעזרו לך להערך. בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית במתקפות סייבר על עסקים, ארגונים ואזרחים. מתקפות כופרה עלולות להוביל לנזקים משמעותיים לעסק – אובדן ימי עבודה, עלויות שחזור, אובדן מידע עסקי ומידע על לקוחות ואף להשבתת
שיטות נפוצות לגניבת סיסמאות ודרכי התמודדות
סיסמאות הן קו ההגנה הראשון נגד מתקפות סייבר אך הן גם אחת החוליות החלשות ביותר. להאקרים יש מגוון טכניקות להשגת סיסמאות, המדריך של מערך הסייבר הלאומי יעזור לכם להכיר שיטות אלה ולנקוט צעדים כדי למנוע אותן. גלישת כתף – פשוטה כמשמעותה: מישהו הציץ לכם מעבר
מדריך לזיהוי והגנה של תקיפות על מערכות גישה מרחוק לארגונים
מערך הסייבר הלאומי מפרסם מדריך לזיהוי והגנה של תקיפות על מערכות גישה מרחוק לארגונים בשיתוף ארגוני הסייבר המובילים של ארה"ב. מערך הסייבר מערך הסייבר הלאומי, מערך הסייבר של ארה"ב (CISA), המשרד לביטחון לאומי ארה"ב (NSA), FBI, והמרכז העולמי לשיתוף מידע וניתוח מידע (MS-ISAC) מפרסמים היום
מדד ידידותיות הבנקים לעסקים קטנים ובינוניים
כחלק מבחינת מצב האשראי, ועל מנת לעודד את המודעות והתחרותיות בתחום האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, אנו מפרסמים מדד שיגדיר את רמת הידידותיות של בנקים לעסקים קטנים ובינוניים מהן מטרות המדד? לאפשר לכל בנק לבחון את עצמו ביחס לבנקים אחרים בביצועיו לפי מרכיבי המדד תוך עידוד
מאמרים קשורים לנושא.