בעלי מקצוע רבים עורכים פגישות בבתי קפה. האם כספים שהם מוציאים בפגישות כאלה יכולות להוות הוצאה מוכרת לצורך ניכוי מס?
בעלי עסקים רבים שאין להם משרד, מקיימים פגישות עם לקוחות בבית קפה. חברת "משרד בקפה" הקימה בתחילת השנה מיזם שמטרתו לספק מענה לעניין זה. החברה התקשרה בהסכמים עם עשרות בתי קפה ועם לקוחות פוטנציאליים (בעלי מקצוע שאין להם משרד), ומהווה מעין מתווך המחבר בין בתי הקפה לבין העצמאיים.
אפליקציה שפיתחה החברה מאפשרת להירשם ולטעון אותה בכסף. בדרך זו, כאשר מגיע לקוח לבית הקפה ומופעלת האפליקציה, מכוח הסכמי ההתקשרות בין שלושת הצדדים – המבקשת, הלקוח ובית הקפה – מתבצעת עסקה המבקשת שבה בית הקפה מקבל תשלום עבור השירותים שהעניק ללקוח, והחברה מוציאה ללקוח שתי חשבוניות מס: האחת בסך של כ-60% מהתשלום לבית הקפה – חשבונית זו מוגדרת כתמורה בעד שירותי משרד; חשבונית שניה בסך של כ-40% מהתשלום לבית הקפה – חשבונית זו מוגדרת כתמורה בעד המזון והמשקאות שצרך הלקוח.
על פי טענות החברה, ההוצאה שבחשבונית הראשונה מותרת בניכוי, ואילו ההוצאה שאינה מותרת בניכוי גלומה בחשבונית השניה בלבד.
במסגרת "המרצת פתיחה" שהגישה בבית המשפט המחוזי בלוד, ביקשה החברה להצהיר כי הוצאות המזון והמשקאות מותרות גם הן בניכוי לפי פקודת מס הכנסה וחוק המע"מ. במילים אחרות החברה ביקשה לקבוע שמדובר ב"הוצאה מוכרת" לצרכי מס.
יש לציין כי החברה ביקשה לתקן את בקשתה לסעד ההצהרתי, כך שלא יתייחס לאופן החלוקה של ההוצאות ביחס של 60/40, אלא רק לשאלה העקרונית בדבר היתכנות המנגנון העקרוני שייסדה.
החברה פתחה בהליך לאחר שבכנס יועצי מס שנערך באילת, מנהל רשות המיסים התייחס למיזם שלה, ולפי פרסום בעיתונות אמר שמדובר בפיצול אסור שהרשות אינה מתכוונת להסכים לו.
בין היתר, החברה טענה כי כתוצאה מפרסום זה, לקוחות ובתי קפה רבים ביטלו את ההתקשרות עמה.
להכיר בהוצאות האמיתיות
השופט אבי גורמן אמנם דחה את הבקשה, אך לא מסיבות מהותיות, ותוך שהדגיש כי מדובר בשאלה חשובה שצריך להכריע בה.
ראשית, השופט הבהיר כי מחלוקות בענייני מיסים צריכיות להתברר בהליכי שומה. תחילה יש להגיש דו"ח לפקיד השומה של הרשות, שבוחנת את העובדות ומחליטה אם לקבל את עמדת הנישום או לא. לאחר מכן הנישום זכאי להגיש השגה לרשות. רק לאחר שני שלבים אלה, במידת הצורך ניתן לערער לבית המשפט, כך שהמחלוקת תגיע לפתחו רק לאחר בירור מקיף של התמונה העובדתית והמשפטית.
במקרה זה המרצת הפתיחה הוגשה לפני שנערכו הליכי שומה של ממש. במצב זה השופט סבר שאין לדלג על הליכי השומה, בטרם רשות המיסים גיבשה עמדתה ברורה בעניין.
כמו כן, השופט הבהיר שלמעשה בין הצדדים אין יריבות, שכן החברה מהווה מעין צד שלישי, ומי שצריך להגיש את הבקשה הוא הנישומים עצמם – אותם לקוחות של החברה, בעלי מקצוע שתוצאת המס לכאן או לכאן תחול עליהם.
ואולם, למרות דחיית הבקשה השופט הדגיש שהוא "רואה חשיבות בסוגיה בה שמה לעצמה המבקשת מטרה לטפל: הכרה במלוא הוצאות ניהול העסק שיש לבעלי עסקים שאין ברשותם משרד. בעידן המודרני וכתוצאה משינויים טכנולוגיים, יש כיום יותר בעלי עסקים מסוג זה משבעבר, ואין בעיני ספק כי ראוי, עד כמה שניתן, כי מערכת המס תנסה לעצב את דיניה באופן המכיר במלוא ההוצאות האמיתיות שהיו לנישומים אלה".
- ב"כ המבקשת: עו"ד איתן אסנפי, עו"ד דורון לוי, עו"ד שירה רייך
- ב"כ המשיבה: עו"ד גלית פואה
עו"ד גילה בן זאב עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
מפת הדרכים לצמיחה עסקית בשנת 2025
תחזיות, כלים וטכניקות לחברות קטנות ובינוניות – איך לזהות מנועי צמיחה פנימיים מבוא בשנת 2025, צמיחה עסקית אינה תוצאה של מזל – אלא תוצאה של בחירות ניהוליות מדויקות, שימוש נכון בנתונים וזיהוי מוקדם של מנועי צמיחה פנימיים. בעידן של שיבושים טכנולוגיים, תחרות מוגברת ושוק עבודה
המעבר מניהול מבוסס תחושות לניהול מבוסס נתונים
דאטה כמנוע אסטרטגי – איך למנף מידע לקבלת החלטות ניהוליות חכמות מבוא ניהול טוב היה לאורך ההיסטוריה עניין של אינטואיציה, ניסיון, חוכמת רחוב וקבלת החלטות על סמך תחושת בטן. אך בעידן הדיגיטלי, שבו כל פעולה ארגונית מייצרת נתונים, העולם עובר מהפכה – המעבר מניהול מבוסס
מדדי הצלחה חדשים לעידן החדש
למה ROI ו-EBITDA לא מספיקים – אילו מדדים ארגונים מתקדמים באמת בודקים היום מבוא בעולם העסקי של היום, תחרות מהירה, לקוחות דיגיטליים ונתונים בשפע הופכים את המושג "הצלחה" למורכב ודינמי מאי פעם. מדדים מסורתיים כמו ROI (החזר על השקעה) ו-EBITDA (רווח לפני ריבית, מס, פחת
המנכ"ל כמאיץ רווחיות
איך לחבר בין חזון עסקי, ניתוח פיננסי ופעולות מדידות לטובת צמיחה מהירה מבוא במציאות עסקית משתנה, תחרותית ולעיתים כאוטית – המנכ"ל איננו רק מנהל. הוא מאיץ. מי שמחבר בין החזון הארגוני לבין הפעולות היומיומיות, בין המספרים על הדו"ח לבין מה שקורה באמת בשטח.בעידן שבו ניתוחים
אומנות הבחירה – איך לזהות ספק מיקור חוץ טוב
לא רק מחיר, אלא גם תרבות ארגונית מציאת ספק מיקור חוץ טוב דומה לדייט מוצלח – לא מספיק ללכת על היפה או על הזול ביותר. חשוב לבחון התאמה ערכית ותרבותית, ניסיון קודם, שיטות עבודה והמלצות מהימנות. ספק איכותי הוא כזה שלא רק מבצע משימות,
Offshore, Nearshore או Onshore – מה עדיף לארגון שלך?
זמן תגובה מול פערי תקשורת כאשר ארגון שוקל לעבור למודל של מיקור חוץ, אחת ההחלטות הקריטיות היא מיקום הספקים: האם לשכור צוות רחוק מעבר לים (Offshore), בסביבה גיאוגרפית קרובה (Nearshore), או בתוך אותה מדינה (Onshore)? כל מודל מביא איתו יתרונות ואתגרים שונים, והבחירה ביניהם
