בעלי מקצוע רבים עורכים פגישות בבתי קפה. האם כספים שהם מוציאים בפגישות כאלה יכולות להוות הוצאה מוכרת לצורך ניכוי מס?
בעלי עסקים רבים שאין להם משרד, מקיימים פגישות עם לקוחות בבית קפה. חברת "משרד בקפה" הקימה בתחילת השנה מיזם שמטרתו לספק מענה לעניין זה. החברה התקשרה בהסכמים עם עשרות בתי קפה ועם לקוחות פוטנציאליים (בעלי מקצוע שאין להם משרד), ומהווה מעין מתווך המחבר בין בתי הקפה לבין העצמאיים.
אפליקציה שפיתחה החברה מאפשרת להירשם ולטעון אותה בכסף. בדרך זו, כאשר מגיע לקוח לבית הקפה ומופעלת האפליקציה, מכוח הסכמי ההתקשרות בין שלושת הצדדים – המבקשת, הלקוח ובית הקפה – מתבצעת עסקה המבקשת שבה בית הקפה מקבל תשלום עבור השירותים שהעניק ללקוח, והחברה מוציאה ללקוח שתי חשבוניות מס: האחת בסך של כ-60% מהתשלום לבית הקפה – חשבונית זו מוגדרת כתמורה בעד שירותי משרד; חשבונית שניה בסך של כ-40% מהתשלום לבית הקפה – חשבונית זו מוגדרת כתמורה בעד המזון והמשקאות שצרך הלקוח.
על פי טענות החברה, ההוצאה שבחשבונית הראשונה מותרת בניכוי, ואילו ההוצאה שאינה מותרת בניכוי גלומה בחשבונית השניה בלבד.
במסגרת "המרצת פתיחה" שהגישה בבית המשפט המחוזי בלוד, ביקשה החברה להצהיר כי הוצאות המזון והמשקאות מותרות גם הן בניכוי לפי פקודת מס הכנסה וחוק המע"מ. במילים אחרות החברה ביקשה לקבוע שמדובר ב"הוצאה מוכרת" לצרכי מס.
יש לציין כי החברה ביקשה לתקן את בקשתה לסעד ההצהרתי, כך שלא יתייחס לאופן החלוקה של ההוצאות ביחס של 60/40, אלא רק לשאלה העקרונית בדבר היתכנות המנגנון העקרוני שייסדה.
החברה פתחה בהליך לאחר שבכנס יועצי מס שנערך באילת, מנהל רשות המיסים התייחס למיזם שלה, ולפי פרסום בעיתונות אמר שמדובר בפיצול אסור שהרשות אינה מתכוונת להסכים לו.
בין היתר, החברה טענה כי כתוצאה מפרסום זה, לקוחות ובתי קפה רבים ביטלו את ההתקשרות עמה.
להכיר בהוצאות האמיתיות
השופט אבי גורמן אמנם דחה את הבקשה, אך לא מסיבות מהותיות, ותוך שהדגיש כי מדובר בשאלה חשובה שצריך להכריע בה.
ראשית, השופט הבהיר כי מחלוקות בענייני מיסים צריכיות להתברר בהליכי שומה. תחילה יש להגיש דו"ח לפקיד השומה של הרשות, שבוחנת את העובדות ומחליטה אם לקבל את עמדת הנישום או לא. לאחר מכן הנישום זכאי להגיש השגה לרשות. רק לאחר שני שלבים אלה, במידת הצורך ניתן לערער לבית המשפט, כך שהמחלוקת תגיע לפתחו רק לאחר בירור מקיף של התמונה העובדתית והמשפטית.
במקרה זה המרצת הפתיחה הוגשה לפני שנערכו הליכי שומה של ממש. במצב זה השופט סבר שאין לדלג על הליכי השומה, בטרם רשות המיסים גיבשה עמדתה ברורה בעניין.
כמו כן, השופט הבהיר שלמעשה בין הצדדים אין יריבות, שכן החברה מהווה מעין צד שלישי, ומי שצריך להגיש את הבקשה הוא הנישומים עצמם – אותם לקוחות של החברה, בעלי מקצוע שתוצאת המס לכאן או לכאן תחול עליהם.
ואולם, למרות דחיית הבקשה השופט הדגיש שהוא "רואה חשיבות בסוגיה בה שמה לעצמה המבקשת מטרה לטפל: הכרה במלוא הוצאות ניהול העסק שיש לבעלי עסקים שאין ברשותם משרד. בעידן המודרני וכתוצאה משינויים טכנולוגיים, יש כיום יותר בעלי עסקים מסוג זה משבעבר, ואין בעיני ספק כי ראוי, עד כמה שניתן, כי מערכת המס תנסה לעצב את דיניה באופן המכיר במלוא ההוצאות האמיתיות שהיו לנישומים אלה".
- ב"כ המבקשת: עו"ד איתן אסנפי, עו"ד דורון לוי, עו"ד שירה רייך
- ב"כ המשיבה: עו"ד גלית פואה
עו"ד גילה בן זאב עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
ממשל תאגידי מודרני – תפקיד הדירקטור אינו רק פיקוח
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי – כחלק ממערך ניהול הסיכונים, הקיימות והבקרה על ביצועי ההנהלה. לא עוד "חותמת גומי" אלא שחקן מפתח בצמיחת הארגון. מהו ממשל
השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של
עובד מתפטר? כך בונים תהליך יציאה שמחזק את הארגון
מבוא עזיבת עובדים היא תופעה בלתי נמנעת בכל ארגון. אך כאשר עובד מתפטר, זו לא חייבת להיות נקודת משבר – אלא דווקא הזדמנות לשיפור ארגוני. תהליך יציאה נכון יכול להפוך את הפרידה מהעובד לרגע של למידה, שיפור תהליכים, שמירה על מוניטין, ולעיתים גם חיזוק הקשר
שיטת "Zero-Based Procurement" – כך חוסכים מיליונים בלי לפגוע באיכות
מבוא בעולם שבו חיסכון בעלויות הפך להכרח אסטרטגי ולא רק מטרה תפעולית, יותר ויותר ארגונים מאמצים את הגישה החדשנית של Zero-Based Procurement – רכש מבוסס אפס. בשונה מהנחות רכש מסורתיות, כאן אין "תקציב אוטומטי" משנה שעברה. כל הוצאה צריכה לעבור הצדקה מהתחלה, ללא קשר למה
חיבור בין כספים למשאבי אנוש בארגון יכול לשדרג את הביצועים – פורסם בכלכליסט
בימים אלו, בהם האופק אינו ברור, והארגונים מתמודדים עם שינויים מהירים בשוק, השליטה במידע על מנת לקבל החלטות משמעותיות היא הכרח על מנת לייצר בהירות ככל שניתן. בתקופות כאלה החברות נשענות על הניסיון, המומחיות והכישורים שקיימים בפונקציות השונות ואף מבקשות למתוח את היכולות של כל
שוק העבודה בישראל – תמונת מצב עדכנית לפברואר 2025
מה באמת קורה בשטח – מגמות, נתונים והשלכות אסטרטגיות למנהלים מבוא 2025 נפתחה בצל ההשלכות המתמשכות של מלחמת חרבות ברזל והמתח הביטחוני בצפון. שוק העבודה לא חזר למצבו הקודם – אך הוא גם לא קרס. עם נתונים חלקיים, תנודתיות גבוהה ואי ודאות עמוקה, נדרש ממנהלים
