עסקאות נדל״ן בין קרובים מביאות בחשבון פעמים רבות פטורים והקלות מס אך בהמשך עלולות להתברר כבעלות השלכות מס כבדות. חשוב להבין מהו ״קרוב״ ולהימנע ממצבים בהם העיסקה תוגדר כמלאכותית.
החוק קובע שניתן למכור נכס ללא תמורה (העברה במתנה) ל״קרוב״ בפטור ממס שבח. באשר למס רכישה, מקבל הנכס ישלם רק 1/3 ממס הרכישה שהיה משלם אילו קנה את הדירה בתמורה מלאה.
פטורים אלה הביאו למציאות בה שהעברת נכסים במתנה לאדם קרוב משמשת במקרים רבים מקלט מס. כך למשל, אם יש לאדם שתי דירות והוא מעוניין למכור אחת מהן, הוא לא יוכל לקבל פטור ממס שבח בגין דירה יחידה לפי חוק מיסוי מקרקעין. כדי לזכות בפטור האמור, עליו "להיפטר" מדירה אחת – זאת שלא רוצים למכור. לצורך כך ועל מנת לשמור על השליטה בדירה (להבדיל מהבעלות), הוא מעביר אותה במתנה לבנו. במצב זה הדירה נמצאת עדיין בשליטתו ובמקביל הוא מקבל פטור ממס שבח על המכירה.
כמובן שלא כל העסקאות בין קרובים נעשות במטרה לחמוק מרשויות המס וחלקן אמיתיות לגמרי. עסקה יכולה להיות לגיטימית למרות שיש בה גם מימד של חיסכון מס. על מנת להימנע מסיווג עסקה בין קרובים כעסקה מלאכותית שמטרתה הימנעות ממס חשוב לוודא שיש בבסיס העסקה טעם כלכלי, מסחרי, או מהותי אחר מלבד חיסכון המס.
הגדרה מצומצמת
חוק מיסוי מקרקעין מסמיך את מנהל מס שבח להתעלם מעסקה מלאכותית ולשום אותה על פי אופייה הכלכלי. המחוקק מודע לשימוש האפשרי בקרוב ככלי להתחמקות ממס ולכן הגדרת קרוב במס שבח וגם במס רכישה מצומצמת מאוד ובנוסף נקבעו תקופות צינון.
המחוקק הכניס במקרים שונים חסמים ובלמים לביצוע עסקות עם קרוב. יש לכך דוגמאות לרוב. כך למשל בעסקות התחדשות עירונית (תמ״א 38 ופינוי בינוי) הפטור וההקלות בפרויקט ניתנות לתא משפחתי בגין דירה אחת. אם לתא משפחתי יש יותר מדירה אחת בפרוייקט, הרי שבהעברת דירה אחת לקרוב, יוכל אותו תא משפחתי וגם הקרוב, לקבל פטור מס שבח והקלות כל אחד בגין דירה אחת. למעשה נוצר כאן מנגנון של שכפול פטורים באמצעות השימוש בקרוב. על מנת למנוע זאת, החוק מחייב את אותו קרוב שקיבל את הדירה, להמתין שנתיים עד שיוכל גם הוא להכנס לתחולת ההקלות של פינוי בינוי, או תמ"א 38 – וזאת בתנאי שהפרוייקט עדיין לא יצא לדרך.
דוגמה נוספת נמצאת בתיקון 50 לחוק המקנה זיכוי ממס שבח לנכס שנרכש בתקופה שבין 7.11.2001-31.12.2003. המטרה הייתה לעודד עסקות מקרקעין ולכן מי שרכש נכס בתקופה זו קיבל זיכוי ממס שבח במועד מכירת הנכס. זיכוי זה נמנע אם הנכס נרכש מקרוב ללא תמורה.
עוד דוגמה נמצאת בהוראה המתירה ניכוי הוצאות ריבית בשל הלוואה שנלקחה לרכישת נכס במועד חישוב השבח בעת מכירת הנכס. ניכוי זה נשלל אם ההלוואה נלקחה מקרוב.
מיהו קרוב?
לעניין מס שבח ההגדרה כוללת בון זוג, הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, אח או אחות ובני זוגם. ״קרוב״ יכול להיות לא רק בשר ודם, אלא גם חברה שנמצאת בשליטת הנישום.
לצורך מס מכירה הגדרת קרוב שונה וכוללת בן זוג, לרבות מי שהיה בן זוג במשך ששה חדשים שקדמו למכירת זכות במקרקעין, הורה, צאצא, בן-זוגו של צאצא, אח ואחות.
כלומר, יתכן שבעסקה אחת, לצורך מס שבח יוגדר המוכר כ"קרוב", ואילו הרוכש לא יוגדר "קרוב".
במסגרת השוני בהגדרות בין מס שבח למס רכישה יתכנו עוד מספר "תקלות כאלו". ראוי להיות עירניים מאוד לדבר ולחשב על עלויות המס מראש.
תאגיד ״קרוב״
גם תאגיד שנמצא בשליטת אדם יכול להיות מוגדר כ"קרוב" לו. בבית המשפט המחוזי בחיפה עלתה לאחרונה הסוגיה הזו.
במקרה זה אישה מכרה את זכויותיה בנכס שקיבלה בירושה לחברה שהייתה בעבר בבעלותה וכיום היא מחזיקה בפחות מ-50% מהמניות, היינו לא מחזיקה ברוב המניות. היא ביקשה חישוב לינארי מוטב המאפשר הנחה משמעותית במס שבח. מנהל מיסוי מקרקעין חיפה טען שמדובר במכירה ל"קרוב" ולכן אין להעניק לה את ההטבה (בעת ביצוע המכירה החוק בהוראת שעה אסר חישוב ליניארי מוטב במכירה בין קרובים).
בית המשפט קיבל את עמדת מנהל המיסוי. הוא בחן את העובדות ופסק שיש למסות את העסקה על פי המהות הכלכלית שלה. בין היתר נקבע בפסק הדין כי שליטה יכולה להיות ישירה, או עקיפה ואין לבחון את השליטה בחברה רק על סמך מבחן כלכלי של אחוזי האחזקת המניות. בית המשפט קבע כי יש להעדיף מבחן מהותי איכותי: מה יכולת ההשפעה של בעל המניות על ניהול החברה ותפקודה.
בהמשך לכך קבע בית המשפט כי אף שלאישה היו פחות מ-50% מהמניות עדיין היה לה מספיק כח ויכולת להעביר החלטות בחברה או לחסום החלטות ולכוון תהליכים. מסיבות אלו ונוספות נקב כי יש לה שליטה בחברה, או לפחות שליטה עקיפה, והיא אינה זכאית להטבת המס.
המסקנה היא שבכל מקרה של עסקאות עם קרובים יש לבחון היטב את יחס הקרבה והאם אתם נכנסים להגדרת קרוב או שלא. יש לדברים השלכות על גובה המס שיוטל על העסקה ואלה עלולות להיות נכבדות מאוד.
* עו״ד ורו״ח יהושע (שוקי) ג׳אנה עוסק במיסוי נדל״ן
עוד באותו נושא…

תביעת לפיצויים עבור נזק עקיף (נזק כלכלי) שנגרם לעסקים ברחבי הארץ בעקבות מלחמת חרבות ברזל – פיצוי הוצאות מזכות
שירות זה מאפשר לעסקים ברחבי הארץ, שמחזור עסקאותיהם בשנת 2022 הוא מ- 12,000 ₪ ועד 400,000,000 ₪, להגיש תביעת פיצויים עבור נזק עקיף – הנזק הכלכלי שנגרם לעסק בשל תשלום הוצאות קבועות ותשלום שכר כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל. להגשת תביעה לחצו כאן שימו לב! כתנאי להגשת התביעה

פיצויים לבעלי עסקים בישובי ספר בגין הפסד או מניעת רווח עקב מלחמה (המסלול האדום)
תביעת פיצויים עבור “נזק עקיף” (מסלול אדום) בעלי עסקים שנמצאים בתחום יישוב ספר זכאים לפיצויים על הפסד או מניעת רווח כתוצאה מהמצב הביטחוני (נזק עקיף) הפיצויים כוללים גם פיצוי למעסיק על תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב הוראות פיקוד העורף בענפים מסוימים הזכאות לפיצויים מותנית בהפסקת פעילות מלאה של

פיצוי לעסקים על הפסדים עקב מלחמת חרבות ברזל (מענק המשכיות עסקית)
פיצוי עסקים עם מחזור נמוך מ-300,000 ש”ח בעלי עסקים שנגרם להם נזק בגין הפסד או מניעת רווח עקב מלחמה חרבות ברזל ( נזק עקיף) והם עומדים בתנאי הזכאות, זכאים למענק המשכיות עסקית מרשות המסים עסקים שמחזור הפעילות שלהם בשנת 2022 היה בין 12,000 ₪ – 300,000 ₪ זכאים למענק

מדריך לעצמאים ובעלי עסקים בתקופת מלחמת חרבות ברזל נכון ל20.11.23
פיצוי על נזקים שנגרמו לעסקים בעלי עסקים שנגרם להם נזק בגין הפסד או מניעת רווח עקב מלחמה חרבות ברזל (נזק עקיף) עשויים להיות זכאים למענק המשכיות עסקית מרשות המסים. המענק ישולם רק לעסקים שהגישו דו”חות תקופתיים למע”מ לחודשים ספטמבר ואוקטובר 2023 ומנהלים פנקסים כדין. למידע

מדריך לעובדים בתקופת מלחמת חרבות ברזל – נכון ל20.11.23
מדריך זה מרכז סוגיות עיקריות בנושא זכויות עובדים בתקופת מלחמת חרבות ברזל לדף שאלות ותשובות לעובדים ומעסיקים בתקופת מלחמת חרבות ברזל לחצו כאן ראו שאלות ותשובות בנושא זכויות עובדים ויחסי עבודה בשעת חירום באתר משרד העבודה מדריך לעובדים בתקופת מלחמת חרבות ברזל בעקבות מלחמת חרבות

מתווה הפיצוי לעסקים בעקבות מלחמת חרבות הברזל – נכון לתאריך 16.11.23
מתווה משרד האוצר למענה לעסקים בגין הנזק העקיף שנגרם להם בעקבות מלחמת חרבות ברזל. המתווה כולל מענק המשכיות עסקית לעסקים בכל רחבי הארץ (עסקים ביישובי הספר זכאים להחזר מלא על נזק זה כקבוע בחוק), וכן שורת הקלות במתווה החל"ת. מענק המשכיות עסקית על פי המתווה
מאמרים קשורים לנושא.