ממשלת ישראל החליטה על הגבלת פעילויות שונות במשק כמענה להתמודדות עם נגיף הקורונה
(כגון: הגבלות על פתיחת עסקים, הגבלת תנועה והגבלות על פעילות במקומות העבודה). ההגבלות הינן מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף- 2020. ניתן להתעדכן ברשימת ההגבלות באתר משרד הבריאות.ישנם גופים המנפיקים על דעת עצמם נוסחים ואישורים, המעידים על היות העובדים בהם "עובדים חיוניים". בשלב זה לא נקבעה חובה או הנחייה רשמית למקומות עבודה להנפיק אישורים, ולהעבירם לעובדים המועסקים בהם, ואין צורך בהצגת אישורי מעבר מטעם המעסיק.
תשובות לשאלות נפוצות – נכון לתאריך 24.09.2020
נכון לעכשיו, אין צורך באישורי מעבר. במידה ויהיו שינויים בעניין זה, יפורסמו הנחיות בהתאם.
אישור מפעל למתן שירותים קיומיים או אישור למפעל חיוני מצריך תהליך ארוך הכולל בחינה מקצועית ועמידה ביעדי השירות לחירום של משרדי הממשלה השונים. במסגרת התהליך, משרדי הממשלה מגישים בקשה מנומקת בכתב לוועדה בינמשרדית מייעצת ובסיום התהליך המפקח הכללי על כ"א לשע"ח מחליט אם לאשר את המלצת הוועדה.
בימים אלה, אגף כ"א לשע"ח אינו עוסק באישור פרטני של מפעלים למתן שירותים קיומיים/חיוניים.
להנחיות מעודכנות בנוגע להגעה למקומות עבודה בתקופת הסגר לחצו כאן.
על העובד לפנות למנהל המפעל או למנהל משאבי האנוש במפעל ולבקש לראות את האישור כמפעל למתן שירותים קיומיים או של מפעל חיוני.
עוד מאמרים בנושא...
הכשרת דירקטורים: מה כל חבר דירקטוריון חייב לדעת על תכנון עסקי
מבוא בעידן של שינויים מואצים, דירקטוריון אינו יכול להרשות לעצמו להישאר גוף פסיבי. לא די בכך שחברי הדירקטוריון יכירו את דיני החברות או יבקרו את התקציב השנתי – עליהם להבין לעומק את עקרונות התכנון העסקי, להשתלב בגיבוש האסטרטגיה ולהפעיל שיקול דעת כלכלי וניהולי מהותי. מטרת
ממשל תאגידי מודרני – תפקיד הדירקטור אינו רק פיקוח
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי – כחלק ממערך ניהול הסיכונים, הקיימות והבקרה על ביצועי ההנהלה. לא עוד "חותמת גומי" אלא שחקן מפתח בצמיחת הארגון. מהו ממשל
השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של
עובד מתפטר? כך בונים תהליך יציאה שמחזק את הארגון
מבוא עזיבת עובדים היא תופעה בלתי נמנעת בכל ארגון. אך כאשר עובד מתפטר, זו לא חייבת להיות נקודת משבר – אלא דווקא הזדמנות לשיפור ארגוני. תהליך יציאה נכון יכול להפוך את הפרידה מהעובד לרגע של למידה, שיפור תהליכים, שמירה על מוניטין, ולעיתים גם חיזוק הקשר
שיטת "Zero-Based Procurement" – כך חוסכים מיליונים בלי לפגוע באיכות
מבוא בעולם שבו חיסכון בעלויות הפך להכרח אסטרטגי ולא רק מטרה תפעולית, יותר ויותר ארגונים מאמצים את הגישה החדשנית של Zero-Based Procurement – רכש מבוסס אפס. בשונה מהנחות רכש מסורתיות, כאן אין "תקציב אוטומטי" משנה שעברה. כל הוצאה צריכה לעבור הצדקה מהתחלה, ללא קשר למה
חיבור בין כספים למשאבי אנוש בארגון יכול לשדרג את הביצועים – פורסם בכלכליסט
בימים אלו, בהם האופק אינו ברור, והארגונים מתמודדים עם שינויים מהירים בשוק, השליטה במידע על מנת לקבל החלטות משמעותיות היא הכרח על מנת לייצר בהירות ככל שניתן. בתקופות כאלה החברות נשענות על הניסיון, המומחיות והכישורים שקיימים בפונקציות השונות ואף מבקשות למתוח את היכולות של כל
