ממשלת ישראל החליטה על הגבלת פעילויות שונות במשק כמענה להתמודדות עם נגיף הקורונה
(כגון: הגבלות על פתיחת עסקים, הגבלת תנועה והגבלות על פעילות במקומות העבודה). ההגבלות הינן מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף- 2020. ניתן להתעדכן ברשימת ההגבלות באתר משרד הבריאות.ישנם גופים המנפיקים על דעת עצמם נוסחים ואישורים, המעידים על היות העובדים בהם "עובדים חיוניים". בשלב זה לא נקבעה חובה או הנחייה רשמית למקומות עבודה להנפיק אישורים, ולהעבירם לעובדים המועסקים בהם, ואין צורך בהצגת אישורי מעבר מטעם המעסיק.
תשובות לשאלות נפוצות – נכון לתאריך 24.09.2020
נכון לעכשיו, אין צורך באישורי מעבר. במידה ויהיו שינויים בעניין זה, יפורסמו הנחיות בהתאם.
אישור מפעל למתן שירותים קיומיים או אישור למפעל חיוני מצריך תהליך ארוך הכולל בחינה מקצועית ועמידה ביעדי השירות לחירום של משרדי הממשלה השונים. במסגרת התהליך, משרדי הממשלה מגישים בקשה מנומקת בכתב לוועדה בינמשרדית מייעצת ובסיום התהליך המפקח הכללי על כ"א לשע"ח מחליט אם לאשר את המלצת הוועדה.
בימים אלה, אגף כ"א לשע"ח אינו עוסק באישור פרטני של מפעלים למתן שירותים קיומיים/חיוניים.
להנחיות מעודכנות בנוגע להגעה למקומות עבודה בתקופת הסגר לחצו כאן.
על העובד לפנות למנהל המפעל או למנהל משאבי האנוש במפעל ולבקש לראות את האישור כמפעל למתן שירותים קיומיים או של מפעל חיוני.
עוד מאמרים בנושא...
אפקט הדירקטוריון בישראל: כיצד הרכב הדירקטוריון (גיוון, עצמאות, מומחיות) משפיע על קבלת החלטות אסטרטגיות ועל תוצאות פיננסיות?
תקציר מנהלים הקשר בין הרכב הדירקטוריון לביצועים הפיננסיים של חברות ציבוריות בישראל הוא נושא מחקרי מרכזי, במיוחד לאור המאפיינים הייחודיים של שוק ההון הישראלי: ריכוזיות בעלות גבוהה, קיומם של בעלי שליטה המחזיקים בממוצע מעל 70% ממניות החברה, והשפעת רגולציות כמו חוק סרבנס-אוקסלי (SOX) וקוד הממשל
סדרת מאמרים למנכ"לים – מאמר ראשון: תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית
תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית – מה מלמד מחקר בנק ישראל בעידן של תנודתיות כלכלית גוברת, מבנה התגמול של הנהלה בכירה אינו רק סוגיה של ממשל תאגידי – אלא מנוף אסטרטגי המשפיע ישירות על התנהגות פיננסית, רמת הסיכון והיכולת הארגונית להגיב לשינויים. מאמר זה
סדרת מאמרים למנכ"לים: 5 אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים
פתיח לסדרה "חיסכון חכם – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים" המציאות הכלכלית של 2026 מציבה בפני מנכ"לים ומנהלים אתגר כפול: מחד, לחצים אינפלציוניים ועליית עלויות תשומות; מאידך, צורך לשמור על צמיחה ותחרותיות בשוק תחרותי במיוחד. בשנה האחרונה, יותר מ-60% מהמנכ"לים בישראל דיווחו כי חיסכון
התייעלות תפעולית במפעלים ובחברות שירות – המדריך האסטרטגי להגדלת רווחיות, פרודוקטיביות ויתרון תחרותי
התייעלות תפעולית אינה עוד פרויקט נקודתי של קיצוץ עלויות, אלא תפיסת ניהול רחבה שמטרתה לייצר מקסימום תפוקה ממינימום משאבים — לאורך זמן. בעולם עסקי המאופיין בתחרות גוברת, שחיקת מחירים, מחסור בכוח אדם ועלייה מתמדת בעלויות חומרי גלם ושירותים, ארגונים שאינם מתייעלים תפעולית מוצאים עצמם נשחקים
ניהול תיק לקוחות אסטרטגי: כיצד הופכים לקוחות קיימים למנוע צמיחה ורווחיות
בעולם העסקי המודרני, שבו התחרות עזה והשוק רווי, ארגונים רבים מפנים את עיקר מרצם ומשאביהם לרכישת לקוחות חדשים. זוהי מלכודת אסטרטגית. המחקר הכלכלי מלמד אותנו שוב ושוב כי עלות גיוס לקוח חדש גבוהה פי 5 עד 7 מעלות שימור לקוח קיים. לא רק זאת, אלא
סיכום מגמות עדכניות במשאבי אנוש – ניתוח ופרספקטיבה
מגמות ליבה משנות פרדיגמה 1. הבינה המלאכותית הגיעה ל-HR – מעבר מכלי נישה לטכנולוגיה מרכזית מצב נוכחי: AI חדרה לכל שלבי ניהול העובדים – מגיוס אוטומטי באמצעות ChatGPT ו-Gemini, דרך ניתוח תפוקה מתקדם ועד לחיזוי נטישה מבוסס למידת מכונה שינוי דרמטי: המעבר מתיעוד אנושי לניהול
