משבר הקורונה תפס את כולנו – ברמה האישית וברמת החברה – לא מוכנים.
חלק מהעובדים יצאו לחל"ת, חלקם עובדים מהבית ומי שנשאר עובד לעיתים יותר בגלל צמצום כוח האדם.
רווחת עובדים תמיד נתפסה בעיני המעסיקים כדבר חשוב, אך אף פעם לא בין המקומות החשובים בניהול חברה. משהו שעושים כ"מותרות" – כשיש זמן, יש כסף ויש רווחים.
תקופות משבר כמו הקורונה/ כלכלי/ בטחוני מוכיחות לנו כי רווחת עובדים היא זאת שמשמרת את העובדים לאורך זמן בחברה.
מחקרים מראים לנו כי וותק עובדים לא מושפע בעיקר משכר העובדים, אלא גם ובעיקר מיחס ועניין בעבודה, סביבת עבודה ורווחת עובדים.
מעסיקים שיבינו זאת בזמן ויפעלו לטובת העובד, ירוויחו עובדים לויאליים יותר! כל זאת בעלות נמוכה הרבה יותר מאשר בשגרה. אם בשגרה היינו מוציאים עשרות אלפי שקלים על ימי גיבוש , סדנאות או נופשים – היום העובד יכול להיות מסופק מהרבה פחות.
בשגרה "רווחת עובדים" הוא תחום העוסק ב"כיף": ימי גיבוש, מסיבות, ימי הולדת. "כיף" שהוא חשוב לבניית האמון והמחויבות, "המחוברות הארגונית" בין העובד והחברה ותחזוקתן.
כעת זה הזמן לדאוג לשלוותם הנפשית של העובדים , מחוברות לחברה ולחברי הצוות ואפילו למשפחה שלהם.
מה כדאי לכם לעשות כבר עכשיו?
הנה כמה כלים ורעיונות שבהשקעה נמוכה מייצרים תשואה גבוהה מאד לאורך זמן בחברה –
- ייצרו מפגשי "סיעור מוחות", "שולחנות עגולים" ב"זום" – המלצתנו על 3 קבוצות שונות , הנהלה , מנהלי צוותים ואף ערבוב של שניהם יחדיו.
- כתובת אחת שניתן לפנות אליה בכל בעיה – "המבוגר האחראי".
- הורידו מהעובדים בירוקרטיה והנגישו להם במקסימום את הדרך למילוי טפסים מול משרדי הממשלה (חל"ת). אנו ממליצים לייעד עובד שימלא ביחד עם העובד את הטפסים ויהיה איש הקשר לכל שאלה בנושא. בתקופה זו קיימת אי וודאות גדולה ועזרה שלכם תחסוך לעובד טרטור מיותר.
- הציעו לעובד ובני משפחתו אפשרות לפניה למוקד פסיכולוגי. כיום ישנם ארגוני "חינם" או בעלות נמוכה עבור הארגון.
- מומלץ לבצע אחת לתקופה מפגש "זום" חברתי בשעות הערב ואף להפתיע עם סדנא כמו סדנת בישול, ברמן, כלכלת בית או כל אומן אחר.
- ניתן לשלוח שוברי קניות להצטיידות במזון וכו'.
- מנוי לטלוויזיה Netflix – כן, כן. רעיון יצירתי שיקנה את עולמכם בקרב העובדים. הם לא יפסיקו לספר על זה למשפחה, לחברים ולסביבה.
- בימים כאלה החיבור לבית חשוב ואף חשוב לנו לחבר את העובדים עם בני המשפחה , ניתן לשלוח אליהם משחקי חברה כמו טאקי , מונופול וכו'.
אם עשיתם את כל זה אין לנו ספק שהנגיעות ה"קטנות" ישפיעו על העובד כאשר נחזור לשגרת עבודה רגילה, והחברה תרוויח בענק לאורך זמן.
רוצים עזרה וכלים כיצד ליישם את הרעיונות הללו?
רוצים לקבל תשואה כפולה על השקעה קטנה?
רוצים להגדיל הכנסות ורווחים ולצמצם הוצאות?
דברו איתי עכשיו – שראל – 054-332-3522
או שלחו מייל ל- israels!@esg.co.il (אפשר גם בתגובה לדיוור הזה)
ונחזור אליכם בהקדם ובשמחה.
שמרו על הבריאות.
שלכם,
רפי ישראל
מומחה במשאבי אנוש וניהול משברים – "פתרונות אפקטיביים"
עוד מאמרים בנושא…
אסטרטגיה תפעולית מול אסטרטגיה עסקית – מתי הדירקטוריון צריך להתערב?
מבוא דירקטוריונים נדרשים יותר מתמיד להיות מעורבים בגיבוש ובבקרה של האסטרטגיה הארגונית, אך גבולות המעורבות אינם תמיד ברורים. מחד, דירקטוריון שנכנס לפרטים תפעוליים מדי עלול לפגוע בסמכויות ההנהלה ולגרום לשיתוק ניהולי. מאידך, התעלמות מאסטרטגיה ברמה מעשית עלולה להביא לפספוס איומים והזדמנויות. במאמר זה נבחן את
דירקטוריון בחברות משפחתיות – בין נאמנות משפחתית לאחריות כלכלית
מבוא חברות משפחתיות מהוות מנוע צמיחה חשוב בכלכלה הישראלית. לעיתים קרובות הן בנויות על מסורת, ערכים ויחסים של אמון עמוק. עם זאת, דווקא הקשר הרגשי שבבסיסן עלול להקשות על קבלת החלטות רציונלית ולפגוע באפקטיביות הניהולית. כאן נכנס לתמונה הדירקטוריון – גוף שאמור לנווט בין נאמנות
הכשרת דירקטורים: מה כל חבר דירקטוריון חייב לדעת על תכנון עסקי
מבוא בעידן של שינויים מואצים, דירקטוריון אינו יכול להרשות לעצמו להישאר גוף פסיבי. לא די בכך שחברי הדירקטוריון יכירו את דיני החברות או יבקרו את התקציב השנתי – עליהם להבין לעומק את עקרונות התכנון העסקי, להשתלב בגיבוש האסטרטגיה ולהפעיל שיקול דעת כלכלי וניהולי מהותי. מטרת
ממשל תאגידי מודרני – תפקיד הדירקטור אינו רק פיקוח
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי – כחלק ממערך ניהול הסיכונים, הקיימות והבקרה על ביצועי ההנהלה. לא עוד "חותמת גומי" אלא שחקן מפתח בצמיחת הארגון. מהו ממשל
השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של
עובד מתפטר? כך בונים תהליך יציאה שמחזק את הארגון
מבוא עזיבת עובדים היא תופעה בלתי נמנעת בכל ארגון. אך כאשר עובד מתפטר, זו לא חייבת להיות נקודת משבר – אלא דווקא הזדמנות לשיפור ארגוני. תהליך יציאה נכון יכול להפוך את הפרידה מהעובד לרגע של למידה, שיפור תהליכים, שמירה על מוניטין, ולעיתים גם חיזוק הקשר
