פקיד השומה בחיפה החליט לפסול את ספריה של חברה לאחר שגילה כי תשלום של לקוחה בכרטיס אשראי לא נרשם
, אולם השופטת סברה שפקיד השומה פעל באופן טכני מבלי לבחון את הדברים כפי שהוא מחויב לעשות.בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעורה שלחברה בנוגע לפסילת פנקסיה לשנת המס 2017. השופטת אורית וינשטיין ביטלה את החלטת פקיד שומה חיפה, לאחר שקבעה כי פעל בניגוד להנחיות חוזר פנימי של רשות המיסים, כשהחליט לפסול את ספריה של בעלת החנות על סמך מקרה אחד ללא בחינה כוללת של העניין.
ההחלטה על פסילת הספרים הגיעה בעקבות ביקורת שבה אנשי פקיד השומה הבחינו בכך שתשלום של לקוחה שקנתה בגד – "תקבול" בלשון המיסים" – שני תשלומים בכרטיס אשראי על סך כולל של 1,000 שקל לא נרשם בפנקסי העסק.
בשימוע אצל פקיד השומה, בעלת החנות סיפרה שהדבר כאשר היא לא היתה בחנות, וסיפרה כי העובדת שלה הלכה עם הלקוחה לתופרת שתסדר לה בגד, ולאחר מכן מיהרה אל אמה החולה בסרטן, וכך קרה שבאותו היום התקבול לא נרשם. אולם מיד בתום השימוע פקיד השומה החליט על פסילת הספרים.
בערעורה לבית המשפט, המערערת טענה כי לא היתה כל כוונה להעלים הכנסות, וכי רק בגלל מצבה של אמה של העובדת, ומשום שמיהרה לחזור לטפל בה, היא לא רשמה את התקבולים ששולמו בכרטיס אשראי.
אל בית המשפט היא הביאה לעדות גם את אותה עובדת וכן את יועצת המס שלה מזה 20 שנה, שתמכה בעמדתה.
פקיד השומה – המשיב בהליך – נצמד אל הוראת פקודת מס הכנסה שלפיה נישום שקיבל תקבול ולא רשם אותו בספריו (קופה או קבלה או פנקס למשל), "יראו את פנקסיו כבלתי קבילים, זולת אם שוכנע פקיד השומה כי היתה סיבה מספקת לאי הרישום".
לשקול היטב
התנאי הראשון – תקבול שלא נרשם – לא היה שנוי במחלוקת. המחלוקת נגעה לשאלה האם אכן לא היתה סיבה מספקת לאי הרישום. בהקשר זה פקיד השומה הפנה לפסקי דין שבהם נקבע כי תום לב של נישום או רשלנות של עובד מטעמו, אינם מובילים בהכרח לקיומה של "סיבה מספקת".
אלא שהשופטת וינשטיין הבהירה כי לפי חוזר מס הכנסה של רשות המיסים, פקיד השומה חייב לשקול היטב ולבחון כל מקרה לגופו. השופטת אף ציינה כי החוזר קובע כי הסמכות שניתנה לפקיד השומה – "מטרתה אינה להביא להכשלתו של הניאשום או להיותו חרד לדבר הרישום עד כדי כך שיעזוב כל דבר הנקרה בדרכו למען קיום מיידי של מצוות הרישום".
בנוסף, השופטת הבהירה כי על פי אותו חוזר, פקיד השומה צריך להפעיל שיקול דעת ולבדוק האם קיים חשד שהנישום ניסה להעלים מס, או שקיימת אצל הנישום שיטה לקויה של רישום תקבולים. הבדיקה צריכה להיות רחבה וכוללת, כלומר יש לבדוק את נתוני העסק של אותו נישום, את הנסיבות הכלליות והספציפיות של המקרה.
לאחר שניתחה את המקרה ושמעה את עדותו של סגן פקיד השומה, השופטת התרשמה כי המשיב קיבל החלטה לקונית ולא ביצע לפני כן בדיקה כוללת בהתאם להוראות החוזר, ולכן החליטה שאין מקום למסקנה שאליה הגיע בדבר פסילת הספרים, וראוי היה להסתפק באזהרה.
בהקשר זה השופטת הזכירה למשל פרט נוסף – שבביקורות קודמות מעולם לא התגלו ליקויים כלשהם בהתנהלות המערערת. בנסיבות העניין לא נפסקו הוצאות משפט.
לקריאת פסק הדין ע"מ 7270-04-18
- ב"כ המערערת: לא צוין
- ב"כ המשיב: עו"ד דנה ונדרוב
עו"ד איתי הכהן עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
מפת הדרכים לצמיחה עסקית בשנת 2025
תחזיות, כלים וטכניקות לחברות קטנות ובינוניות – איך לזהות מנועי צמיחה פנימיים מבוא בשנת 2025, צמיחה עסקית אינה תוצאה של מזל – אלא תוצאה של בחירות ניהוליות מדויקות, שימוש נכון בנתונים וזיהוי מוקדם של מנועי צמיחה פנימיים. בעידן של שיבושים טכנולוגיים, תחרות מוגברת ושוק עבודה
המעבר מניהול מבוסס תחושות לניהול מבוסס נתונים
דאטה כמנוע אסטרטגי – איך למנף מידע לקבלת החלטות ניהוליות חכמות מבוא ניהול טוב היה לאורך ההיסטוריה עניין של אינטואיציה, ניסיון, חוכמת רחוב וקבלת החלטות על סמך תחושת בטן. אך בעידן הדיגיטלי, שבו כל פעולה ארגונית מייצרת נתונים, העולם עובר מהפכה – המעבר מניהול מבוסס
מדדי הצלחה חדשים לעידן החדש
למה ROI ו-EBITDA לא מספיקים – אילו מדדים ארגונים מתקדמים באמת בודקים היום מבוא בעולם העסקי של היום, תחרות מהירה, לקוחות דיגיטליים ונתונים בשפע הופכים את המושג "הצלחה" למורכב ודינמי מאי פעם. מדדים מסורתיים כמו ROI (החזר על השקעה) ו-EBITDA (רווח לפני ריבית, מס, פחת
המנכ"ל כמאיץ רווחיות
איך לחבר בין חזון עסקי, ניתוח פיננסי ופעולות מדידות לטובת צמיחה מהירה מבוא במציאות עסקית משתנה, תחרותית ולעיתים כאוטית – המנכ"ל איננו רק מנהל. הוא מאיץ. מי שמחבר בין החזון הארגוני לבין הפעולות היומיומיות, בין המספרים על הדו"ח לבין מה שקורה באמת בשטח.בעידן שבו ניתוחים
אומנות הבחירה – איך לזהות ספק מיקור חוץ טוב
לא רק מחיר, אלא גם תרבות ארגונית מציאת ספק מיקור חוץ טוב דומה לדייט מוצלח – לא מספיק ללכת על היפה או על הזול ביותר. חשוב לבחון התאמה ערכית ותרבותית, ניסיון קודם, שיטות עבודה והמלצות מהימנות. ספק איכותי הוא כזה שלא רק מבצע משימות,
Offshore, Nearshore או Onshore – מה עדיף לארגון שלך?
זמן תגובה מול פערי תקשורת כאשר ארגון שוקל לעבור למודל של מיקור חוץ, אחת ההחלטות הקריטיות היא מיקום הספקים: האם לשכור צוות רחוק מעבר לים (Offshore), בסביבה גיאוגרפית קרובה (Nearshore), או בתוך אותה מדינה (Onshore)? כל מודל מביא איתו יתרונות ואתגרים שונים, והבחירה ביניהם
