פקיד השומה בחיפה החליט לפסול את ספריה של חברה לאחר שגילה כי תשלום של לקוחה בכרטיס אשראי לא נרשם
, אולם השופטת סברה שפקיד השומה פעל באופן טכני מבלי לבחון את הדברים כפי שהוא מחויב לעשות.בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעורה שלחברה בנוגע לפסילת פנקסיה לשנת המס 2017. השופטת אורית וינשטיין ביטלה את החלטת פקיד שומה חיפה, לאחר שקבעה כי פעל בניגוד להנחיות חוזר פנימי של רשות המיסים, כשהחליט לפסול את ספריה של בעלת החנות על סמך מקרה אחד ללא בחינה כוללת של העניין.
ההחלטה על פסילת הספרים הגיעה בעקבות ביקורת שבה אנשי פקיד השומה הבחינו בכך שתשלום של לקוחה שקנתה בגד – "תקבול" בלשון המיסים" – שני תשלומים בכרטיס אשראי על סך כולל של 1,000 שקל לא נרשם בפנקסי העסק.
בשימוע אצל פקיד השומה, בעלת החנות סיפרה שהדבר כאשר היא לא היתה בחנות, וסיפרה כי העובדת שלה הלכה עם הלקוחה לתופרת שתסדר לה בגד, ולאחר מכן מיהרה אל אמה החולה בסרטן, וכך קרה שבאותו היום התקבול לא נרשם. אולם מיד בתום השימוע פקיד השומה החליט על פסילת הספרים.
בערעורה לבית המשפט, המערערת טענה כי לא היתה כל כוונה להעלים הכנסות, וכי רק בגלל מצבה של אמה של העובדת, ומשום שמיהרה לחזור לטפל בה, היא לא רשמה את התקבולים ששולמו בכרטיס אשראי.
אל בית המשפט היא הביאה לעדות גם את אותה עובדת וכן את יועצת המס שלה מזה 20 שנה, שתמכה בעמדתה.
פקיד השומה – המשיב בהליך – נצמד אל הוראת פקודת מס הכנסה שלפיה נישום שקיבל תקבול ולא רשם אותו בספריו (קופה או קבלה או פנקס למשל), "יראו את פנקסיו כבלתי קבילים, זולת אם שוכנע פקיד השומה כי היתה סיבה מספקת לאי הרישום".
לשקול היטב
התנאי הראשון – תקבול שלא נרשם – לא היה שנוי במחלוקת. המחלוקת נגעה לשאלה האם אכן לא היתה סיבה מספקת לאי הרישום. בהקשר זה פקיד השומה הפנה לפסקי דין שבהם נקבע כי תום לב של נישום או רשלנות של עובד מטעמו, אינם מובילים בהכרח לקיומה של "סיבה מספקת".
אלא שהשופטת וינשטיין הבהירה כי לפי חוזר מס הכנסה של רשות המיסים, פקיד השומה חייב לשקול היטב ולבחון כל מקרה לגופו. השופטת אף ציינה כי החוזר קובע כי הסמכות שניתנה לפקיד השומה – "מטרתה אינה להביא להכשלתו של הניאשום או להיותו חרד לדבר הרישום עד כדי כך שיעזוב כל דבר הנקרה בדרכו למען קיום מיידי של מצוות הרישום".
בנוסף, השופטת הבהירה כי על פי אותו חוזר, פקיד השומה צריך להפעיל שיקול דעת ולבדוק האם קיים חשד שהנישום ניסה להעלים מס, או שקיימת אצל הנישום שיטה לקויה של רישום תקבולים. הבדיקה צריכה להיות רחבה וכוללת, כלומר יש לבדוק את נתוני העסק של אותו נישום, את הנסיבות הכלליות והספציפיות של המקרה.
לאחר שניתחה את המקרה ושמעה את עדותו של סגן פקיד השומה, השופטת התרשמה כי המשיב קיבל החלטה לקונית ולא ביצע לפני כן בדיקה כוללת בהתאם להוראות החוזר, ולכן החליטה שאין מקום למסקנה שאליה הגיע בדבר פסילת הספרים, וראוי היה להסתפק באזהרה.
בהקשר זה השופטת הזכירה למשל פרט נוסף – שבביקורות קודמות מעולם לא התגלו ליקויים כלשהם בהתנהלות המערערת. בנסיבות העניין לא נפסקו הוצאות משפט.
לקריאת פסק הדין ע"מ 7270-04-18
- ב"כ המערערת: לא צוין
- ב"כ המשיב: עו"ד דנה ונדרוב
עו"ד איתי הכהן עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הרווח הנסתר: כיצד AI מאתר הוצאות סמויות ומגדיל את הרווחיות
הרווח הנסתר איתור ומיגור הוצאות סמויות באמצעות כלי AI חכמים – מתודולוגיית Insight-Driven לניהול עלויות אפקטיבי אוגוסט 2026 קריאה: 14 דקות AI · בקרת עלויות · אופטימיזציה תקציר מנהלים ארגונים מוציאים מיליארדי שקלים מדי שנה על הוצאות תפעוליות – חשמל, תקשורת, ליסינג, דלק, ושירותים

מדד בשלות AI ארגונית בישראל
מדד בשלות AI ארגונית בישראל 2026 תחקיר מבוסס נתונים קיימים + מסגרת ROI ומפת דרכים פרקטית פתרונות אפקטיביים אוגוסט 2026 מבוסס מקורות רשמיים וסקרים ציבוריים הבהרה מתודולוגית חשובה: מסמך זה הוא תחקיר סינתטי המבוסס על נתונים ציבוריים קיימים בישראל (למ"ס, Deloitte ישראל, בנק ישראל +

יותר מכירות, פחות רווח: פרדוקס הצמיחה בארגונים בישראל
יותר מכירות, פחות רווח: פרדוקס הצמיחה בארגונים בישראל – 2027 מחקר עומק למנכ״לים | פתרונות אפקטיביים יותר מכירות, פחות רווח: פרדוקס הצמיחה בארגונים בישראל הכנסות יכולות לעלות בזמן שהרווח נשחק, המזומן נתקע והמערכת התפעולית מתקרבת לקצה. המחקר מציג את שמונת מנגנוני השחיקה, את קו הגבול

מנכ"ל בכניסה לתפקיד: אבחון ארגוני מעמיק
ניהול בכיר • כניסה לתפקיד מנכ"ל בכניסה לתפקיד: אבחון ארגוני מעמיק שלושת החודשים הראשונים בכיסא המנכ"ל הם החלון שבו נקבע רוב מסלול הקדנציה. מאמר זה מציג מתודולוגיה מובנית לאבחון ארגוני – כיצד לקרוא נכון את הארגון לפני שממהרים לשנות אותו, ולהבחין בין תסמינים לבין שורשי

זמן קבלת החלטות בהנהלה בישראל: המחיר האמיתי של עיכוב ניהולי?
מחקר זמן ההחלטה של הנהלות בישראל | פתרונות אפקטיביים כמה זמן לוקח להנהלה בישראל לקבל החלטה – ומה המחיר של עיכוב ניהולי? מסגרת מחקרית למדידת הזמן שעובר מזיהוי בעיה ועד החלטה, יישום ובדיקת תוצאה – בעסקים משפחתיים, חברות, עמותות, רשויות מקומיות וארגונים בגדלים שונים. הבהרה

מדד האפקטיביות הארגונית בישראל 2026
מחקר דגל שנתי | פתרונות אפקטיביים מדד האפקטיביות הארגונית בישראל 2026 מה מבדיל בין ארגונים שמנסחים אסטרטגיה לבין ארגונים שמצליחים להפוך אותה להכנסות, לחיסכון, לפריון וליכולת עמידה בתנאי אי־ודאות? הבהרה מתודולוגית: פרסום זה מציג את מסגרת המדד, כלי המדידה ורמות הבשלות. הוא אינו מציג תוצאות