חברה שמוכרת מוצרים בתחום התקשורת תבעה לקוחות שלה על חוב מ-2009. מחיקות בלתי מוסברות באחת הקבלות ומחסור בעדים חיוניים הביאו את השופט לקבוע שהיא כשלה בהוכחת התביעה.
השופט אריאל ברגנר דחה לאחרונה תביעה שהגישה חברת ״שמר מערכות תקשורת״ נגד לקוחות שרכשו ממנה ציוד. התובעת טענה שהנתבעים חייבים לה 9,844 שקל עבור חשבוניות מלפני כ-6 שנים שלא שולמו. השופט קיבל את טענת הנתבעים כי לא ניתן להסתמך על כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת בשל פגמים משמעותיים שהתגלו בה.
התובעת, שעוסקת במכירה ושיווק של מרכזיות טלפוניות, טענה באמצעות עוה״ד ישראל ויסבלט ויעקב ורטמן כי ב-2012 עבר מנהלה על דוחות והתברר לו לראשונה כי קיימת יתרת חוב לנתבעים עקב אי פירעון ארבע חשבוניות.
היא טענה שמאחר שהנתבעים מודים ברכישת הציוד המפורט בחשבוניות ובקבלתו הנטל להוכיח כי שילמו עליהן רובץ עליהם.
הנתבעים, בעלי עסק להתקנת ציוד תקשורת שיוצגו על ידי עוה״ד משה סויסה וחיים דן נוטוביץ, טענו כי הגשת התביעה כ-6 שנים לאחר ביצוע עסקאות הרעה את מצבם וגרמה להם נזק ראייתי.
הנתבעים הוסיפו שהנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובעת מתוקף הכלל ״המוציא מחברו עליו הראיה״. לשיטתם, התובעת לא הצליחה להוכיח את קיומו של החוב בהעדר ניהול תקין של הנהלת חשבונותיה.
הנתבעים הצביעו על מספר תהיות בקשר לאחת הקבלות. לטענתם, התובעת צירפה שני העתקים שונים של הקבלה. באחד ההעתקים נמחקו מספרי החשבוניות בקו ונוספו מספרי חשבוניות אחרים ובהעתק השני המחיקה התבצעה בטיפקס.
הם הוסיפו כי לא סביר שמתוך 32 חשבוניות שהופקו בין השנים 2009-2011 ״נעלמו״ למעלה מ-10% מהיקף הרכישות באופן שהדבר לא התגלה בסוף שנת 2009 או תחילת 2010.
ללא הסבר הולם
השופט אריאל ברגנר מבית משפט השלום בפתח תקווה קיבל את עמדת הנתבעים ודחה את התביעה. הוא קבע שהתובעת היא שנושאת בנטל הוכחת תביעתה מעל למאזן ההסתברויות ועליה להראות שהנתבעים לא שילמו את החוב. הוא הוסיף כי בהתחשב בשיהוי הניכר בו הוגשה התביעה, על התובעת להציג ראיות ממשיות לטענותיה.
השופט הדגיש כי התובעת מבססת את תביעתה על כרטסת הנהלת החשבונות שנערכה על ידה, על החשבוניות ועל הקבלות. ואולם, פגמים באותם מסמכים מחלישים את גרסתה.
כך לדבריו, התובעת לא סיפקה הסבר הולם לקיומם של שני העתקים מאותה קבלה ולפשר מחיקת מספרי החשבוניות. ״מדובר בתובעת שהיא חברה בע״מ שצריכה לנהל רישום מסודר של ההזמנות הנעשות אצלה לפי דרישת החוק והתקנים״, כתב.
השופט הוסיף שהתובעת לא זימנה לעדות את מי שערך את כרטסת הנהלת החשבונות ואת הקבלה החשודה ובכך השמיטה ראיות חיוניות לתמיכה בגרסתה.
בנסיבות אלה קבע השופט שלא ניתן לקבוע כי כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת משקפת את כל התנועות בחשבון הנתבעים כהווייתם.
התובעת חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 3,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עוה״ד ישראל ויסבלט ויעקב ורטמן
- ב״כ הנתבעים: עוה״ד משה סויסה וחיים דן נוטוביץ

איזון חיים-עבודה בעידן המנכ"ל הרב-משימתי: בין אסטרטגיה אישית להצלחה ארגונית
מבוא בעידן הנוכחי, שבו מהירות, זמינות וטכנולוגיה שינו את פני העבודה הניהולית, מנכ"לים הפכו לדמויות רב־שכבתיות: הם מנהלים מערכות מורכבות, מייצגים את הארגון מול בעלי עניין, מגיבים למשברים בזמן אמת – וכל זאת תחת דרישות אינטנסיביות ומעורבות תמידית. בתנאים אלה, השאלה כיצד מנכ"ל מצליח לשמר

הטעות הניהולית הגדולה: כשאורח החיים של המנכ"ל מכתיב תרבות ארגונית שוחקת
מבוא בעולם הניהולי של היום, שבו קצב העבודה מואץ, והטכנולוגיה מאפשרת זמינות בלתי פוסקת, מנהלים רבים חיים תחת אורח חיים לחוץ המוגדר כ"נורמלי", ולעיתים אף כ"מוערך". אך מה שנראה כהקרבה אישית ראויה, עשוי להתגלות כטעות ניהולית אסטרטגית. המנכ"ל, במודע או שלא במודע, מכתיב את קוד

מבצע "עם כלביא" עדכונים
שר העבודה חתם על צו להחלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה במסגרת מבצע "עם כלביא". משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז ״במצב מיוחד בעורף״ בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז

אסטרטגיה תפעולית מול אסטרטגיה עסקית – מתי הדירקטוריון צריך להתערב?
מבוא דירקטוריונים נדרשים יותר מתמיד להיות מעורבים בגיבוש ובבקרה של האסטרטגיה הארגונית, אך גבולות המעורבות אינם תמיד ברורים. מחד, דירקטוריון שנכנס לפרטים תפעוליים מדי עלול לפגוע בסמכויות ההנהלה ולגרום לשיתוק ניהולי. מאידך, התעלמות מאסטרטגיה ברמה מעשית עלולה להביא לפספוס איומים והזדמנויות. במאמר זה נבחן את

דירקטוריון בחברות משפחתיות – בין נאמנות משפחתית לאחריות כלכלית
מבוא חברות משפחתיות מהוות מנוע צמיחה חשוב בכלכלה הישראלית. לעיתים קרובות הן בנויות על מסורת, ערכים ויחסים של אמון עמוק. עם זאת, דווקא הקשר הרגשי שבבסיסן עלול להקשות על קבלת החלטות רציונלית ולפגוע באפקטיביות הניהולית. כאן נכנס לתמונה הדירקטוריון – גוף שאמור לנווט בין נאמנות

הכשרת דירקטורים: מה כל חבר דירקטוריון חייב לדעת על תכנון עסקי
מבוא בעידן של שינויים מואצים, דירקטוריון אינו יכול להרשות לעצמו להישאר גוף פסיבי. לא די בכך שחברי הדירקטוריון יכירו את דיני החברות או יבקרו את התקציב השנתי – עליהם להבין לעומק את עקרונות התכנון העסקי, להשתלב בגיבוש האסטרטגיה ולהפעיל שיקול דעת כלכלי וניהולי מהותי. מטרת
מאמרים קשורים לנושא.