פקיד השומה בחיפה החליט לפסול את ספריה של חברה לאחר שגילה כי תשלום של לקוחה בכרטיס אשראי לא נרשם
, אולם השופטת סברה שפקיד השומה פעל באופן טכני מבלי לבחון את הדברים כפי שהוא מחויב לעשות.בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעורה שלחברה בנוגע לפסילת פנקסיה לשנת המס 2017. השופטת אורית וינשטיין ביטלה את החלטת פקיד שומה חיפה, לאחר שקבעה כי פעל בניגוד להנחיות חוזר פנימי של רשות המיסים, כשהחליט לפסול את ספריה של בעלת החנות על סמך מקרה אחד ללא בחינה כוללת של העניין.
ההחלטה על פסילת הספרים הגיעה בעקבות ביקורת שבה אנשי פקיד השומה הבחינו בכך שתשלום של לקוחה שקנתה בגד – "תקבול" בלשון המיסים" – שני תשלומים בכרטיס אשראי על סך כולל של 1,000 שקל לא נרשם בפנקסי העסק.
בשימוע אצל פקיד השומה, בעלת החנות סיפרה שהדבר כאשר היא לא היתה בחנות, וסיפרה כי העובדת שלה הלכה עם הלקוחה לתופרת שתסדר לה בגד, ולאחר מכן מיהרה אל אמה החולה בסרטן, וכך קרה שבאותו היום התקבול לא נרשם. אולם מיד בתום השימוע פקיד השומה החליט על פסילת הספרים.
בערעורה לבית המשפט, המערערת טענה כי לא היתה כל כוונה להעלים הכנסות, וכי רק בגלל מצבה של אמה של העובדת, ומשום שמיהרה לחזור לטפל בה, היא לא רשמה את התקבולים ששולמו בכרטיס אשראי.
אל בית המשפט היא הביאה לעדות גם את אותה עובדת וכן את יועצת המס שלה מזה 20 שנה, שתמכה בעמדתה.
פקיד השומה – המשיב בהליך – נצמד אל הוראת פקודת מס הכנסה שלפיה נישום שקיבל תקבול ולא רשם אותו בספריו (קופה או קבלה או פנקס למשל), "יראו את פנקסיו כבלתי קבילים, זולת אם שוכנע פקיד השומה כי היתה סיבה מספקת לאי הרישום".
לשקול היטב
התנאי הראשון – תקבול שלא נרשם – לא היה שנוי במחלוקת. המחלוקת נגעה לשאלה האם אכן לא היתה סיבה מספקת לאי הרישום. בהקשר זה פקיד השומה הפנה לפסקי דין שבהם נקבע כי תום לב של נישום או רשלנות של עובד מטעמו, אינם מובילים בהכרח לקיומה של "סיבה מספקת".
אלא שהשופטת וינשטיין הבהירה כי לפי חוזר מס הכנסה של רשות המיסים, פקיד השומה חייב לשקול היטב ולבחון כל מקרה לגופו. השופטת אף ציינה כי החוזר קובע כי הסמכות שניתנה לפקיד השומה – "מטרתה אינה להביא להכשלתו של הניאשום או להיותו חרד לדבר הרישום עד כדי כך שיעזוב כל דבר הנקרה בדרכו למען קיום מיידי של מצוות הרישום".
בנוסף, השופטת הבהירה כי על פי אותו חוזר, פקיד השומה צריך להפעיל שיקול דעת ולבדוק האם קיים חשד שהנישום ניסה להעלים מס, או שקיימת אצל הנישום שיטה לקויה של רישום תקבולים. הבדיקה צריכה להיות רחבה וכוללת, כלומר יש לבדוק את נתוני העסק של אותו נישום, את הנסיבות הכלליות והספציפיות של המקרה.
לאחר שניתחה את המקרה ושמעה את עדותו של סגן פקיד השומה, השופטת התרשמה כי המשיב קיבל החלטה לקונית ולא ביצע לפני כן בדיקה כוללת בהתאם להוראות החוזר, ולכן החליטה שאין מקום למסקנה שאליה הגיע בדבר פסילת הספרים, וראוי היה להסתפק באזהרה.
בהקשר זה השופטת הזכירה למשל פרט נוסף – שבביקורות קודמות מעולם לא התגלו ליקויים כלשהם בהתנהלות המערערת. בנסיבות העניין לא נפסקו הוצאות משפט.
לקריאת פסק הדין ע"מ 7270-04-18
- ב"כ המערערת: לא צוין
- ב"כ המשיב: עו"ד דנה ונדרוב
עו"ד איתי הכהן עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של
עובד מתפטר? כך בונים תהליך יציאה שמחזק את הארגון
מבוא עזיבת עובדים היא תופעה בלתי נמנעת בכל ארגון. אך כאשר עובד מתפטר, זו לא חייבת להיות נקודת משבר – אלא דווקא הזדמנות לשיפור ארגוני. תהליך יציאה נכון יכול להפוך את הפרידה מהעובד לרגע של למידה, שיפור תהליכים, שמירה על מוניטין, ולעיתים גם חיזוק הקשר
שיטת "Zero-Based Procurement" – כך חוסכים מיליונים בלי לפגוע באיכות
מבוא בעולם שבו חיסכון בעלויות הפך להכרח אסטרטגי ולא רק מטרה תפעולית, יותר ויותר ארגונים מאמצים את הגישה החדשנית של Zero-Based Procurement – רכש מבוסס אפס. בשונה מהנחות רכש מסורתיות, כאן אין "תקציב אוטומטי" משנה שעברה. כל הוצאה צריכה לעבור הצדקה מהתחלה, ללא קשר למה
חיבור בין כספים למשאבי אנוש בארגון יכול לשדרג את הביצועים – פורסם בכלכליסט
בימים אלו, בהם האופק אינו ברור, והארגונים מתמודדים עם שינויים מהירים בשוק, השליטה במידע על מנת לקבל החלטות משמעותיות היא הכרח על מנת לייצר בהירות ככל שניתן. בתקופות כאלה החברות נשענות על הניסיון, המומחיות והכישורים שקיימים בפונקציות השונות ואף מבקשות למתוח את היכולות של כל
שוק העבודה בישראל – תמונת מצב עדכנית לפברואר 2025
מה באמת קורה בשטח – מגמות, נתונים והשלכות אסטרטגיות למנהלים מבוא 2025 נפתחה בצל ההשלכות המתמשכות של מלחמת חרבות ברזל והמתח הביטחוני בצפון. שוק העבודה לא חזר למצבו הקודם – אך הוא גם לא קרס. עם נתונים חלקיים, תנודתיות גבוהה ואי ודאות עמוקה, נדרש ממנהלים
תחזית קונצנזוס כלכלית לשנת 2025
מה מנכ"לים חייבים לדעת עכשיו כדי לשרוד ולצמוח נכון מבוא סבב התחזיות השני לשנת 2025, שפורסם על ידי משרד האוצר (אגף הכלכלן הראשי), חושף תמונה כלכלית מורכבת עבור המשק הישראלי. מצד אחד, האטה בצמיחה, עלייה בגירעון, ריבית גבוהה ושווקים תנודתיים; מצד שני, יציבות יחסית בצריכה
