ב-9 השנים שחלפו מאז היווצרות החוב הספיקה החברה להתפרק ובעליה פתח חברה חדשה. טענת העירייה שמרוץ ההתיישנות עצר משום שרק בשלב מאוחר נודע לה שהבעלים הבריח נכסים לחברה החדשה – נדחתה.
בית משפט השלום בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה לגביית חוב ארנונה של כ-144 אלף שקל מבעלי חברה שהתפרקה כבר ב-2006. השופטת כוכבה לוי קבעה כי העיריה התנהלה בעצלתיים ולא פעלה כמצופה ממנה. כעת, כבר מאוחר מדי והתביעה התיישנה.
החברה החזיקה במשרדים ברחוב יגאל אלון בתל אביב במשך שנה וחודשיים במהלך השנים 2005-2006, וצברה חובות ארנונה ומים בסך 143,198 שקל.
רק 9 שנים לאחר מכן נזכרה העירייה להגיש תביעה לגביית החוב. אלא שבינתיים החברה התפרקה ובעליה פתח חברה חדשה. לפיכך, התביעה הוגשה נגדו באופן אישי ונגד החברה החדשה שהקים.
העירייה טענה כי החוב צריך לעבור לחברה החדשה כיוון שהתגלה לה כי פעילות החברה החייבת וכספיה הועברו לידי החברה החדשה כדי להבריח נכסים ולחמוק מחובותיה.
אם טענה זו לא תתקבל, הרי שחוק ההסדרים שמאפשר להטיל חבות בארנונה על בעל שליטה בחברה פרטית שהתפרקה או הפסיקה את פעילותה, כך שיש להטיל את חובת התשלום על בעל החברה.
מנגד, הנתבעים טענו כי מאחר שמדובר בחוב ארנונה מהשנים 2005-2006, עילת התביעה התיישנה כבר ביוני 2013, בחלוף 7 שנים מהיווצרותו, ולכן יש לסלק את התביעה על הסף.
אך העירייה הסבירה שהתעכבה עם הגשת התביעה משום שרק באוגוסט 2009 נודע לה לראשונה על מעשיו של הבעלים. לכן, התביעה לא התיישנה למרות חלוף הזמן.
בתוך כך הפנתה העירייה להליכי הגבייה המנהליים שניהלה לאורך השנים נגד החברה הקודמת ונגד הנתבע – שממילא עיכבו לטענתה את "מרוץ ההתיישנות".
היה לה מספיק זמן
אולם השופטת כוכבה לוי דחתה את תביעת העירייה וקבעה ש"לנוכח תקופת היווצרות חוב הארנונה אין מנוס מלקבוע שבמועד הגשת התביעה נגד הנתבעים התיישנה התביעה".
ראשית, השופטת ציינה כי הנתבעים העלו את טענת ההתיישנות כטענה מקדמית בכתב ההגנה שלכם, כך שהם ענו על הדרישה החוקית המחייבת לטעון אותה בהזדמנות הראשונה.
לאחר מכן, השופטת הודיעה כי אינה מקבלת את טענת העירייה כי לא יכולה הייתה לפעול עד 2009 לגביית החוב.
השופטת קבעה כי העירייה יכולה והייתה צריכה להגיש את התביעה כבר במועד שבו נודע לה על פירוק החברה הקודמת (החייבת המקורית).
בתוך כך השופטת הבהירה שהעירייה המשיכה להתנהל בעצלתיים גם אחרי 2009, ולו הייתה פועלת אז לא הייתה מפספסת את חלון ההזדמנויות להגשת התביעה.
לצד זאת, השופטת הדגישה כי בהתאם להלכת בית המשפט העליון, הליכי גבייה מנהליים אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות.
כמו כן, טענת העירייה לגבי הברחת הכספים נדחתה שכן "לא נמצא אישור לכך שפעילות או רכוש הועברו מהחברה החייבת לחברה החדשה".
לפיכך, השופטת קבעה כי החוב התיישן ומשכך דחתה את התביעה נגד הנתבעים.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד דוד ששון
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יהושע בר-טל
עו"ד נחום שר עוסק/ת ב- חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
מאמר מס' 10: בקרת שכר בארגון
סקירה על חשיבות בקרת השכר בארגון, מניעת טעויות, זיהוי חריגות ושיפור השליטה באחת מההוצאות המרכזיות של העסק.

המדריך למנכ"לים: הגדלת הכנסות והקטנת הוצאות בארגון
המדריך למנכ"לים: הגדלת הכנסות והקטנת הוצאות בארגון ארגונים מצליחים לא רק מגדילים הכנסות – הם יודעים לשלוט בהוצאות, לייעל תהליכים ולפעול על בסיס נתונים. בדף זה תמצא את כל הכלים, המדריכים והאסטרטגיות לשיפור רווחיות אמיתי. סדרת המאמרים של פתרונות אפקטיביים מבוססת על ניסיון של מעל

גיוס ושימור עובדים 2026: איך להוריד תחלופה ב-60% ולשפר תפוקה ב-27%
מנכ"לים ומנהלי משאבי אנוש בישראל עומדים בפני אתגר משמעותי בשנת 2026. תחלופת עובדים גבוהה פוגעת בהכנסות ומעלה הוצאות. דוחות Deloitte ו-Gartner מראים כי תרבות אמון יכולה להוריד תחלופה ב-50% ומעלה. חברות שמשקיעות בגיוס נכון ובשימור חכם רואות שיפור תפוקה של עד 27%. במאמר זה נפרט

דירקטוריון מנצח: איך לבנות אסטרטגיה עסקית שמביאה צמיחה של 20% בשנה
מנכ"לים ובעלי עסקים בישראל מחפשים דרכים לצמוח גם בתקופות של אי-ודאות. דירקטוריון מנצח יכול להוביל לשינוי משמעותי. הוא מסייע בגיבוש אסטרטגיה עסקית חדה. הוא מבטיח בניית מבנה ארגוני יעיל. דוחות של Deloitte ו-McKinsey מראים כי חברות עם דירקטוריון אפקטיבי משיגות צמיחה גבוהה יותר. הן מגיעות

שנת 2026: 7 מגמות שיווק ומכירות שיעזרו לעסקים ישראלים לצמוח גם בתקופת אי-ודאות
מנכ"לים ישראלים עומדים בפני אתגרים משמעותיים בשנת 2026. אי-ודאות גיאופוליטית ולחצים כלכליים דורשים גישה חדשה לשיווק ומכירות. בנק ישראל צופה צמיחת תוצר של 5.2% בשנה זו. עם זאת, עסקים חייבים להתאים את האסטרטגיות שלהם כדי להגדיל הכנסות ולהקטין הוצאות. שימוש חכם ב-AI הופך למפתח מרכזי.

בין חוסן לחוקיות: ניהול אסטרטגי של משאבי אנוש לשימור כוח אדם בעת מלחמה
מבוא: אתגר קיומי בזמן חירום מלחמה אינה מותירה את המערכת הכלכלית מחוץ למשוואה. בישראל, שנמצאת מאז אוקטובר 2023 במצב לחימה מתמשך, הפכו ארגונים ועוסקים לזירה נוספת של התמודדות לאומית. משאבי האנוש (משא"ן), המופקדים על נכסי הידע, התרבות והכוח האנושי של הארגון, נקראים לדגל בזמנים אלו
מאמרים קשורים לנושא.


