חברה גבתה "עמלת פירעון מוקדם" בסך כ-376 אלף שקל על הלוואה של 470 אלף, אלא שהשופט קבע כי מדובר בניסיון מלאכותי להגדיל ריביות, והורה לה להשיב את הסכום ללווה.
בימ"ש השלום בכפר סבא קיבל חלקית את תביעתה של אישה שלקחה הלוואות מחברה העוסקת בהלוואות חוץ-בנקאיות, והורה לחברה לשלם לה כ-471,000 שקל. השופט אלדד נבו מתח ביקורת נוקבת על החברה, שגבתה "עמלת פירעון מוקדם" שלא כדין, ונהגה כלפי התובעת בחוסר תום לב.
תחילתה של הפרשה בשנת 2009, אז לקחה התובעת הלוואות מהחברה, בסכום של 470,000 שקל. על פי הסכם ההלוואה, היא היתה אמורה להחזיר אותה ב-26 תשלומים חודשיים, החל מאוקטובר 2010 – עשרה חודשים לאחר שקיבלה את ההלוואה.
בהסכם נקבעה ריבית להחזר ההלוואה וכן ריבית פיגורים. דירתה של התובעת שימשה כבטוחה להחזר ההלוואה.
לאחר ביצוע התשלום הראשון, התובעת הפסיקה לשלם ובכך הפרה את ההסכם. דירתה נמכרה תמורת כ-2.1 מיליון שקל, לאחר שהחברה (הנתבעת כאן) פתחה נגדה בהליכי הוצאה לפועל. מתוך סכום המכירה, הועברה לחברה סכום של כ-934,000 שקל, שהורכבו מיתרת החוב של התובעת נכון לאותו מועד (555,990) כולל ריבית פיגורים, וסכום נוסף של 376,253 שקל כ"תוספת פרעון מוקדם – שיעור (ב-%) 57.84".
בעקבות זאת הגישה התובעת את תביעתה, בה העלתה טענות רבות נגד התובעת ומנהלה.
פעלה בניגוד לחוק
השופט נבו אמנם דחה חלק ניכר מטענות התובעת. אלא שהשופט כן סבר כי בחינת סכום ההלוואה אל מול הסכומים שנגבו מהתובעת, "מצביעים על כך שנגבו סכומים גבוהים בהרבה מהסכומים המותרים בחוק."
מקור הפער היה נעוץ באותה "עמלת פירעון מוקדם" שהתווספה ליתרת החוב וריבית הפיגורים.
השופט הסביר כי האופן שבו נוסח הסעיף שעסק בעמלת הפירעון המוקדם, "טמן בחובו מלכודת" שניתן באמצעותה לגרום להגדלת יתרות החוב באופן מלאכותי שאינו מתיישב עם הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
בעניין זה השופט הסביר כי עמלת פירעון מוקדם אמורה להוות מעין פיצוי מוסכם שנועד לפצות את המלווה במקרה שהלווה החליט לפרוע את ההלוואה מוקדם יותר מהמועד המוסכם. אלא שכאן התובעת לא החליטה, והחברה עשתה משהו אחר – קבעה עמלה כזאת במקרה של הפרת הסכם והעמדת ההלוואה לפירעון מיידי, וכך גבתה את אותה עמלה בנוסף לחיוב התובעת בריבית פיגורים.
"ונזכור – ההלוואה כלל לא נפרעה, הנתבעת 1 ממשיכה לחייב את התובעת בריבית פיגורים ורווחיה רק גדלים, שהרי ההלוואה מובטחת בשעבוד של נכס מקרקעין", כתב.
בסיכומו של דבר השופט קבע כי "הנתבעת 1, בחוסר תום לב, חייבה את התובעת בריבית פיגורים נוספת לריבית הפיגורים המוצהרת בהסכם ההלוואה. על מנת להסוות את אותה ריבית נוספת, קראה לה בשם 'עמלת פירעון מוקדם' ועשתה בה שימוש שלא כדין על מנת להציג יתרות חוב גבוהות בהרבה מיתרות החוב הנכונות."
בסופו של דבר, השופט הורה לחברה הנתבעת לשלם לתובעת 408,316 שקל בגין השבת "עמלת פירעון המוקדם", בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 63,000 שקל.
עם זאת, השופט דחה את התביעה שהוגשה אישית נגד מנהל החברה וכן נגד עורך הדין שייצג אותה בהליכי הוצאה לפועל והיה כונס הנכסים למימוש דירת המגורים, לאחר שהגיע למסקנה כי השניים – כל אחד בהתאם לתפקידו – לא הסתתרו מאחורי האישיות המשפטית הנפרדת של החברה או התרשלו בתפקידם.
משכך, התובעת חויבה לשלם לכל מהם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד נדב חיים
- ב"כ הנתבעת 1: עו"ד יפעת בן דוד עמית
- ב"כ הנתבע 2: עו"ד עוזי נקש
- הנתבע 3: בעצמו
עו"ד נחום פלג עוסק/ת ב- דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
קבלת החלטות בדירקטוריון: איך להגיע להסכמות ולמנוע קונפליקטים?
מבוא קבלת החלטות בדירקטוריון היא אחד מהתהליכים הקריטיים ביותר המשפיעים על הצלחתו של ארגון. הדירקטוריון נדרש לקבל החלטות אסטרטגיות בעלות השפעה רחבה על החברה ובעלי המניות שלה. עם זאת, כאשר חברי הדירקטוריון מגיעים מרקעים שונים ומחזיקים בדעות מגוונות, תהליך קבלת ההחלטות יכול להפוך לאתגר מורכב
הכנה לקראת ישיבת דירקטוריון: איך למקסם את התועלת מכל ישיבה?
מבוא ישיבות דירקטוריון הן מרכיב מרכזי בתפקודו של כל ארגון, ומהוות את הבמה המרכזית שבה מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות החשובות ביותר. כדי שדירקטוריון יפעל ביעילות ויקבל החלטות מושכלות, ישיבות הדירקטוריון צריכות להיות מתוכננות ומנוהלות בצורה מיטבית. הכנה נכונה לקראת הישיבות יכולה למקסם את התועלת מהן, לשפר
התפתחות תפקיד הדירקטוריון במאה ה-21: בין מסורת לחדשנות
מבוא תפקיד הדירקטוריון במאה ה-21 עובר תמורות משמעותיות הנובעות מהתפתחויות טכנולוגיות, כלכליות וחברתיות גלובליות. בעבר, הדירקטוריון היה נתפס בעיקר כגוף פיקוח ובקרה, שתפקידו לפקח על ההנהלה ולוודא שהיא פועלת לטובת החברה ובעלי המניות. עם זאת, בעולם שבו השינויים הטכנולוגיים מתרחשים במהירות מסחררת והדרישות החברתיות והרגולטוריות
הרכב הדירקטוריון: למה הגיוון חשוב?
מבוא הרכב הדירקטוריון הוא אחד הגורמים הקריטיים המשפיעים על הצלחתה של חברה, וחשיבותו של גיוון בהרכב זה הולכת וגדלה בעולם העסקי המודרני. גיוון בדירקטוריון יכול לכלול מגוון רחב של מאפיינים, כגון מגדר, אתניות, גיל, ניסיון מקצועי, תחומי מומחיות ועוד. במאמר זה נבחן את החשיבות של
"פתרונות אפקטיביים" – חשיבות הבקרה והמעקב בארגונים עסקיים
חשיבות הבקרה והמעקב בארגונים עסקיים חברת "פתרונות אפקטיביים" מתמחה בסיוע לארגונים עסקיים לשפר את הביצועים שלהם ולהשיג את מטרותיהם העסקיות. אחד המרכיבים המרכזיים בתהליך זה הוא יישום בקרה ומעקב יעילים. בקרה ומעקב אינם רק כלים לניהול השוטף של הארגון, אלא הם גם מאפשרים למנהלים להבין
"פתרונות אפקטיביים" – ליווי מנכ“לים וארגונים להגדלת הכנסות והקטנת הוצאות
מבוא חברת "פתרונות אפקטיביים" מתמחה בליווי מנכ"לים וארגונים במטרה להגדיל את הכנסותיהם ולהקטין את הוצאותיהם. בעידן המודרני, שבו התחרות בשוק הולכת וגוברת, חברות רבות מוצאות את עצמן תחת לחצים כלכליים ומנסים לייעל את תהליכי הניהול והתפעול שלהן. "פתרונות אפקטיביים" מציעה גישה ייחודית וממוקדת שמבוססת על
מאמרים קשורים לנושא.