מועמדת לעבודה בחברת ביטוח נשאלה אם היא בהיריון ולא התקבלה לעבודה. עם זאת, הפיצוי שתקבל נמוך יחסית, מאחר שבית הדין לעבודה שוכנע כי היא פעלה בחוסר תום לב.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל את תביעתה של מי שהיתה מועמדת לעבודה ב"מ.ד. תשובה סוכנות לביטוח", והורה לסוכנות הביטוח לשלם לתובעת פיצוי בסך 15,000 שקל, כיון שמועמדותה נדחתה לאחר שמנהלת בסוכנות חשבה שהיא בהריון.
עם זאת, השופטת אירית הרמל פסקה פיצוי נמוך ביותר לתובעת, מאחר ששוכנעה כי התובעת פעלה בחוסר תום לב, ולא באמת ביקשה לעבוד בחברה.
התובעת, שהיתה מובטלת באותה עת וקיבלה דמי אבטלה, הופנתה בנובמבר 2016 לנתבעת על ידי לשכת התעסוקה. מנהלת תיקי לקוחות בנתבעת שלחה לה דואר אלקטרוני במטרה לתאם איתה ראיון למשרת מזכירה.
התובעת ביקשה לתאם "ליום שני בצהריים", ובדרך אגב הזכירה שהיא "עם בחילות בוקר". בתגובה לכך שאלה אותה מנהלת האם התובעת בהריון. התובעת השיבה שעוד "מוקדם מכדי לומר". על כך השיבה המנהלת: אם יש הריון באופק אז אנחנו נוותר. תודה לך".
מאוחר יותר התברר שהתובעת לא היתה בהריון במועד זה. בכל מקרה היא לא פנתה יותר אל הנתבעת, ומצאה עבודה אחרת מספר שבועות לאחר אותה התכתבות.
לאחר שהגישה את תביעתה לפיצוי, בעלי החברה-הנתבעת התקשר אליה לברר את פשר התביעה ואף הציעה לה עבודה שכן עדיין היה זקוק לעובדים, אולם התובעת סירבה וסיפרה לו שכבר מצאה עבודה.
התובעת טענה כי מגיע לה פיצוי בהתאם לחוק חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, והגישה את תביעתה על סך 100,000 שקל.
לעומת זאת, הנתבעת טענה כי אפליה בשל הריון אינה רלוונטית משום שהתובעת כלל לא הייתה בהריון בזמן שמועמדותה נדחתה.
דעתה הפרטית
אלא שהשופטת הרמל ציינה כי "פסילת מועמדותה של אישה בשל עילה הנוגעת להריון אסורה", והבהירה כי העובדה שהתובעת לא היתה הרה, אינה משנה את העובדה שהדחייה נעשתה בשל הסברה שהיא בהריון, ודי בכך כדי להפר את הוראת החוק ולקבוע כי התובעת הופלתה על רקע הריון.
יחד עם זאת, השופטת החליטה לפסוק פיצוי נמוך וזאת משתי סיבות עיקריות. ראשית, לאחר ששמעה את העדויות, השופטת שוכנעה כי אותה מנהלת פעלה בחוסר סמכות כאשר החליטה על דעת עצמה לפסות את מועמדות התובעת בשל "הריון באופק. כמו כן, השופטת שוכנעה כי החלטת המנהלת אינה משקפת את מדיניות החברה אלא את דעתה הפרטית.
שנית, השופטת השתכנעה שהתובעת פעלה בחוסר תום לב באופן שבו פנתה את הנתבעת, ואף לא היתה מעוניינת במשרה מלכתחילה. "השתכנענו כי התובעת פתחה את הודעת הדואר האלקטרוני הראשונה שלה אל הנתבעת בציון 'בחילות בוקר', על מנת שלא להתקבל למשרה זו, באופן שלא יפגע בזכאותה כדורשת עבודה", נכתב.
בהקשר זה השופטת אף התחשבה בכך שלאחר שנדחתה מועמדותה, התובעת לא פנתה אל המעסיק בשנית, לאפשר לו לתקן את הפגם, ואף לא שלחה מכתב התראה, אלא הגישה תביעה לבית הדין.
בנסיבות אלה, השופטת החליטה לפסוק לזכות התובעת פיצוי בסך 15,000 שקל בלבד, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד שי שרון אידגה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דורות שמעוני
עו"ד גלינה דוסקליוק עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים

מדד דליפות הרווח: למה החברה צומחת אבל הרווח נשחק?
המאמר מציג את מדד דליפות הרווח ככלי ניהולי לזיהוי המקומות שבהם חברה מאבדת רווח למרות צמיחה בהכנסות. הוא בוחן תמחור, הנחות, לקוחות, מלאי, רכש, שעות עבודה, חוזים ותהליכים, ומראה כיצד להפוך את הצמיחה לרווחיות גבוהה יותר ולחברה חזקה ויעילה יותר.

חיסכון חכם: 5 אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים (2026)
המאמר מציג חמש אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים, בלי להסתפק בקיצוצים רוחביים שעלולים לפגוע בצמיחה. הוא בוחן כיצד ניהול שרשרת האספקה, מיגור בזבוזים, מבנה תגמול נכון, התמודדות עם רגולציה ושיפור הפריון יכולים להפוך חיסכון נקודתי להתייעלות עסקית מתמשכת.

החברה שהביאה אתכם עד לכאן – היא לא בהכרח החברה שתיקח אתכם לשלב הבא
מאמר זה עוסק בתופעה נפוצה בעולם העסקים: החברה או הגישה שהובילה ארגון להצלחה בשלב מסוים אינה בהכרח המתאימה לשלב הצמיחה הבא. הכותבים מציגים את הסיבות המבניות והתפיסתיות שבגינן ארגונים נתקעים, גם לאחר שהשיגו תוצאות מרשימות. המאמר מציע מסגרת חשיבה לאבחון הפער בין היכולות הקיימות לבין הדרישות של השלב הבא. במקביל, מוצגים פתרונות אפקטיביים ומעשיים שמאפשרים לארגונים לבצע את המעבר הנדרש בצורה מושכלת ומבוקרת. המסקנה המרכזית היא שהכרה בצורך בשינוי, גם מתוך עמדת הצלחה, היא תנאי הכרחי לצמיחה ברת-קיימא.

ממנועי צמיחה ל"דבר הגדול הבא"
ממנועי צמיחה ל"דבר הגדול הבא" איך מזהים הזדמנויות בשווקים משתנים — ומובילים את החברה לקפיצת המדרגה האמיתית בכל שוק, בכל ענף, מגיע רגע

אסטרטגיית ויתור: הדברים שחברה צריכה להפסיק לעשות כדי לצמוח
רוב תוכניות הצמיחה מתמקדות בהוספות – מוצרים, לקוחות, יעדים, מערכות ופרויקטים – אך החברות אינן נתקעות רק מחוסר רעיונות, אלא לעיתים דווקא מעומס פעילויות שכל אחת מהן צורכת זמן, תקציב ותשומת לב ניהולית. המאמר מציג את אסטרטגיית הוויתור – תהליך שיטתי לבחינת כלל הפעילויות והעברת משאבים מאלו בעלות תרומה נמוכה אל מנועי הערך המרכזיים. מדובר בהחלטה מודעת להפסיק, לצמצם, לאחד, להפוך לאוטומטי או לתמחר מחדש פעילויות שאינן תורמות לעתיד, מתוך הבנה שצמיחה אמיתית מתחילה לא במה שמוסיפים, אלא במה שבוחרים לוותר עליו כדי שהדבר החשוב ביותר יקבל סיכוי אמיתי להצליח.

תרבות ביצוע מול תרבות מצגות
למדו כיצד להפוך תרבות מצגות לתרבות ביצוע בעזרת שגרות ניהול, דקלרציות, יעדים אישיים ובקרה עקבית שמחברת בין החלטות הנהלה לתוצאות עסקיות מדידות לאורך זמן בכל חברה.


