הבנק כיבד שיקים שנחתמו על ידי אדם שכבר לא היה מורשה חתימה בחברה. בית המשפט קבע שהבנק פעל ברשלנות חמורה נגד החברה ודחה את תביעתו נגדה לתשלום יתרת חובה.
בפסק דין שמותח ביקורת קשה על התנהלות בנק מזרחי-טפחות דחתה השופטת כוכבה לוי תביעה שהגיש הבנק נגד חברת ״אייסברג 21״. הבנק דרש שהחברה תכסה את יתרת החובה בחשבונה בסך 166,805 שקל אך השופטת קיבלה את טענתה כי המינוס נוצר מאחר שהבנק כיבד שלא כדין שיקים שנחתמו על ידי בעל מניות לשעבר.
הבנק הגיש את התביעה ב-2014 על חוב שצברה החברה בסניף בת ים. התביעה הוגשה גם נגד בעל המניות בחברה, שחתם מול הבנק על ערבות לחובותיה.
החברה ובעליה טענו כי הבנק כיבד שלא כדין 11 המחאות שסכומן עולה בהרבה על סכום התביעה. לדבריהם, בתחילת 2011 הם ביקשו מהבנק לגרוע את מי שהיה מורשה חתימה בעת פתיחת החשבון ממסמך מורשי החתימה של החברה. זאת, מאחר שאותו אדם חדל להיות בעל מניות בחברה.
למרות זאת, כחצי שנה לאחר מכן, כיבד הבנק המחאות עליהן חתם בעל המניות הקודם בסכומים המגיעים ל-236,838 שקל. כיבוד חלק מההמחאות נעשה תוך חריגה ממסגרת האשראי שהוקצתה לחברה.
בעל החברה הדגיש כי בסמוך לאחר שהשיקים נפרעו מהחשבון הוא שלח מכתב לבנק שכותרתו ״פעילות זרה ואסורה בחשבון״. המכתב לא נענה והוא שלח מכתב נוסף ואף הגיש תלונה במשטרה.
הבנק מצידו אישר כי במרץ 2011 נחתם מסמך גריעת מורשה החתימה המקורי מהחשבון. עם זאת לדבריו, כיבוד השיקים בוצע כדין. לטענתו, השיקים שבמחלוקת כובדו על ידו ״בסיכום עם הנתבעים״ שביקשו למנוע נזקים לחברה הואיל והם נמסרו לספקים קבועים שלה, חלקם בטרם גריעת מורשה החתימה המקורי מהחשבון.
עוד טען הבנק כי מסמך הגריעה לא נכנס לתוקף מאחר שלא הומצאו מסמכים נוספים שנדרשו כמו פרוטוקולים של החברה.
טענות לא מבוססות
אך השופטת כוכבה לוי מבית משפט השלום בתל אביב דחתה את התביעה וקבעה שהבנק התרשל התרשלות חמורה תוך הפרת חובת תום הלב שלו כלפי הנתבעים בכך שכיבד שיקים שנחתמו שלא על ידי מורשה החתימה של החברה.
לדבריה, לא הובאה כל ראיה כי השיקים נמשכו או נמסרו על ידי החברה עוד בטרם גריעת מורשה החתימה המקורי.
היא הוסיפה כי עדותה של הפקידה שטיפלה בתיק מטעם הבנק הייתה עמומה ולא אמינה. השופטת דחתה את טענת הפקידה כי הנתבע ביקש ממנה להמשיך ולכבד המחאות שנחתמו על ידי מורשה החתימה הקודם וקבעה שמדובר בטענה בלתי מבוססת.
השופטת הוסיפה כי נציגי הבנק לא בדקו בזמן אמת האם צד שלישי מתערב שלא כדין בחשבון החברה ואין הסבר מדוע כובדו השיקים חצי שנה לאחר השינוי ברשימת מורשי החתימה.
עוד קבעה השופטת כי הבנק ניסה להסתיר עובדות רבות הן כלפי הנתבעים והן במהלך הדיון, ככל הנראה כדי לחפות על מחדלו.
הבנק חויב בהוצאות של 23,400 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד דוד בטאט
- ב״כ הנתבעים: עו"ד משה קרייצברג
עו"ד צביקה מועלם עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא...
השאלות שדירקטור חייב לשאול בישיבת תקציב
מבוא הכנת התקציב השנתי היא לא רק תהליך פיננסי – אלא רגע שיא אסטרטגי עבור הדירקטוריון. דווקא כאן נמדדת תרומתו של דירקטור מעורב, כזה שאינו מסתפק בחתימה אלא שואל, מאתגר, ובונה מצפן כלכלי לארגון. השאלות הנכונות יכולות להבחין בין שנה של הישרדות – לשנה של
עובד מתפטר? כך בונים תהליך יציאה שמחזק את הארגון
מבוא עזיבת עובדים היא תופעה בלתי נמנעת בכל ארגון. אך כאשר עובד מתפטר, זו לא חייבת להיות נקודת משבר – אלא דווקא הזדמנות לשיפור ארגוני. תהליך יציאה נכון יכול להפוך את הפרידה מהעובד לרגע של למידה, שיפור תהליכים, שמירה על מוניטין, ולעיתים גם חיזוק הקשר
שיטת "Zero-Based Procurement" – כך חוסכים מיליונים בלי לפגוע באיכות
מבוא בעולם שבו חיסכון בעלויות הפך להכרח אסטרטגי ולא רק מטרה תפעולית, יותר ויותר ארגונים מאמצים את הגישה החדשנית של Zero-Based Procurement – רכש מבוסס אפס. בשונה מהנחות רכש מסורתיות, כאן אין "תקציב אוטומטי" משנה שעברה. כל הוצאה צריכה לעבור הצדקה מהתחלה, ללא קשר למה
חיבור בין כספים למשאבי אנוש בארגון יכול לשדרג את הביצועים – פורסם בכלכליסט
בימים אלו, בהם האופק אינו ברור, והארגונים מתמודדים עם שינויים מהירים בשוק, השליטה במידע על מנת לקבל החלטות משמעותיות היא הכרח על מנת לייצר בהירות ככל שניתן. בתקופות כאלה החברות נשענות על הניסיון, המומחיות והכישורים שקיימים בפונקציות השונות ואף מבקשות למתוח את היכולות של כל
שוק העבודה בישראל – תמונת מצב עדכנית לפברואר 2025
מה באמת קורה בשטח – מגמות, נתונים והשלכות אסטרטגיות למנהלים מבוא 2025 נפתחה בצל ההשלכות המתמשכות של מלחמת חרבות ברזל והמתח הביטחוני בצפון. שוק העבודה לא חזר למצבו הקודם – אך הוא גם לא קרס. עם נתונים חלקיים, תנודתיות גבוהה ואי ודאות עמוקה, נדרש ממנהלים
תחזית קונצנזוס כלכלית לשנת 2025
מה מנכ"לים חייבים לדעת עכשיו כדי לשרוד ולצמוח נכון מבוא סבב התחזיות השני לשנת 2025, שפורסם על ידי משרד האוצר (אגף הכלכלן הראשי), חושף תמונה כלכלית מורכבת עבור המשק הישראלי. מצד אחד, האטה בצמיחה, עלייה בגירעון, ריבית גבוהה ושווקים תנודתיים; מצד שני, יציבות יחסית בצריכה
