הבנק כיבד שיקים שנחתמו על ידי אדם שכבר לא היה מורשה חתימה בחברה. בית המשפט קבע שהבנק פעל ברשלנות חמורה נגד החברה ודחה את תביעתו נגדה לתשלום יתרת חובה.
בפסק דין שמותח ביקורת קשה על התנהלות בנק מזרחי-טפחות דחתה השופטת כוכבה לוי תביעה שהגיש הבנק נגד חברת ״אייסברג 21״. הבנק דרש שהחברה תכסה את יתרת החובה בחשבונה בסך 166,805 שקל אך השופטת קיבלה את טענתה כי המינוס נוצר מאחר שהבנק כיבד שלא כדין שיקים שנחתמו על ידי בעל מניות לשעבר.
הבנק הגיש את התביעה ב-2014 על חוב שצברה החברה בסניף בת ים. התביעה הוגשה גם נגד בעל המניות בחברה, שחתם מול הבנק על ערבות לחובותיה.
החברה ובעליה טענו כי הבנק כיבד שלא כדין 11 המחאות שסכומן עולה בהרבה על סכום התביעה. לדבריהם, בתחילת 2011 הם ביקשו מהבנק לגרוע את מי שהיה מורשה חתימה בעת פתיחת החשבון ממסמך מורשי החתימה של החברה. זאת, מאחר שאותו אדם חדל להיות בעל מניות בחברה.
למרות זאת, כחצי שנה לאחר מכן, כיבד הבנק המחאות עליהן חתם בעל המניות הקודם בסכומים המגיעים ל-236,838 שקל. כיבוד חלק מההמחאות נעשה תוך חריגה ממסגרת האשראי שהוקצתה לחברה.
בעל החברה הדגיש כי בסמוך לאחר שהשיקים נפרעו מהחשבון הוא שלח מכתב לבנק שכותרתו ״פעילות זרה ואסורה בחשבון״. המכתב לא נענה והוא שלח מכתב נוסף ואף הגיש תלונה במשטרה.
הבנק מצידו אישר כי במרץ 2011 נחתם מסמך גריעת מורשה החתימה המקורי מהחשבון. עם זאת לדבריו, כיבוד השיקים בוצע כדין. לטענתו, השיקים שבמחלוקת כובדו על ידו ״בסיכום עם הנתבעים״ שביקשו למנוע נזקים לחברה הואיל והם נמסרו לספקים קבועים שלה, חלקם בטרם גריעת מורשה החתימה המקורי מהחשבון.
עוד טען הבנק כי מסמך הגריעה לא נכנס לתוקף מאחר שלא הומצאו מסמכים נוספים שנדרשו כמו פרוטוקולים של החברה.
טענות לא מבוססות
אך השופטת כוכבה לוי מבית משפט השלום בתל אביב דחתה את התביעה וקבעה שהבנק התרשל התרשלות חמורה תוך הפרת חובת תום הלב שלו כלפי הנתבעים בכך שכיבד שיקים שנחתמו שלא על ידי מורשה החתימה של החברה.
לדבריה, לא הובאה כל ראיה כי השיקים נמשכו או נמסרו על ידי החברה עוד בטרם גריעת מורשה החתימה המקורי.
היא הוסיפה כי עדותה של הפקידה שטיפלה בתיק מטעם הבנק הייתה עמומה ולא אמינה. השופטת דחתה את טענת הפקידה כי הנתבע ביקש ממנה להמשיך ולכבד המחאות שנחתמו על ידי מורשה החתימה הקודם וקבעה שמדובר בטענה בלתי מבוססת.
השופטת הוסיפה כי נציגי הבנק לא בדקו בזמן אמת האם צד שלישי מתערב שלא כדין בחשבון החברה ואין הסבר מדוע כובדו השיקים חצי שנה לאחר השינוי ברשימת מורשי החתימה.
עוד קבעה השופטת כי הבנק ניסה להסתיר עובדות רבות הן כלפי הנתבעים והן במהלך הדיון, ככל הנראה כדי לחפות על מחדלו.
הבנק חויב בהוצאות של 23,400 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד דוד בטאט
- ב״כ הנתבעים: עו"ד משה קרייצברג
עו"ד צביקה מועלם עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא...
כיצד ייעוץ עסקי יכול לשנות את עתיד החברה שלך
הנוף העסקי הוא שטח משתנה ללא הרף, עם אינספור אתגרים והזדמנויות שיכולים לעצב את עתידה של חברה. בסביבה דינמית שכזו,לבלוט מעל כולם זה לא רק חשוב; זה חיוני להישרדות. כאן נכנס לתמונה הייעוץ העסקי. תאר לעצמך צוות מומחים לצידך, חמוש בידע, בניסיון ובנקודות המבט הרעננות
היערכות והתמודדות עם אירוע כופרה (Ransomware) בארגון – דרכי פעולה מומלצות
כופרה מהווה סוג של נוזקה אשר מטרתה לשלול מהגורם המותקף גישה לנכס הסייבר והמידע המאוחסן בו. כתנאי להסרת מגבלת הגישה, התוקף עשוי להציג תנאים שונים לגורם המותקף, דוגמת תשלום "דמי כופר". המידע המובא כאן נועד לסייע לאנשי ונשות המקצוע ולמקבלי ההחלטות בארגון בהיערכות והתמודדות עם
מתקפת כופרה, זה העסק שלך!
איך ניתן להתכונן ולהגן מפני מתקפת כופרה? כל המידע וההמלצות שיעזרו לך להערך. בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית במתקפות סייבר על עסקים, ארגונים ואזרחים. מתקפות כופרה עלולות להוביל לנזקים משמעותיים לעסק – אובדן ימי עבודה, עלויות שחזור, אובדן מידע עסקי ומידע על לקוחות ואף להשבתת
שיטות נפוצות לגניבת סיסמאות ודרכי התמודדות
סיסמאות הן קו ההגנה הראשון נגד מתקפות סייבר אך הן גם אחת החוליות החלשות ביותר. להאקרים יש מגוון טכניקות להשגת סיסמאות, המדריך של מערך הסייבר הלאומי יעזור לכם להכיר שיטות אלה ולנקוט צעדים כדי למנוע אותן. גלישת כתף – פשוטה כמשמעותה: מישהו הציץ לכם מעבר
מדריך לזיהוי והגנה של תקיפות על מערכות גישה מרחוק לארגונים
מערך הסייבר הלאומי מפרסם מדריך לזיהוי והגנה של תקיפות על מערכות גישה מרחוק לארגונים בשיתוף ארגוני הסייבר המובילים של ארה"ב. מערך הסייבר מערך הסייבר הלאומי, מערך הסייבר של ארה"ב (CISA), המשרד לביטחון לאומי ארה"ב (NSA), FBI, והמרכז העולמי לשיתוף מידע וניתוח מידע (MS-ISAC) מפרסמים היום
מדד ידידותיות הבנקים לעסקים קטנים ובינוניים
כחלק מבחינת מצב האשראי, ועל מנת לעודד את המודעות והתחרותיות בתחום האשראי לעסקים קטנים ובינוניים, אנו מפרסמים מדד שיגדיר את רמת הידידותיות של בנקים לעסקים קטנים ובינוניים מהן מטרות המדד? לאפשר לכל בנק לבחון את עצמו ביחס לבנקים אחרים בביצועיו לפי מרכיבי המדד תוך עידוד
מאמרים קשורים לנושא.