הבנק כיבד שיקים שנחתמו על ידי אדם שכבר לא היה מורשה חתימה בחברה. בית המשפט קבע שהבנק פעל ברשלנות חמורה נגד החברה ודחה את תביעתו נגדה לתשלום יתרת חובה.
בפסק דין שמותח ביקורת קשה על התנהלות בנק מזרחי-טפחות דחתה השופטת כוכבה לוי תביעה שהגיש הבנק נגד חברת ״אייסברג 21״. הבנק דרש שהחברה תכסה את יתרת החובה בחשבונה בסך 166,805 שקל אך השופטת קיבלה את טענתה כי המינוס נוצר מאחר שהבנק כיבד שלא כדין שיקים שנחתמו על ידי בעל מניות לשעבר.
הבנק הגיש את התביעה ב-2014 על חוב שצברה החברה בסניף בת ים. התביעה הוגשה גם נגד בעל המניות בחברה, שחתם מול הבנק על ערבות לחובותיה.
החברה ובעליה טענו כי הבנק כיבד שלא כדין 11 המחאות שסכומן עולה בהרבה על סכום התביעה. לדבריהם, בתחילת 2011 הם ביקשו מהבנק לגרוע את מי שהיה מורשה חתימה בעת פתיחת החשבון ממסמך מורשי החתימה של החברה. זאת, מאחר שאותו אדם חדל להיות בעל מניות בחברה.
למרות זאת, כחצי שנה לאחר מכן, כיבד הבנק המחאות עליהן חתם בעל המניות הקודם בסכומים המגיעים ל-236,838 שקל. כיבוד חלק מההמחאות נעשה תוך חריגה ממסגרת האשראי שהוקצתה לחברה.
בעל החברה הדגיש כי בסמוך לאחר שהשיקים נפרעו מהחשבון הוא שלח מכתב לבנק שכותרתו ״פעילות זרה ואסורה בחשבון״. המכתב לא נענה והוא שלח מכתב נוסף ואף הגיש תלונה במשטרה.
הבנק מצידו אישר כי במרץ 2011 נחתם מסמך גריעת מורשה החתימה המקורי מהחשבון. עם זאת לדבריו, כיבוד השיקים בוצע כדין. לטענתו, השיקים שבמחלוקת כובדו על ידו ״בסיכום עם הנתבעים״ שביקשו למנוע נזקים לחברה הואיל והם נמסרו לספקים קבועים שלה, חלקם בטרם גריעת מורשה החתימה המקורי מהחשבון.
עוד טען הבנק כי מסמך הגריעה לא נכנס לתוקף מאחר שלא הומצאו מסמכים נוספים שנדרשו כמו פרוטוקולים של החברה.
טענות לא מבוססות
אך השופטת כוכבה לוי מבית משפט השלום בתל אביב דחתה את התביעה וקבעה שהבנק התרשל התרשלות חמורה תוך הפרת חובת תום הלב שלו כלפי הנתבעים בכך שכיבד שיקים שנחתמו שלא על ידי מורשה החתימה של החברה.
לדבריה, לא הובאה כל ראיה כי השיקים נמשכו או נמסרו על ידי החברה עוד בטרם גריעת מורשה החתימה המקורי.
היא הוסיפה כי עדותה של הפקידה שטיפלה בתיק מטעם הבנק הייתה עמומה ולא אמינה. השופטת דחתה את טענת הפקידה כי הנתבע ביקש ממנה להמשיך ולכבד המחאות שנחתמו על ידי מורשה החתימה הקודם וקבעה שמדובר בטענה בלתי מבוססת.
השופטת הוסיפה כי נציגי הבנק לא בדקו בזמן אמת האם צד שלישי מתערב שלא כדין בחשבון החברה ואין הסבר מדוע כובדו השיקים חצי שנה לאחר השינוי ברשימת מורשי החתימה.
עוד קבעה השופטת כי הבנק ניסה להסתיר עובדות רבות הן כלפי הנתבעים והן במהלך הדיון, ככל הנראה כדי לחפות על מחדלו.
הבנק חויב בהוצאות של 23,400 שקל.
- ב״כ התובעת: עו"ד דוד בטאט
- ב״כ הנתבעים: עו"ד משה קרייצברג
עו"ד צביקה מועלם עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא...
מפת הדרכים לצמיחה עסקית בשנת 2025
תחזיות, כלים וטכניקות לחברות קטנות ובינוניות – איך לזהות מנועי צמיחה פנימיים מבוא בשנת 2025, צמיחה עסקית אינה תוצאה של מזל – אלא תוצאה של בחירות ניהוליות מדויקות, שימוש נכון בנתונים וזיהוי מוקדם של מנועי צמיחה פנימיים. בעידן של שיבושים טכנולוגיים, תחרות מוגברת ושוק עבודה
המעבר מניהול מבוסס תחושות לניהול מבוסס נתונים
דאטה כמנוע אסטרטגי – איך למנף מידע לקבלת החלטות ניהוליות חכמות מבוא ניהול טוב היה לאורך ההיסטוריה עניין של אינטואיציה, ניסיון, חוכמת רחוב וקבלת החלטות על סמך תחושת בטן. אך בעידן הדיגיטלי, שבו כל פעולה ארגונית מייצרת נתונים, העולם עובר מהפכה – המעבר מניהול מבוסס
מדדי הצלחה חדשים לעידן החדש
למה ROI ו-EBITDA לא מספיקים – אילו מדדים ארגונים מתקדמים באמת בודקים היום מבוא בעולם העסקי של היום, תחרות מהירה, לקוחות דיגיטליים ונתונים בשפע הופכים את המושג "הצלחה" למורכב ודינמי מאי פעם. מדדים מסורתיים כמו ROI (החזר על השקעה) ו-EBITDA (רווח לפני ריבית, מס, פחת
המנכ"ל כמאיץ רווחיות
איך לחבר בין חזון עסקי, ניתוח פיננסי ופעולות מדידות לטובת צמיחה מהירה מבוא במציאות עסקית משתנה, תחרותית ולעיתים כאוטית – המנכ"ל איננו רק מנהל. הוא מאיץ. מי שמחבר בין החזון הארגוני לבין הפעולות היומיומיות, בין המספרים על הדו"ח לבין מה שקורה באמת בשטח.בעידן שבו ניתוחים
אומנות הבחירה – איך לזהות ספק מיקור חוץ טוב
לא רק מחיר, אלא גם תרבות ארגונית מציאת ספק מיקור חוץ טוב דומה לדייט מוצלח – לא מספיק ללכת על היפה או על הזול ביותר. חשוב לבחון התאמה ערכית ותרבותית, ניסיון קודם, שיטות עבודה והמלצות מהימנות. ספק איכותי הוא כזה שלא רק מבצע משימות,
Offshore, Nearshore או Onshore – מה עדיף לארגון שלך?
זמן תגובה מול פערי תקשורת כאשר ארגון שוקל לעבור למודל של מיקור חוץ, אחת ההחלטות הקריטיות היא מיקום הספקים: האם לשכור צוות רחוק מעבר לים (Offshore), בסביבה גיאוגרפית קרובה (Nearshore), או בתוך אותה מדינה (Onshore)? כל מודל מביא איתו יתרונות ואתגרים שונים, והבחירה ביניהם
