הבנק כיבד שיקים שנחתמו על ידי אדם שכבר לא היה מורשה חתימה בחברה. בית המשפט קבע שהבנק פעל ברשלנות חמורה נגד החברה ודחה את תביעתו נגדה לתשלום יתרת חובה.

בפסק דין שמותח ביקורת קשה על התנהלות בנק מזרחי-טפחות דחתה השופטת כוכבה לוי תביעה שהגיש הבנק נגד חברת ״אייסברג 21״. הבנק דרש שהחברה תכסה את יתרת החובה בחשבונה בסך 166,805 שקל אך השופטת קיבלה את טענתה כי המינוס נוצר מאחר שהבנק כיבד שלא כדין שיקים שנחתמו על ידי בעל מניות לשעבר. 

הבנק הגיש את התביעה ב-2014 על חוב שצברה החברה בסניף בת ים. התביעה הוגשה גם נגד בעל המניות בחברה, שחתם מול הבנק על ערבות לחובותיה.

החברה ובעליה טענו כי הבנק כיבד שלא כדין 11 המחאות שסכומן עולה בהרבה על סכום התביעה. לדבריהם, בתחילת 2011 הם ביקשו מהבנק לגרוע את מי שהיה מורשה חתימה בעת פתיחת החשבון ממסמך מורשי החתימה של החברה. זאת, מאחר שאותו אדם חדל להיות בעל מניות בחברה.

למרות זאת, כחצי שנה לאחר מכן, כיבד הבנק המחאות עליהן חתם בעל המניות הקודם בסכומים המגיעים ל-236,838 שקל. כיבוד חלק מההמחאות נעשה תוך חריגה ממסגרת האשראי שהוקצתה לחברה.

בעל החברה הדגיש כי בסמוך לאחר שהשיקים נפרעו מהחשבון הוא שלח מכתב לבנק שכותרתו ״פעילות זרה ואסורה בחשבון״. המכתב לא נענה והוא שלח מכתב נוסף ואף הגיש תלונה במשטרה.

הבנק מצידו אישר כי במרץ 2011 נחתם מסמך גריעת מורשה החתימה המקורי מהחשבון. עם זאת לדבריו, כיבוד השיקים בוצע כדין. לטענתו, השיקים שבמחלוקת כובדו על ידו ״בסיכום עם הנתבעים״ שביקשו למנוע נזקים לחברה הואיל והם נמסרו לספקים קבועים שלה, חלקם בטרם גריעת מורשה החתימה המקורי מהחשבון.

עוד טען הבנק כי מסמך הגריעה לא נכנס לתוקף מאחר שלא הומצאו מסמכים נוספים שנדרשו כמו פרוטוקולים של החברה.

טענות לא מבוססות

אך השופטת כוכבה לוי מבית משפט השלום בתל אביב דחתה את התביעה וקבעה שהבנק התרשל התרשלות חמורה תוך הפרת חובת תום הלב שלו כלפי הנתבעים בכך שכיבד שיקים שנחתמו שלא על ידי מורשה החתימה של החברה.

לדבריה, לא הובאה כל ראיה כי השיקים נמשכו או נמסרו על ידי החברה עוד בטרם גריעת מורשה החתימה המקורי.

היא הוסיפה כי עדותה של הפקידה שטיפלה בתיק מטעם הבנק הייתה עמומה ולא אמינה. השופטת דחתה את טענת הפקידה כי הנתבע ביקש ממנה להמשיך ולכבד המחאות שנחתמו על ידי מורשה החתימה הקודם וקבעה שמדובר בטענה בלתי מבוססת.

השופטת הוסיפה כי נציגי הבנק לא בדקו בזמן אמת האם צד שלישי מתערב שלא כדין בחשבון החברה ואין הסבר מדוע כובדו השיקים חצי שנה לאחר השינוי ברשימת מורשי החתימה.

עוד קבעה השופטת כי הבנק ניסה להסתיר עובדות רבות הן כלפי הנתבעים והן במהלך הדיון, ככל הנראה כדי לחפות על מחדלו.

הבנק חויב בהוצאות של 23,400 שקל.

• ב״כ התובעת: עו"ד דוד בטאט
• ב״כ הנתבעים: עו"ד משה קרייצברג

עו"ד צביקה מועלם עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין