חברה שמוכרת מוצרים בתחום התקשורת תבעה לקוחות שלה על חוב מ-2009. מחיקות בלתי מוסברות באחת הקבלות ומחסור בעדים חיוניים הביאו את השופט לקבוע שהיא כשלה בהוכחת התביעה.
השופט אריאל ברגנר דחה לאחרונה תביעה שהגישה חברת ״שמר מערכות תקשורת״ נגד לקוחות שרכשו ממנה ציוד. התובעת טענה שהנתבעים חייבים לה 9,844 שקל עבור חשבוניות מלפני כ-6 שנים שלא שולמו. השופט קיבל את טענת הנתבעים כי לא ניתן להסתמך על כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת בשל פגמים משמעותיים שהתגלו בה.
התובעת, שעוסקת במכירה ושיווק של מרכזיות טלפוניות, טענה באמצעות עוה״ד ישראל ויסבלט ויעקב ורטמן כי ב-2012 עבר מנהלה על דוחות והתברר לו לראשונה כי קיימת יתרת חוב לנתבעים עקב אי פירעון ארבע חשבוניות.
היא טענה שמאחר שהנתבעים מודים ברכישת הציוד המפורט בחשבוניות ובקבלתו הנטל להוכיח כי שילמו עליהן רובץ עליהם.
הנתבעים, בעלי עסק להתקנת ציוד תקשורת שיוצגו על ידי עוה״ד משה סויסה וחיים דן נוטוביץ, טענו כי הגשת התביעה כ-6 שנים לאחר ביצוע עסקאות הרעה את מצבם וגרמה להם נזק ראייתי.
הנתבעים הוסיפו שהנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובעת מתוקף הכלל ״המוציא מחברו עליו הראיה״. לשיטתם, התובעת לא הצליחה להוכיח את קיומו של החוב בהעדר ניהול תקין של הנהלת חשבונותיה.
הנתבעים הצביעו על מספר תהיות בקשר לאחת הקבלות. לטענתם, התובעת צירפה שני העתקים שונים של הקבלה. באחד ההעתקים נמחקו מספרי החשבוניות בקו ונוספו מספרי חשבוניות אחרים ובהעתק השני המחיקה התבצעה בטיפקס.
הם הוסיפו כי לא סביר שמתוך 32 חשבוניות שהופקו בין השנים 2009-2011 ״נעלמו״ למעלה מ-10% מהיקף הרכישות באופן שהדבר לא התגלה בסוף שנת 2009 או תחילת 2010.
ללא הסבר הולם
השופט אריאל ברגנר מבית משפט השלום בפתח תקווה קיבל את עמדת הנתבעים ודחה את התביעה. הוא קבע שהתובעת היא שנושאת בנטל הוכחת תביעתה מעל למאזן ההסתברויות ועליה להראות שהנתבעים לא שילמו את החוב. הוא הוסיף כי בהתחשב בשיהוי הניכר בו הוגשה התביעה, על התובעת להציג ראיות ממשיות לטענותיה.
השופט הדגיש כי התובעת מבססת את תביעתה על כרטסת הנהלת החשבונות שנערכה על ידה, על החשבוניות ועל הקבלות. ואולם, פגמים באותם מסמכים מחלישים את גרסתה.
כך לדבריו, התובעת לא סיפקה הסבר הולם לקיומם של שני העתקים מאותה קבלה ולפשר מחיקת מספרי החשבוניות. ״מדובר בתובעת שהיא חברה בע״מ שצריכה לנהל רישום מסודר של ההזמנות הנעשות אצלה לפי דרישת החוק והתקנים״, כתב.
השופט הוסיף שהתובעת לא זימנה לעדות את מי שערך את כרטסת הנהלת החשבונות ואת הקבלה החשודה ובכך השמיטה ראיות חיוניות לתמיכה בגרסתה.
בנסיבות אלה קבע השופט שלא ניתן לקבוע כי כרטסת הנהלת החשבונות של התובעת משקפת את כל התנועות בחשבון הנתבעים כהווייתם.
התובעת חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 3,000 שקל.
- ב״כ התובעת: עוה״ד ישראל ויסבלט ויעקב ורטמן
- ב״כ הנתבעים: עוה״ד משה סויסה וחיים דן נוטוביץ
פתרונות רכש: כיצד לשפר את הביצועים הארגוניים ולהשיג חיסכון משמעותי
פתרונות רכש בעולם העסקים התחרותי של היום, היכולת לנהל משא ומתן מושכל, לבקר תהליכים ולייעל את השימוש במשאבים הפכה לקריטית עבור כל ארגון. במרכז הגישה האסטרטגית עומד תחום הרכש, תחום שלעיתים קרובות נחשב לפשוט אך למעשה דורש ניהול מדויק ומקצועי. כאן נכנסים לתמונה פתרונות רכש
השפעה קהילתית: יוזמות שמשנות חיים
בעידן שבו עסקים אינם פועלים רק לשם רווח, אלא גם למען השפעה חיובית על החברה, נוצר מרחב שבו יוזמות חברתיות הן חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית. יוזמות אלה לא רק משפרות את תדמית החברה, אלא גם יוצרות שינוי משמעותי בחייהם של אנשים ובקהילות שלמות. במאמר
המעבר מארגון מסורתי לארגון אג'ילי: המדריך המלא
מבוא העולם העסקי עובר בעשורים האחרונים שינויים דרמטיים בקצב חסר תקדים. טכנולוגיות חדשות, תחרות גלובלית ודרישות משתנות של הלקוחות יוצרים צורך בגישה ארגונית שמסוגלת להתמודד עם מציאות דינמית וגמישה. בעוד שמבנים ארגוניים מסורתיים מאופיינים בהיררכיה נוקשה, תהליכים ארוכים וקבלת החלטות מרוכזת, ארגונים אג'יליים מתמקדים בגמישות,
מודל ״מפל המים״ (השיטה המסורתית): המדריך המלא
מבוא מודל ״מפל המים״, הידוע גם כ-Waterfall Model, הוא אחת משיטות הניהול המסורתיות והמובנות לניהול פרויקטים, בעיקר בתחום פיתוח התוכנה. המודל מבוסס על גישה ליניארית ורציפה, שבה כל שלב בפרויקט מבוצע בצורה מסודרת ורק לאחר השלמת השלב הקודם. למרות ההתקדמות בגישות כמו Agile ו-DevOps, מודל
תפקידו של יו"ר הדירקטוריון: איך מנהיגים מועצת מנהלים?
תפקיד יו"ר הדירקטוריון הוא מהחשובים והמשמעותיים ביותר בכל ארגון, שכן הוא משמש כמנהיג מועצת המנהלים ומכוון את דרכה של החברה לעבר הצלחה. יו"ר הדירקטוריון מחזיק בתפקיד ייחודי המשלב סמכות, אחריות והשפעה אסטרטגית. התפקיד דורש איזון עדין בין הנהגת מועצת המנהלים, שיתוף פעולה עם ההנהלה והובלת
ניהול קונפליקטים בדירקטוריון: איך לשמור על דיון מקצועי?
מבוא דירקטוריון הוא גוף מנהיגותי קריטי המכתיב את המדיניות והכיוון האסטרטגי של כל ארגון. עם זאת, השונות בין הדירקטורים, השפעות אישיות ומקצועיות, ותהליכי קבלת החלטות מורכבים עלולים להוביל לקונפליקטים בתוך מועצת המנהלים. במאמר זה נעמיק בדרכים לניהול קונפליקטים בדירקטוריון, נבחן את האתגרים המרכזיים הניצבים בפני
מאמרים קשורים לנושא.