יזמית בנייה גילתה שבנק דיסקונט גבה ממנה ריבית פיגורים של יותר מ-18% אף שלטענתה התחייב לגבות 17% בלבד. תובענה ייצוגית שהגישה נגדו הסתיימה בהסדר פשרה.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר לאחרונה הסדר פשרה בתובענה ייצוגית במסגרתו התחייב בנק דיסקונט להעמיד 2 מיליון שקל שחלקו יועבר לתרומה וחלקו לפיצוי לקוחות שנטלו הלוואה צמודת מדד בין השנים 2008-2016 וחויבו בריבית פיגורים גבוהה מזו שהבנק התחייב בהסכם. ההחזרים יועברו ישירות לחשבון הבנק של הלקוחות הפעילים ומי שחשבונו נסגר יקבלוֹ באמצעות המחאה בנקאית.
את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הגישה חברת "סלע – שיכון, ייזום וניהול נדל"ן" ב-2015. היא טענה כי גילתה שחויבה בריבית פיגורים עודפת של יותר מ-25 אלף שקל – שלא בהתאם להסכם ההלוואה עליו חתמה.
לפי המבקשת, בהסכם נכתב הבנק שיגבה ריבית פיגורים בשיעור המרבי על חשבונות עו"ש, שלטענתה היה אמור לעמוד על 17%, שכן צו הריבית נוקב בשיעורים אפקטיביים ולא נומינליים. אלא שבפועל, הוא גבה ממנה ומלקוחות רבים אחרים ריבית של 18.3891%. לפי חישוב שמרני באופן הזה נגבו מלקוחות אלה ב-7 שנים האחרונות כ-155 מיליון שקל ביתר.
עמדת הבנק הייתה כי שיעורי ריבית הפיגורים הם נומינליים, וממילא הריבית השתנתה בהתאם למדד כך שלעיתים הלקוחות גם הרוויחו.
עוד נטען כי המבקשת הוחתמה בטעות על טופס הלוואה ישן שהיה נהוג בבנק עד פברואר 2005 ואילו הטופס החדש מתיר לו לגבות ריבית פיגורים מרבית לפי צו הריבית. היו מספר לקוחות כאלה אבל מאז שהבנק עבר למערכת ממוחשבת בספטמבר 2008 – הטעויות פסקו.
סביר והוגן
למרות זאת, החליט הבנק לנהל עם המבקשת משא ומתן לפשרה כדי להימנע מהליכים משפטיים יקרים וארוכים. לאחרונה הוגש ההסדר ואושר על ידי השופט רחמים כהן לאחר שתוקן בהתאם להערותיו של היועץ המשפטי לממשלה.
בהסדר נקבע כי הבנק יקצה 2 מיליון שקל, שחלקם ישמשו לתשלום החזר ללקוחות שנטלו הלוואה צמודת מדד וחויבו בריבית פיגורים בשנים 2008-2016, וחלקם יועבר לתרומה על ידי קרן התובענות הייצוגיות.
הלקוחות חולקו לשתי קבוצות: נוטלי ההלוואות עד דצמבר 2007, שיקבלו את ההחזר אוטומטית, ונוטלי ההלוואות מ-2008 שהוחתמו בטעות על טופס ישן. אלה יידרשו להציג את הטופס בבנק להוכחת זכאותם.
חברי הקבוצה הראשונה יקבלו פיצוי כולל של כ-1.87 מיליון שקל שלפי התחשיב עולה בהרבה על הריבית העודפת שנגבתה מהם. לחברי הקבוצה השנייה הוקצו 100 אלף שקל מאחר שכעקרון ממועד זה לא היו אמורות להיות כבר טעויות. היתרה תועבר לקרן.
זכאים שנשארו לקוחות דיסקונט יקבל את ההחזר ישירות לחשבון, ומי שחשבונו סגור יקבל המחאה בנקאית בדואר אותה יוכל לממש בתוך 90 ימים. כספי שלא ימומשו יועברו גם הם לתרומה.
השופט כהן סבר כי מדובר בהסדר סביר והוגן ואישר גמול של 60,00 שקל למבקשת וכן שכר טרחה של 300 אלף שקל והחזר הוצאות של 60 אלף שקל (לא כולל מע"מ). עורכי הדין יקבלו 70% משכר הטרחה בשלב ראשון ואת השאר לאחר שיוגש דו"ח על אודות יישום ההסדר.
הודעות רשמיות על פרטי הסדר הפשרה יפורסמו בעיתונים "הארץ" ו"גלובס".
- ב"כ המבקשת: עו"ד רם גורודיסקי
- ב"כ המשיב: עו"ד שרון לובצקי הס, עו"ד שחר הרון – תביעות בנקים
* עו"ד שי שמש ממשרד עורכי הדין כהן-שמש עוסק בדיני בנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק
מאמר מס' 10 – פיתוח צוותים והעצמת עובדים
במציאות העסקית הדינמית של ימינו, הארגונים מתמודדים עם אתגרים הולכים וגוברים, הכוללים תחרות גוברת, טכנולוגיות חדשות ושינויים בסביבה העסקית. על מנת לעמוד באתגרים אלו ולהבטיח את הצלחתם ארוכת הטווח, ארגונים נדרשים לטפח ולהעצים את הצוותים שלהם. פיתוח צוותים והעצמת עובדים הפכו לכלים מרכזיים בניהול המודרני,
מאמר מס' 9 – שיפור חוויית העובדים (Employee Experience)
בשנים האחרונות, ניהול המשאב האנושי בארגונים עבר מהפכה של ממש. אם בעבר נחשב העובד בעיקר כגורם לייצור וכתוצאה ישירה של עלות לעסק, כיום, ארגונים רבים מבינים כי ההון האנושי הוא הנכס היקר ביותר שלהם. מחקרים מראים כי ארגונים המשקיעים בחוויית העובדים (Employee Experience) נהנים משיפור
מאמר מס' 8 – מעקב והערכה שוטפת של ביצועים (KPI – Key Performance Indicators)
בכל ארגון, עסק או פרויקט, המטרה היא להשיג יעדים מסוימים, לשפר תהליכים ולהגיע לתוצאות אופטימליות. כדי לוודא שהארגון פועל במסלול הנכון וששום דבר לא מתפספס בדרך, יש צורך בכלים שיאפשרו מעקב והערכה שוטפת של ביצועים. אחד הכלים המרכזיים לכך הוא מדדי הביצוע המרכזיים, הידועים גם
מאמר מס' 7 – שימוש בטכנולוגיות מתקדמות
מבוא בעידן הדיגיטלי המתקדם של ימינו, שילוב טכנולוגיות מתקדמות הפך לחלק בלתי נפרד מהתנהלותם של ארגונים. טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית (AI), מערכות ניהול משאבים ארגוניים (ERP) ומערכות ניהול פרויקטים (Project Management Systems) מאפשרות אופטימיזציה של תהליכים, ניהול נכון של זמן ומשאבים, וייעול הפעילות היומיומית. השימוש
מאמר מס' 6 – KAIZEN – שיפור מתמיד
מבוא הגישה היפנית של "קייזן" (Kaizen), שמשמעותה המילולית היא "שיפור מתמיד" (קאי = שינוי, זן = טוב), מתייחסת לתפיסת עולם עסקית שממוקדת בשיפור מתמשך בכל תחומי החיים, בין אם מדובר בתהליכים עסקיים, בפעילות הייצור או באיכות חיי העובדים. המושג התפתח בתעשייה היפנית לאחר מלחמת העולם
מאמר מס' 5 – Six Sigma: השיטה לשיפור תהליכים והפחתת שגיאות בארגונים
מבוא Six Sigma היא מתודולוגיה ניהולית ושיטת שיפור תהליכים שנועדה להפחית פגמים, לשפר את האיכות ולייעל את התהליכים בארגונים. השיטה פותחה בשנות ה-80 על ידי חברת מוטורולה, ולאחר מכן אומצה והורחבה על ידי חברות גדולות כמו ג'נרל אלקטריק. מאז, הפכה Six Sigma לאחת השיטות המובילות
מאמרים קשורים לנושא.