ביהמ"ש הפך את החלטתו של הבנק הבינלאומי הראשון בנוגע לשני שיקים של לקוחה שלו שלא כובדו. השופטת הסבירה שהבנק התנהל באופן סלחני ולא עקבי, ובכך יצר יסוד סביר להניח שגם הפעם יאפשר חריגה.
בית משפט השלום בקריות קיבל חלקית את ערעורה של חברה העוסקת בפרויקטים בתחום האלומיניום, נגד הבנק הבינלאומי הראשון, וביקר את התנהלות הבנק שהפך את חשבון החברה למוגבל. השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים הורתה לגרוע שני שיקים ממניין השיקים המסורבים של החברה.
החברה פתחה ביוני 2015 חשבון בנק בסניף קריית ביאליק של הבנק הבינלאומי הראשון. ביולי 2016, מניין השיקים המסורבים של החברה בשל אי כיסוי מספיק, הגיע ל-11, ולכן חשבונה הוגבל, היות שחוק שיקים ללא כיסוי קובע כי חשבונו של לקוח יהפוך למוגבל אם סורבו 10 שיקים או יותר.
בעקבות זאת החברה הגישה ערעור על החלטת הבנק, בו ביקשה מבית המשפט להורות על גריעת 11 השיקים מרשימת השיקים המסורבים ולהורות על ביטול ההגבלה על חשבונה.
בערעורה של החברה נטענו טענות רבות. רובן ככולן התמקדו בעמדהה שהיה היה לה "יסוד סביר להניח" שלבנק יש חובה לפרוע שיקים בחשבונה, וזאת מכוח הנוהג שנוצר בין הצדדים, שכן מאז שפתחה את החשבון קיבלה עשרות פעמים אישור לחריגה מצוות הבנק, שידע שהיא תדאג תמיד לבצע הפקדה מתאימה.
מנגד, מנהל הסניף טען בין היתר כי הבנק לא אישר לחברה חריגות, אך היו מקרים בודדים שבהם, לפנים משורת הדין, הסניף נעתר לבקשות של נציג של החברה, שביקש לעכב שיקים שנמשכו באופן חד פעמי.
השופטת זערורה-עבדאלחלים הסבירה כי מדפי החשבון עלה כי מאז פתיחת החשבון ועד לחודש יולי 2016, היו בחשבון חריגות של אלפי שקלים, ובמקרים אלו החברה אכן נהגה להפקיד באותו יום או יום למחרת – אל מול משיכת שיקים מחשבונה – סכומים שונים, לצורך כיסוי החריגות. במרבית המקרים, סכומי ההפקדות עלו על סכומי החריגה.
גם אחרי מכתבי התראה
"במהלך השנים 2015 – 2016 חשבון הבנק של המערערת היה ביתרת חובה במספר הזדמנויות, ואף על פי כן, אפשר לה המשיב חריגה בחשבון ופרע את השיקים, לרבות בשל קיומו של שיק דחוי שהופקד לגבייה. אציין כי המערערת הצביעה בסיכומיה על 59 שיקים שונים אותם כיבד המשיב חרף חריגה ממסגרת האשראי שניתנה למערערת", כתבה השופטת.
לפיכך השופטת קבעה כי התנהלותו של הבנק כלפי החברה הייתה "סלחנית, סבלנית ולא עקבית". השופטת הוסיפה כי הבנק נהג לאפשר לחברה חריגה לימים בודדים, גם לפני ואחרי שליחת מכתבי ההתראה.
לפי השופטת, התנהלות זו הביאה ליצירת מה שנקרא "יסוד סביר", ו"ציפייה לגיטימית" אצל המערערת, שהבנק לא יסרב לה שיקים על אף החריגה.
ציפייה זו, הסבירה השופטת, שלפיה הבנק יפעל על פי הנוהג שבין הצדדים הייתה לגיטימית עד למועד שבו הבנק החל לפעול לסירוב השיקים, שכן במועד זה הבנק למעשה החל לבטא את אי הסכמתו לחריגה וסירב לכבד שיקים שאין להם כיסוי, ולכן משלב זה ואילך החברה הייתה צריכה להניח שהבנק עלול לסרב שיקים נוספים במידה שהיא תחרוג ממסגרת האשראי.
בהתאם לכך, השופטת הורתה על גריעתם של שני שיקים (שסורבו באותו יום במרץ 2016) ממניין השיקים המסורבים. לאחר מועד זה, כאמור, החברה כבר לא יכלה להסתמך על התנהלות הבנק.
התוצאה הייתה שהערעור התקבל חלקית, וכן כי חשבונה של החברה לא ייחשב מוגבל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רונן מטלון עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
"פתרונות אפקטיביים" – פתרונות רכש לחיסכון ממוצע של 15% בהוצאות הארגון
בעולם הסבוך של הפעילות העסקית, שבו כל שקל שנחסך תורם לשורה התחתונה, יעילות היא לא רק מילת באז אלא ציווי אסטרטגי. תאר לעצמך שאתה יכול לפתוח אוצר של הזדמנויות לחיסכון בעלויות בתוך הארגון שלך, מה שמוביל להפחתה משמעותית של 15% בהוצאות. נשמע כמו חלום, נכון?
"פתרונות אפקטיביים" – פתרונות פיננסים לבכירים
התמקדות בהתאמת אסטרטגיות פיננסיות שיתאימו לצרכים הייחודיים של נושאי משרות בכירות, פוסט זה בבלוג מעמיק לתחום של פתרונות פיננסיים מותאמים אישית לנושאי משרות בכירות. פתרונות אלה, שנבנו במומחיות על ידי אנשי מקצוע מנוסים, חורגים מהרגיל, ומציעים גישה מקיפה לשיפור הרווחה הכלכלית שלך. הבנת הצרכים הפיננסיים
"תסמונת המלט" פענוח חוסר החלטיות בחברה המודרנית
בעולם שבו אפשרויות בחירה שופעות ואפשרויות נמתחות בפנינו אינסוף, האדם המודרני מתמודד עם סבל מוזר שנראה כרודף את ההחלטות שלנו – תסמונת המלט. ממש כמו הדמות האיקונית של שייקספיר שמצאה את עצמה משותקת מחוסר החלטיות, אנשים רבים בחברה העכשווית מוצאים את עצמם עומדים בצומת של
אנטגוניזם מקצועי חיובי בקבלת החלטות: התגברות על הטיות קוגניטיביות
ברשת הסבוכה של קבלת החלטות, המוח שלנו מתמודד עם מספר עצום של הטיות קוגניטיביות, ולעתים קרובות מוביל אותנו שולל מבחירות רציונליות. עם זאת, בתוך המבוך הזה שוכן מושג מסקרן כמו שהוא מבטיח: אנטגוניזם מקצועי חיובי. תארו לעצמכם תרחיש שבו חילוקי דעות ונקודות מבט מגוונות לא
בקרת איכות בארגונים – יישום QMS
הבנת המהות של מערכת ניהול איכות (QMS) מערכת ניהול איכות (QMS) היא קבוצה של מדיניות, תהליכים ונהלים המיושמים על ידי ארגון כדי להבטיח שהמוצרים או השירותים שלו עומדים בעקביות בציפיות הלקוח או עולות עליהן. הוא נועד לספק מסגרת להשגת יעדי איכות, שיפור היעילות והפחתת סיכונים.
הבנת המהות של USP – מה מייחד אותך?
על מנת לשלוט בהצעת המכירה הייחודית שלך (USP), חיוני להבין תחילה את המהות שלה ומה מבדיל אותך מהמתחרים שלך. ה-USP שלך הוא מסר הליבה שמגדיר את המותג שלך ומעביר את הערך הייחודי שאתה מציע לקהל היעד שלך. זו הסיבה שלקוחות צריכים לבחור בך על פני
