בעקבות זאת החברה הגישה ערעור על החלטת הבנק, בו ביקשה מבית המשפט להורות על גריעת 11 השיקים מרשימת השיקים המסורבים ולהורות על ביטול ההגבלה על חשבונה.

בערעורה של החברה נטענו טענות רבות. רובן ככולן התמקדו בעמדהה שהיה היה לה "יסוד סביר להניח" שלבנק יש חובה לפרוע שיקים בחשבונה, וזאת מכוח הנוהג שנוצר בין הצדדים, שכן מאז שפתחה את החשבון קיבלה עשרות פעמים אישור לחריגה מצוות הבנק, שידע שהיא תדאג תמיד לבצע הפקדה מתאימה.

מנגד, מנהל הסניף טען בין היתר כי הבנק לא אישר לחברה חריגות, אך היו מקרים בודדים שבהם, לפנים משורת הדין, הסניף נעתר לבקשות של נציג של החברה, שביקש לעכב שיקים שנמשכו באופן חד פעמי.

השופטת זערורה-עבדאלחלים הסבירה כי מדפי החשבון עלה כי מאז פתיחת החשבון ועד לחודש יולי 2016, היו בחשבון חריגות של אלפי שקלים, ובמקרים אלו החברה אכן נהגה להפקיד באותו יום או יום למחרת – אל מול משיכת שיקים מחשבונה – סכומים שונים, לצורך כיסוי החריגות. במרבית המקרים, סכומי ההפקדות עלו על סכומי החריגה.

גם אחרי מכתבי התראה

"במהלך השנים 2015 – 2016 חשבון הבנק של המערערת היה ביתרת חובה במספר הזדמנויות, ואף על פי כן, אפשר לה המשיב חריגה בחשבון ופרע את השיקים, לרבות בשל קיומו של שיק דחוי שהופקד לגבייה. אציין כי המערערת הצביעה בסיכומיה על 59 שיקים שונים אותם כיבד המשיב חרף חריגה ממסגרת האשראי שניתנה למערערת", כתבה השופטת.

לפיכך השופטת קבעה כי התנהלותו של הבנק כלפי החברה הייתה "סלחנית, סבלנית ולא עקבית". השופטת הוסיפה כי הבנק נהג לאפשר לחברה חריגה לימים בודדים, גם לפני ואחרי שליחת מכתבי ההתראה.

לפי השופטת, התנהלות זו הביאה ליצירת מה שנקרא "יסוד סביר", ו"ציפייה לגיטימית" אצל המערערת, שהבנק לא יסרב לה שיקים על אף החריגה.

ציפייה זו, הסבירה השופטת, שלפיה הבנק יפעל על פי הנוהג שבין הצדדים הייתה לגיטימית עד למועד שבו הבנק החל לפעול לסירוב השיקים, שכן במועד זה הבנק למעשה החל לבטא את אי הסכמתו לחריגה וסירב לכבד שיקים שאין להם כיסוי, ולכן משלב זה ואילך החברה הייתה צריכה להניח שהבנק עלול לסרב שיקים נוספים במידה שהיא תחרוג ממסגרת האשראי.

בהתאם לכך, השופטת הורתה על גריעתם של שני שיקים (שסורבו באותו יום במרץ 2016) ממניין השיקים המסורבים. לאחר מועד זה, כאמור, החברה כבר לא יכלה להסתמך על התנהלות הבנק.

התוצאה הייתה שהערעור התקבל חלקית, וכן כי חשבונה של החברה לא ייחשב מוגבל.

• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עו"ד רונן מטלון עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין