ביהמ"ש הפך את החלטתו של הבנק הבינלאומי הראשון בנוגע לשני שיקים של לקוחה שלו שלא כובדו. השופטת הסבירה שהבנק התנהל באופן סלחני ולא עקבי, ובכך יצר יסוד סביר להניח שגם הפעם יאפשר חריגה.
בית משפט השלום בקריות קיבל חלקית את ערעורה של חברה העוסקת בפרויקטים בתחום האלומיניום, נגד הבנק הבינלאומי הראשון, וביקר את התנהלות הבנק שהפך את חשבון החברה למוגבל. השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים הורתה לגרוע שני שיקים ממניין השיקים המסורבים של החברה.
החברה פתחה ביוני 2015 חשבון בנק בסניף קריית ביאליק של הבנק הבינלאומי הראשון. ביולי 2016, מניין השיקים המסורבים של החברה בשל אי כיסוי מספיק, הגיע ל-11, ולכן חשבונה הוגבל, היות שחוק שיקים ללא כיסוי קובע כי חשבונו של לקוח יהפוך למוגבל אם סורבו 10 שיקים או יותר.

בעקבות זאת החברה הגישה ערעור על החלטת הבנק, בו ביקשה מבית המשפט להורות על גריעת 11 השיקים מרשימת השיקים המסורבים ולהורות על ביטול ההגבלה על חשבונה.
בערעורה של החברה נטענו טענות רבות. רובן ככולן התמקדו בעמדהה שהיה היה לה "יסוד סביר להניח" שלבנק יש חובה לפרוע שיקים בחשבונה, וזאת מכוח הנוהג שנוצר בין הצדדים, שכן מאז שפתחה את החשבון קיבלה עשרות פעמים אישור לחריגה מצוות הבנק, שידע שהיא תדאג תמיד לבצע הפקדה מתאימה.
מנגד, מנהל הסניף טען בין היתר כי הבנק לא אישר לחברה חריגות, אך היו מקרים בודדים שבהם, לפנים משורת הדין, הסניף נעתר לבקשות של נציג של החברה, שביקש לעכב שיקים שנמשכו באופן חד פעמי.
השופטת זערורה-עבדאלחלים הסבירה כי מדפי החשבון עלה כי מאז פתיחת החשבון ועד לחודש יולי 2016, היו בחשבון חריגות של אלפי שקלים, ובמקרים אלו החברה אכן נהגה להפקיד באותו יום או יום למחרת – אל מול משיכת שיקים מחשבונה – סכומים שונים, לצורך כיסוי החריגות. במרבית המקרים, סכומי ההפקדות עלו על סכומי החריגה.
גם אחרי מכתבי התראה
"במהלך השנים 2015 – 2016 חשבון הבנק של המערערת היה ביתרת חובה במספר הזדמנויות, ואף על פי כן, אפשר לה המשיב חריגה בחשבון ופרע את השיקים, לרבות בשל קיומו של שיק דחוי שהופקד לגבייה. אציין כי המערערת הצביעה בסיכומיה על 59 שיקים שונים אותם כיבד המשיב חרף חריגה ממסגרת האשראי שניתנה למערערת", כתבה השופטת.
לפיכך השופטת קבעה כי התנהלותו של הבנק כלפי החברה הייתה "סלחנית, סבלנית ולא עקבית". השופטת הוסיפה כי הבנק נהג לאפשר לחברה חריגה לימים בודדים, גם לפני ואחרי שליחת מכתבי ההתראה.
לפי השופטת, התנהלות זו הביאה ליצירת מה שנקרא "יסוד סביר", ו"ציפייה לגיטימית" אצל המערערת, שהבנק לא יסרב לה שיקים על אף החריגה.
ציפייה זו, הסבירה השופטת, שלפיה הבנק יפעל על פי הנוהג שבין הצדדים הייתה לגיטימית עד למועד שבו הבנק החל לפעול לסירוב השיקים, שכן במועד זה הבנק למעשה החל לבטא את אי הסכמתו לחריגה וסירב לכבד שיקים שאין להם כיסוי, ולכן משלב זה ואילך החברה הייתה צריכה להניח שהבנק עלול לסרב שיקים נוספים במידה שהיא תחרוג ממסגרת האשראי.
בהתאם לכך, השופטת הורתה על גריעתם של שני שיקים (שסורבו באותו יום במרץ 2016) ממניין השיקים המסורבים. לאחר מועד זה, כאמור, החברה כבר לא יכלה להסתמך על התנהלות הבנק.
התוצאה הייתה שהערעור התקבל חלקית, וכן כי חשבונה של החברה לא ייחשב מוגבל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רונן מטלון עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

חברת ליסינג הסתירה מלקוח שהמנוע הוחלף – ההסכם בוטל
בפסק דין שמטיל צל כבד על התנהלות חברות הליסינג מתח בית המשפט ביקורת חריפה על חברת ״דומיקאר״ שלא גילתה ללקוח כי הרכב שרכש עבר תאונה ושהמנוע שלו הוחלף.

בנק לאומי יחזיר 637,000 שקל שגבה מחשבונה של חברה חדלת פירעון
הבנק חויב להשיב את הסכום לקופת כלל הנושים אף שהגבייה התבצעה לפני שהחברה הוכרזה חדלת פירעון. בית המשפט הבהיר כי עקרון השוויון בין נושים יכול לחול גם לפני פתיחת ההליך

בנק לאומי ניכה שיקים לפני מועד הפירעון בחוסר תום לב
השיקים בוטלו על ידי החברה שמסרה אותם כיוון שלא קיבלה את הסחורה שהזמינה. בית המשפט קבע כי הבנק לא זכאי לגבות ממנה את התשלום כיוון שאסור היה לו מלכתחילה לבצע את הניכיון.

הבנק התרשל: לאן נעלמו שישה מיליון שקל?
בית המשפט המחוזי קבע שהבנק נהג ברשלנות פושעת כשאפשר לאדם לא מורשה למשוך כספים מחשבון החברה. חברה נוסדה כדי להקים מפעל . בהיא פתחה חשבון בבנק הפועלים, בסניף נווה חן שבתל אביב, כשהוסכם שמורשי החתימה בחשבון יהיו שני בעלי המניות, ישראל רוכביץ ויעקב ישראל. במשך

תשלום דמי בידוד לעובדים
ביום 18/11/2020 נכנס לתוקף חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020, אשר מסדיר את אופן התשלום עבור עובדים הנמצאים בבידוד.