הבקשה הוגשה נגד "הפועלים", "לאומי" ו"הבינלאומי הראשון", בטענה שבמקרים רבים הם אפשרו להפקיד שיקים דחויים, בניגוד לפקודת השטרות, שלפיה ניתן לקבל שיק רק מהתאריך הנקוב בו.
השופטת ריבי למלשטריך-לטר מביהמ"ש המחוזי בחיפה קיבל בשבוע שעבר בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שלושה בנקים בישראל, העוסקת בפירעון שיקים דחויים בטעם מועד פירעונם.
הבקשה הוגשה נגד בנק הפועלים, בנק לאומי, והבנק הבינלאומי הראשון, בטענה שהבנקים אינם בודקים את התאריך הנקוב לפירעון שיק שהוגש לבנק, כך שהלכה למעשה שיקים רבים שטרם הגיע מועד פרעונם מכובדים ונפרעים על ידי הבנקים.
המבקשים התבססו על החובה שבפקודת השטרות, ולפיה שיק שנושא תאריך מאוחר ליום הוצאתו ("שיק דחוי"), לא ניתן יהיה לקבל אותו אלא מהתאריך הרשום בו.
במילים אחרות, לטענת המבקשים, בנק אינו רשאי לפרוע שיק במועד מוקדם יותר מהמועד הנקוב בו, ואסור לו לקבל אותו ללא קשר לסכום השיק. "קיבול" פירושו "גילוי דעתו של הנמשך על הסכמתו לפקודת המושך". יש להחזיר את השיק מחמת "הצגת טרם זמנו".
לטענת המבקשים, התחוור להם שקיימים מקרים רבים – כולל שיקים שלהם עצמו שצורפו לבקשה – בהם נפרעו שיקים המשוכים מחשבונותיהם למרות העובדה שטרם הגיע מועד הפירעון הנקוב בהם, וזאת בניגוד לפקודת השטרות ואף בניגוד לחובת הזהירות והנאמנות שבנק חב ללקוחותיהם.
הקבוצה העיקרית (תת קבוצה מסוימת תיקבע בהמשך) שהוגדרה בבקשה היתה כל מי שבשבע השנים האחרונות היה לו חשבון אצל אחד הבנקים ואשר שיק המשוך מחשבונו הוגש לבנק כלשהו לפירעון טרם המועד הנקוב עליו, במקום להיות מוחזר, טופל. זאת, בין אם השיק כובד ובין אם חולל, בין אם בעל החשבון גילה את הטעות בפירעון השיק טרם זמנו, ובין אם לאו.
את סכום הפיצוי המבקשים העמידו על כ-191 מיליון שקלים (מהם למעלה מ-80 מיליון מפועלים ולאומי, וכ-25 מיליון מהבינלאומי הראשון). סכום זה התבסס על נתוני בנק ישראל, ועל סמך הערכת המבקשים בדבר כמות השיקים הדחויים כפול 7 שנים לאחור, השווה לכ-2.9 מקרים של שיקים דחויים שנפרעו טרם זמנם.
הבנקים ("המשיבים" בהליך) העלו טענות רבות, ובהן הטענה כי המבקשים לא הוכיחו עילת תביעה אישית, שהיא תנאי מוקדם לאישור תביעה ייצוגית. בנוסף הועלו טענות שלפיהן פירעון מוקדם של שיק הוא עניין אינדיווידואלי, המחייב בדיקה של המקרה הספציפי, כך שאין כאן שאלה משותפת לכל חברי הקבוצה, שכלל לא ברור אם קיימת כזאת, ואף לא נגרם נזק.
לא הכחישו
אלא שהשופטת למלשטריך-לטר, שניתחה את הטענות והראיות לאורך כ-40 עמודים, שוכנעה כי אכן נראה שקיימים מקרים בהם הבנקים פרעו שיקים שטרם הגיע מועד פרעונם – טענה שהבנקים למעשה לא הכחישו.
בהמשך קבעה השופטת כי המבקשים אף הוכיחו – ברמה הנדרשת בשלב זה של ההליך – אפשרות של נזק ושל קשר סיבתי בינו לבין הפרת חובת הבנקים לכאורה, שלא לפרוע שיקים לפני מועד פירעונם.
בתוך כך השופטת הבהירה כי "טענת המשיבים כי יש לקיים חקירה פרטנית לגבי כל שיק, הינה מסוג הטענות שעשויות להשפיע על גודל הקבוצה, זהותה והפיצוי אשר יינתן לכל אחד מחברי הקבוצה, ואין בה כדי להוביל לדחיית בקשת האישור".
כמו כן, לאחר שניתחה את הפרטים, הושפטת שוכנעה שקיימת לכל אחד מהמבקשים עילה אישית להיכלל בקבוצה.
הודעה בדבר אישור הבקשה תפורסם בשני עיתונים יומיים. בשלב זה המשיבים חויבו לשלם למבקשים הוצאות ושכ"ט בסך 15,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד אוהד איציק, עו"ד אורן אוזן, עו"ד איתי פריימן
- ב"כ הנתבע: עו"ד דרור קדם, עו"ד יואב הרטמן
עו"ד ניר ויינרמן עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא...

שיטות מתקדמות להגדלת הכנסות: איך ארגונים ישראליים מובילים את השוק
מבוא הגדלת הכנסות היא מטרה מרכזית עבור כל ארגון, ללא תלות בגודלו או בתחום פעילותו. בסביבה העסקית המודרנית, המאופיינת בתחרותיות גבוהה ובשינויים מהירים, ארגונים נדרשים לאמץ אסטרטגיות חדשניות ולהתמקד במודלים עסקיים מותאמים לשוק. ישראל, הידועה כ"סטארט-אפ ניישן", מובילה בגישה חדשנית לניהול עסקי. במאמר זה נסקור

פתרונות רכש: כיצד לשפר את הביצועים הארגוניים ולהשיג חיסכון משמעותי
פתרונות רכש בעולם העסקים התחרותי של היום, היכולת לנהל משא ומתן מושכל, לבקר תהליכים ולייעל את השימוש במשאבים הפכה לקריטית עבור כל ארגון. במרכז הגישה האסטרטגית עומד תחום הרכש, תחום שלעיתים קרובות נחשב לפשוט אך למעשה דורש ניהול מדויק ומקצועי. כאן נכנסים לתמונה פתרונות רכש

השפעה קהילתית: יוזמות שמשנות חיים
בעידן שבו עסקים אינם פועלים רק לשם רווח, אלא גם למען השפעה חיובית על החברה, נוצר מרחב שבו יוזמות חברתיות הן חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה העסקית. יוזמות אלה לא רק משפרות את תדמית החברה, אלא גם יוצרות שינוי משמעותי בחייהם של אנשים ובקהילות שלמות. במאמר

המעבר מארגון מסורתי לארגון אג'ילי: המדריך המלא
מבוא העולם העסקי עובר בעשורים האחרונים שינויים דרמטיים בקצב חסר תקדים. טכנולוגיות חדשות, תחרות גלובלית ודרישות משתנות של הלקוחות יוצרים צורך בגישה ארגונית שמסוגלת להתמודד עם מציאות דינמית וגמישה. בעוד שמבנים ארגוניים מסורתיים מאופיינים בהיררכיה נוקשה, תהליכים ארוכים וקבלת החלטות מרוכזת, ארגונים אג'יליים מתמקדים בגמישות,

מודל ״מפל המים״ (השיטה המסורתית): המדריך המלא
מבוא מודל ״מפל המים״, הידוע גם כ-Waterfall Model, הוא אחת משיטות הניהול המסורתיות והמובנות לניהול פרויקטים, בעיקר בתחום פיתוח התוכנה. המודל מבוסס על גישה ליניארית ורציפה, שבה כל שלב בפרויקט מבוצע בצורה מסודרת ורק לאחר השלמת השלב הקודם. למרות ההתקדמות בגישות כמו Agile ו-DevOps, מודל

תפקידו של יו"ר הדירקטוריון: איך מנהיגים מועצת מנהלים?
תפקיד יו"ר הדירקטוריון הוא מהחשובים והמשמעותיים ביותר בכל ארגון, שכן הוא משמש כמנהיג מועצת המנהלים ומכוון את דרכה של החברה לעבר הצלחה. יו"ר הדירקטוריון מחזיק בתפקיד ייחודי המשלב סמכות, אחריות והשפעה אסטרטגית. התפקיד דורש איזון עדין בין הנהגת מועצת המנהלים, שיתוף פעולה עם ההנהלה והובלת
מאמרים קשורים לנושא.