אחד המעורבים בפרשה חמורה של העלמת מסים ערער על כפל מס שהוטל עליו כעונש על מעשיו, ונדחה. נקבע כי האיש אמנם לא היה בכיר בארגון הפשע אבל לקח חלק חשוב בהוצאת התוכנית העבריינית לפועל
גבר ששימש איש שטח בקבוצה שניהלה "מפעל" להנפקת חשבוניות פיקטיביות ערער על החלטת מנהל מע"מ חקירות פשיעה חמורה לחייב אותו בכפל מס בסך של כ-29 מיליון שקלים כעונש על סיוע בפעילות העבריינית. הערעור נדחה לאחרונה בפסק דין של השופט אביגדור דורות מבית המשפט המחוזי בירושלים, שלא האמין לגרסתו כי היה בסך הכל נהג תמים. נקבע כי המערער אמנם לא היה בכיר בארגון אבל לקח חלק פעיל בפעילות העבריינית ועזר בהעלמת מע"מ של מאות מיליוני שקלים.
פעילות הארגון נחשפה ה-2014 בעקבות חקירה משולבת של רשויות המס והמשטרה. לפי אחד מכתבי האישום שהוגשו בפרשה הפעיל הארגון יותר מ-30 חברות קש והנפיק באמצעותן אלפי חשבוניות פיקטיביות ללקוחות. באופן הזה הצליחו הלקוחות להעלים מס הכנסה ומע"מ של מאות מיליוני שקלים.
לפי גרסת מנהל מע"מ חקירות פשיעה חמורה המערער שימש כ"איש שטח" והיה אחראי על הפצת חשבוניות פיקטיביות של שלוש חברות. אמנם לא הוגש נגדו כתב אישום אבל ב-2016 הוא נדרש לשלם כפל מס בסכום של 28,452,404 שקלים על סיוע להוצאת חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף של כ-92 מיליון שקלים.
בערעור שהגיש כנגד החיוב טען המערער כי בסך הכל שימש כנהג עבור בכירים בארגון ומעולם לא היה במגע עם הלקוחות. המערער טען כי עצם העובדה שלאחר חקירתו הוחלט לשחרר אותו מבלי לנקוט נגדו בהליכים פליליים מעידה כי לא היה מעורב בהוצאות החשבוניות ולכן לא הייתה למע"מ עילה להטיל עליו סנקציה של כפל מס.
מנהל המע"מ טען מנגד כי המערער לא עמד בראש הקבוצה אבל לקח בה חלק פעיל והיה ממונה על מספר חברות, הפיץ חשבוניות פיקטיביות ואף מסר אותן בפועל לגורמים שונים. המנהל הפנה לחקירות של מעורבים בפרשה שהעידו על המעורבות של המערער והוסיף כי ההליך הפלילי בעניינו עוד לא נסגר וייתכן שיוגש נגדו כתב אישום. מכל מקום, ההליך הפלילי וההליך האזרחי הם שני ענייני מס נפרדים לחלוטין.
מלחמה חשובה
"החיוב בכפל מס מהווה סנקציה אזרחית-מנהלית אשר נועדה לפצות את המדינה על הנזק שנגרם לה בעקבות הוצאת חשבוניות שלא כדין והרתעת אנשים מפני הוצאת חשבוניות כאלה", הסביר שופט אביגדור דורות בפסק דין שדחה את הערעור וחייב את המערער בהוצאות ושכר טרחת עורך דין של 30,000 שקלים.
השופט ציין כי נסיונו של המערער להיתמם ולטעון שלא ידע שהחשבוניות היו פיקטיביות לא צלח שכן החומר הראייתי שהגיש מנהל המע"מ העיד על מודעות מלאה לכך שסופקו ללקוחות חשבוניות מטעם שלוש החברות אף שלא ביצעו כל פעולה עסקית.
עוד קבע השופט כי מהראיות עלה שהמערער מסר ללקוחות חשבוניות, אסף מהם עמלות, רשם בעצמו חשבוניות מזויפות וחתם עליהן ואף החזיק במסמכים וחותמות של שלוש חברות הקש.
מכאן, שהוא לא היה נהג תמים אלא לקח חלק חשוב בהוצאת התוכנית העבריינית של הארגון לפועל. עצם העובדה שלא היה בכיר אלא "איש שטח" שקיבל הוראות מאחרים, הבהיר השופט, לא שוללת את הסמכות של מנהל המע"מ להטיל עליו כפל מס כחלק מהמלחמה החשובה בחשבוניות הפיקטיביות.
לפסק הדין בתיק ע"מ 10313-08-17
- ב"כ המערער: עו"ד נסאר מסיס
- ב"כ מנהל מע"מ: עו"ד מאור סבג מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
עו"ד ליאב מלמד עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא...

איזון חיים-עבודה בעידן המנכ"ל הרב-משימתי: בין אסטרטגיה אישית להצלחה ארגונית
מבוא בעידן הנוכחי, שבו מהירות, זמינות וטכנולוגיה שינו את פני העבודה הניהולית, מנכ"לים הפכו לדמויות רב־שכבתיות: הם מנהלים מערכות מורכבות, מייצגים את הארגון מול בעלי עניין, מגיבים למשברים בזמן אמת – וכל זאת תחת דרישות אינטנסיביות ומעורבות תמידית. בתנאים אלה, השאלה כיצד מנכ"ל מצליח לשמר

הטעות הניהולית הגדולה: כשאורח החיים של המנכ"ל מכתיב תרבות ארגונית שוחקת
מבוא בעולם הניהולי של היום, שבו קצב העבודה מואץ, והטכנולוגיה מאפשרת זמינות בלתי פוסקת, מנהלים רבים חיים תחת אורח חיים לחוץ המוגדר כ"נורמלי", ולעיתים אף כ"מוערך". אך מה שנראה כהקרבה אישית ראויה, עשוי להתגלות כטעות ניהולית אסטרטגית. המנכ"ל, במודע או שלא במודע, מכתיב את קוד

מבצע "עם כלביא" עדכונים
שר העבודה חתם על צו להחלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה במסגרת מבצע "עם כלביא". משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז ״במצב מיוחד בעורף״ בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז

אסטרטגיה תפעולית מול אסטרטגיה עסקית – מתי הדירקטוריון צריך להתערב?
מבוא דירקטוריונים נדרשים יותר מתמיד להיות מעורבים בגיבוש ובבקרה של האסטרטגיה הארגונית, אך גבולות המעורבות אינם תמיד ברורים. מחד, דירקטוריון שנכנס לפרטים תפעוליים מדי עלול לפגוע בסמכויות ההנהלה ולגרום לשיתוק ניהולי. מאידך, התעלמות מאסטרטגיה ברמה מעשית עלולה להביא לפספוס איומים והזדמנויות. במאמר זה נבחן את

דירקטוריון בחברות משפחתיות – בין נאמנות משפחתית לאחריות כלכלית
מבוא חברות משפחתיות מהוות מנוע צמיחה חשוב בכלכלה הישראלית. לעיתים קרובות הן בנויות על מסורת, ערכים ויחסים של אמון עמוק. עם זאת, דווקא הקשר הרגשי שבבסיסן עלול להקשות על קבלת החלטות רציונלית ולפגוע באפקטיביות הניהולית. כאן נכנס לתמונה הדירקטוריון – גוף שאמור לנווט בין נאמנות

הכשרת דירקטורים: מה כל חבר דירקטוריון חייב לדעת על תכנון עסקי
מבוא בעידן של שינויים מואצים, דירקטוריון אינו יכול להרשות לעצמו להישאר גוף פסיבי. לא די בכך שחברי הדירקטוריון יכירו את דיני החברות או יבקרו את התקציב השנתי – עליהם להבין לעומק את עקרונות התכנון העסקי, להשתלב בגיבוש האסטרטגיה ולהפעיל שיקול דעת כלכלי וניהולי מהותי. מטרת
מאמרים קשורים לנושא.