פקיד השומה החליט לפסול ספרי שותפים במשרד רואי חשבון לשנת 2017 לאחר ביקורת בה נמצאו העברות בנקאיות שלא דווחו. בית המשפט אישר הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים ומתח ביקורת על התנהלות פקיד השומה.
לפני כשנה ערך פקיד שומה ביקורת במשרדם של שני רואי חשבון. הוא מצא העברות בנקאיות שלא דווחו והחליט לפסול את ספריהם. השניים ערערו על ההחלטה והסבירו כי בשל פגרת חג סוכות לא ראו את התקבולים. בשלב מתקדם של ההליך הסכים פקיד השומה להמיר את הפסילה באזהרה. בית המשפט אישר את ההסכם וחייב את פקיד השומה ב-20,000 שקל.
בערעור שהגישו רואי החשבון באמצעות עו״ד אלי סרור הם סיפרו כי באוקטובר 2017, שלושה ימים בלבד לאחר פגרת סוכות, התקיימה במשרדם ביקורת ניהול ספרים. באותה עת לרגל החגים נדחו מועדי הדיווח לרשויות מס הכנסה ולמע״מ מה-15 לחודש למספר ימים לאחר מכן. במסגרת הביקורת נמצאו ליקויים בגין אי רישום 29 תקבולים שהועברו לחשבונם בהעברה בנקאית בסך כולל של 17,435 שקל.
לדבריהם, החוק מציין כי רישום תקבול שעובר בעקיפין לחשבון הבנק ייערך ביום שנודע למקבל על ביצוע הפעולה. הם הדגישו כי הפעם הראשונה שבה נודע להם על התקבולים הייתה ביום הביקורת כשהתבקשו על ידי המבקרים להיכנס לחשבון.
עוד לדבריהם, בהתנהלות המשרד לא נמצאו ליקויים אחרים ויתר התקבולים שקיבלו בשיקים או במזומן נמצאו רשומים באופן תקין. הם הוסיפו כי על פי חוזר מס הכנסה עצמו אין זה נכון לבודד מקרה של אי רישום תקבול משאר התנהלותם השוטפת, שהיא ללא רבב. זאת ועוד, לא התקיימו התנאים לפסילת הספרים שכן אין חשש להעלמת מס או שיטת דיווח לקויה.
פקיד שומה חיפה, שיוצג על ידי עו״ד דנה ונדרוב, עמד על פסילת הספרים וטען כי רואי החשבון לא הוכיחו שלא נכנסו לחשבון הבנק שלהם לאחר שחזרו מפגרת סוכות. עם זאת, לאחר שלב ההוכחות והסיכומים הוא הסכים לפשרה שלפיה הפסילה תומר באזהרה.
ב״כ המערערים טען כי יש לפסוק למרשיו הוצאות לנוכח התנהלות פקיד השומה, שנציגיו סירבו להיפגש עמו ואף לא התייצבו לדיונים, מה שיכול היה לייתר את ההליך.
פקיד השומה טען מנגד כי אין מקום לפסיקת הוצאות שכן המערערים לא הביאו ראיה ממחשבי הבנק שמוכיחה מתי צפו בתנועות החשבון כך ש״נפל פגם בהתנהלותם״.
לא התייצב
השופטת אורית וינשטיין נתנה תוקף של פסק דין להסדר הפשרה. היא הבהירה שחוזר מס הכנסה קובע כי מטרתו לצמצם את מספר המקרים של פסילת ספרים עקב אי רישום תקבול אשר יובאו בפני בית המשפט. החוזר מתייחס למצבים שבהם פקיד השומה יכול להסתפק באזהרה ומציין שתי נסיבות בהן ניתן לפסול ספרים: האחת, חשד שהנישום ניסה להעלים מס והשני כי קיימת אצל הנישום שיטה לקויה לרישום התקבולים.
השופטת כתבה כי במקרה זה נטען כי למערערים שיטת דיווח לקויה אך לא התייצב אף גורם מטעם פקיד השומה במטרה להוכיח חשד זה. השופטת מתחה ביקורת על התנהלות זו ופסקה לטובת המערערים הוצאות בסך של 20,000 שקל.
- ב״כ המערערים: עו״ד אלי סרור
- ב״כ המשיב: עו״ד דנה ונדרוב

איזון חיים-עבודה בעידן המנכ"ל הרב-משימתי: בין אסטרטגיה אישית להצלחה ארגונית
מבוא בעידן הנוכחי, שבו מהירות, זמינות וטכנולוגיה שינו את פני העבודה הניהולית, מנכ"לים הפכו לדמויות רב־שכבתיות: הם מנהלים מערכות מורכבות, מייצגים את הארגון מול בעלי עניין, מגיבים למשברים בזמן אמת – וכל זאת תחת דרישות אינטנסיביות ומעורבות תמידית. בתנאים אלה, השאלה כיצד מנכ"ל מצליח לשמר

הטעות הניהולית הגדולה: כשאורח החיים של המנכ"ל מכתיב תרבות ארגונית שוחקת
מבוא בעולם הניהולי של היום, שבו קצב העבודה מואץ, והטכנולוגיה מאפשרת זמינות בלתי פוסקת, מנהלים רבים חיים תחת אורח חיים לחוץ המוגדר כ"נורמלי", ולעיתים אף כ"מוערך". אך מה שנראה כהקרבה אישית ראויה, עשוי להתגלות כטעות ניהולית אסטרטגית. המנכ"ל, במודע או שלא במודע, מכתיב את קוד

מבצע "עם כלביא" עדכונים
שר העבודה חתם על צו להחלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה במסגרת מבצע "עם כלביא". משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז ״במצב מיוחד בעורף״ בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז

אסטרטגיה תפעולית מול אסטרטגיה עסקית – מתי הדירקטוריון צריך להתערב?
מבוא דירקטוריונים נדרשים יותר מתמיד להיות מעורבים בגיבוש ובבקרה של האסטרטגיה הארגונית, אך גבולות המעורבות אינם תמיד ברורים. מחד, דירקטוריון שנכנס לפרטים תפעוליים מדי עלול לפגוע בסמכויות ההנהלה ולגרום לשיתוק ניהולי. מאידך, התעלמות מאסטרטגיה ברמה מעשית עלולה להביא לפספוס איומים והזדמנויות. במאמר זה נבחן את

דירקטוריון בחברות משפחתיות – בין נאמנות משפחתית לאחריות כלכלית
מבוא חברות משפחתיות מהוות מנוע צמיחה חשוב בכלכלה הישראלית. לעיתים קרובות הן בנויות על מסורת, ערכים ויחסים של אמון עמוק. עם זאת, דווקא הקשר הרגשי שבבסיסן עלול להקשות על קבלת החלטות רציונלית ולפגוע באפקטיביות הניהולית. כאן נכנס לתמונה הדירקטוריון – גוף שאמור לנווט בין נאמנות

הכשרת דירקטורים: מה כל חבר דירקטוריון חייב לדעת על תכנון עסקי
מבוא בעידן של שינויים מואצים, דירקטוריון אינו יכול להרשות לעצמו להישאר גוף פסיבי. לא די בכך שחברי הדירקטוריון יכירו את דיני החברות או יבקרו את התקציב השנתי – עליהם להבין לעומק את עקרונות התכנון העסקי, להשתלב בגיבוש האסטרטגיה ולהפעיל שיקול דעת כלכלי וניהולי מהותי. מטרת
מאמרים קשורים לנושא.