חברה בע״מ היא אישיות משפטית נפרדת מנושאי המשרה בה ומבעלי מניותיה. למרות זאת, יש נסיבות חריגות שבהן בית המשפט יחייב אישית את בעלי המניות בחובות החברה. מתי זה קורה?
דמיינו את התרחיש הבא: יצחק הוא בעלים של חברה בע"מ בשם "השחקן" העוסקת בשיווק של מכונות משחק. החברה חתמה על חוזה עם חברת "המשחקים המדהימים" המייבאת מכונות משחק. בתחילה התשלומים שולמו כסדרם אך כעבור זמן החלה חברת "השחקן" לעכב תשלומים.
חברת "המשחקים המדהימים" פנתה ליצחק כדי לברר את פשר העיכובים בתשלום, אך הוא הרגיע כי מדובר בעיכוב זמני והתשלומים החסרים יועברו בהקדם. בפועל הדבר לא קרה. החוב של חברת "השחקן" הלך והצטבר, ולבסוף הגיע ל- 2,000,000 שקל.
בשלב זה הפסיקה חברת "המשחקים המדהימים" את אספקת הסחורה ופנתה ליצחק בדרישה להסדיר את החובות אך הם לא שולמו. לימים הסתבר לה שעוד בתחילת ההתקשרות נקלעה חברת "השחקן" לקשיים כלכליים משמעותיים. נושים התדפקו על דלתותיה אך יצחק לא עדכן אותה והמשיך לקבל סחורה ביודעו שיקשה על חברת "השחקן" לשלם את החובות עבור הסחורה. האם מדובר במקרה שבו ניתן להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את יצחק באופן אישי?
בפברואר השנה (2021) ניתן בבית המשפט השלום בתל אביב (כב' השופט גיא הימן) פסק דין העוסק בין השאר בסוגיה זו. מדובר בתביעה שהגישה חברה ליבוא של תכשיטים ומכירתם בסיטונות כנגד חברה אחרת ובעליה בגין חוב של מעל 250,000 שקל. התובעת טענה שהנתבעת חייבת לה כספים כנגד סחורה שסופקה לה וכי יש לחייב את בעל החברה באופן אישי, בין השאר, בשל התנהלותו.
בית המשפט דחה את הטענות כלפי בעל החברה וקבע כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה הכבד להראות שיש הצדקה להרמת מסך ההתאגדות. בין השאר נקבע, כי מנהל התובעת לא עשה את כל הנדרש ממנו כדי לעמוד על מצבה הפיננסי של החברה לפני שבחר להעמיד לה אשראי, וחשוב מכך, כי החברה התובעת המשיכה לספק, ביודעין ומרצון, סחורה לנתבעת אפילו שהתגלו קשיים. עוד נקבע כי לא הוכח שהנתבעת ובעליה ידעו שהחברה לא תוכל לשלם עבור סחורה שנטלה ושהשיקים הדחויים שמסרה לא יוכלו להיפרע.
פסק דין זה מציג את המורכבות הרבה הכרוכה בטענות להרמת מסך ההתאגדות והצורך לעמוד בדרישות קפדניות לשם כך.
מניעת שימוש לרעה
הכלל הבסיסי בדיני החברות הוא כי מסך ההתאגדות (היותה של חברה בעירבון מוגבל) מייצר חוצץ או מחסום בינה לבין בעלי המניות שלה. המשמעות היא שהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה לא מאפשרת לייחס במצב רגיל את חובותיה לבעלי המניות שלה.
כדי לעשות זאת יש צורך בהליך מיוחד שבו "מרימים" את מסך ההתאגדות, ומבטלים את המחסום שנוצר מכוח ההתאגדות. תהליך זה נקרא "הרמת מסך", ורק בית המשפט מוסמך לעשות אותו.
הנטייה של בתי המשפט היא להרים את מסך ההתאגדות רק במקרים מיוחדים ורק אם יש תשתית ראייתית רחבה, מקיפה ומבוססת.
הכלל הוא שבית המשפט ירים את מסך ההתאגדות של החברה כדי למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה (למשל במטרה להונות נושים) או כדי ולמנוע מבעלי המניות או החברה להשיג מטרה לא כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת או לשם עשיית צדק ושמירה על טובת הציבור.
גם במקרים שבהם בעל המניות השתמש לרעה באישיותה הנפרדת של החברה לשם העמדת החברה בסיכון מודע ובלתי סביר במצב של חדלות פירעון תהיה נטייה להרים את מסך ההתאגדות, ולחייב את בעל המניות בחובות החברה.
ככלל, הרמת מסך ההתאגדות תיעשה מנימוקים של עשיית צדק ויושר ושמירה על טובת הציבור או כאשר החברה שמשה למעשי תרמית או עקיפת חוקים, דהיינו במקרים שבהם השימוש בחברה היה לא למטרות כלכליות מסחריות טהורות אלא על מנת לזכות ביתרונות לא הוגנים.
עקרון תום הלב
שיקול נוסף שבית המשפט ייקח בחשבון הוא מידת תום הלב ואופן התנהלות בעלי המניות בחברה למול הנושים. הפסיקה הבחינה בין השאר גם בין נושה רצוני(כלומר נושה שבחר באורח חופשי בהתקשרות עם החברה ולכן צריך להיות מודע לסיכון שהיא פועלת תחת "מימון דק" או קשיי נזילות) – שלגביו נקבע שלא בכל מקרה בו החברה כשלה בקיום התחייבויותיה כלפיו קיימת הצדקה להרמת מסך ההתאגדות, לבין נושה שאינו רצוני (נושה נזיקי) – שלגביו הנטייה תהיה להרים את מסך ההתאגדות בסבירות גבוהה יותר.
בנוסף, בית המשפט יבחן האם מדובר בחברה משפחתית שבה תהיה נטייה להרים את מסך ההתאגדות בצורה ליברלית יותר. הרציונל הוא שחברה כזו בדרך כלל הוקמה משיקולי נוחות כלפי רשויות המס, ועל כן החזקה היא שיש לראות במעשיהם של בעלי החברה כמעשיה של החברה עצמה, ולהרים את מסך ההתאגדות בגינם.
רשימת המקרים שבהם ניתן לייחס לנושא משרה, דירקטור או בעל מניות אחריות אישית לחובות שגרמה החברה, אינה מתמצה רק בהתנהלות שבבסיסה מרמה או שימוש לרעה במסך ההתאגדות. ישנם מקרים שבהם ניתן ליצור חבות אישית בשל עוולה שגרם אותו אדם באופן אישי.
לסיכום, מומלץ בכל מקרה של סכסוך משפטי מול חברה בע"מ לקבל ייעוץ משפטי של עורך דין הבקיא בדיני החברות וליטיגציה מסחרית כבר בשלב המקדמי ועוד בטרם נקיטת הליכים משפטיים כלשהם כנגד החברה או בעליה או נושאי משרה בה, כדי לחסוך זמן יקר, לנהל הליך משפטי נכון ולחסוך הוצאות רבות.
* עו״ד עדי טל עוסק בדיני חברות
עוד מאמרים בנושא...
עירייה ניסתה לגבות 8 מיליון שקל מבעל חברה – ביהמ״ש עצר אותה
עירייה פתחה בהליכי גבייה נגד בעל שליטה בחברה שלא שילמה ארנונה על נכס. עתירה שהגיש התקבלה ונקבע כי פעולות העירייה נעשו בסטייה מהכללים הקבועים בחוק. השופט שמואל בורנשטין קיבל לאחרונה עתירה מנהלית שהגיש בעל שליטה בחברה נגד עיריית רחובות. העירייה פתחה נגד העותר בהליכי גבייה עקב חוב
טיוטה לא חתומה של הסכם מייסדים היא לא הסכם מחייב
בעלי מניות מיעוט בחברת הדפסות טענו כי בעלי מניות הרוב ביצעו מהלכים שמנוגדים לתנאים שנקבעו בטיוטה וביקשו להכיר בתוקף שלה. מאמרים קשורים לנושא. הפר הסכם עם שותפו לשעבר, וישלם יותר מ-200,000 שקל פירוק שותפות בחברה הגיע לידי תביעה בביהמ"ש, בה טען התובע כי שותפו לשעבר
מה היקף האחריות האישית של נושאי משרה בחברה?
לאחרונה פורסם שנאמן חברת אי.די.בי פיתוח (בפירוק) ביקש לזמן לחקירה בכירים בחברה. מהן העילות שבגינן ניתן לתבוע נושאי משרה ומתי תוטל עליהם אחריות? מאמרים קשורים לנושא. קריסת חברות בקורונה: תביעות נגד נושאי משרה הן לא הפתרון המשבר הוביל חברות רבות לפירוק. נושים שמעוניינים לקבל את
מאמרים קשורים לנושא.