
מה היקף האחריות האישית של נושאי משרה בחברה?
לאחרונה פורסם שנאמן חברת אי.די.בי פיתוח (בפירוק) ביקש לזמן לחקירה בכירים בחברה. מהן העילות שבגינן ניתן לתבוע נושאי משרה ומתי תוטל עליהם אחריות?
לפני מספר ימים פורסם כי נאמן חברת אי.די.בי פיתוח (בפירוק) מבקש לזמן לחקירה ארבעה נושאי משרה לשעבר, במטרה לנסות ולגבש כתבי תביעה נגדם. יש לשער כי החקירה דרושה בין השאר כדי לברר בצורה מיטבית את הנסיבות שהביאו לקריסתה של החברה, האחראים לה והליך קבלת ההחלטות בנושאים שהיו על הפרק טרם פירוקה.
בעלי התפקידים הבכירים בחברה הם נושאי המשרה בה. הם מובילים אותה, מתווים את דרכה ומקבלים את ההחלטות בה. תפקיד זה מחייב אחריות רבה כלפי החברה, בעלי המניות וצדדים שלישיים. חוק החברות מגדיר נושא משרה כך: "מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי". ההגדרה זו אינה ממצה.
מודל האחריות האישית
המודל שהוחל בישראל בקשר לאחריות של נושאי משרה הוא מודל "האחריות האישית". לפי מודל זה פעולה מעוולת של נושא משרה תקים אחריות אישית, כי נושא המשרה אינו יכול להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות של החברה אם ביצע מעשה נזיקי כלפי אחר.
מקרים נפוצים בהם יהיה צורך לברר קיומה של חבות אישית הם כאשר נושא המשרה מעורב אישית במצג שהתברר כשגוי, נהג בחוסר תום לב, התחייב אישית כלפי צד שלישי בהתחייבות שהופרה, וגם כאשר החברה קיבלה החלטה עסקית שהתבררה לימים כעומדת בניגוד לאינטרס שלה ונושא המשרה נהנה ממנה אישית.
גורמים שונים עשויים לתקוף את נושאי המשרה בחברה: בעלי מניות מיעוט, נושים (כגון מחזיקי אג"ח) ואף צדדים שלישיים שהתקשרו חוזית עם החברה או שנגרם להם נזק מפעולותיה. ברם, לא כל התנהלות שגרמה נזק מהווה הפרה של חובה המוטלת על נושא המשרה ומבססת עילת תביעה נגדו.
חובת זהירות וחובת אמונים
האחריות של נושאי משרה בחברה קבועה כיום בחוק החברות ועיקרה חובת הזהירות וחובת האמונים. חובת הזהירות היא החובה להימנע מרשלנות כלפי החברה, צדדים שלישיים (ובכללם בעלי מניות ונושים). היא קובעת שנושא המשרה יפעל ברמת מיומנות של נושא משרה סביר באותה עמדה ובאותן נסיבות. הפרת החובה נבחנת לפי סטנדרט אובייקטיבי ותלויה בנסיבות כל מקרה.
יודגש, שעל אף שעיקר פסיקת בתי המשפט בקשר להפרת חובת הזהירות עוסקת בדירקטורים אין משמעות הדבר שנושאי משרה אחרים (כגון מנכ"ל, סמנכ"ל, משנה למנכ"ל או מנהל שכפוף למנכ"ל) לא יחויבו בדין בשל רשלנות, במקרים מתאימים.
נפסק כי הפרת חובת זהירות של נושא משרה כלפי נושים של החברה תוטל רק במקרים חריגים שבהם פעילות נושא המשרה חרגה מהפעילות הרגילה ובהינתן יחסים מיוחדים בין נושא המשרה לנושים. זאת ועוד, בתי המשפט נוקטים משנה זהירות בחיוב אישי של נושאי משרה מחמת הפרת חובת הזהירות, ורף ההוכחה גבוה. ככלל בית המשפט ימנע מהטיל חבות על נושא משרה במקרים שבהם היה מגיע לתוצאה אחרת בין השאר מכוח כלל "שיקול הדעת העסקי" (במסגרתו נבחן הליך קבלת ההחלטות בחברה, לרבות הכדאיות העסקית, הסיכונים, המידע שעמד בפני נושא המשרה, השימוש בו ועוד).
לאחרונה נדחתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 250 מיליון שקל כנגד נושאי משרה בחברת סאני תקשורת סלולרית. נפסק, בין השאר, כי לא בנקל תוטל אחריות ברשלנות על דירקטוריון החברה בגין קבלת החלטה עסקית שהתקבלה בהליך נאות ובתום-לב, אף אם היא הסבה נזק חברה או לנושים שלה, ולא די בכך שהדירקטוריון קיבל החלטה עסקית שהתבררה בדיעבד שגויה כדי לקבוע קיומה של רשלנות.
בנוסף ובמצטבר לחובת הזהירות חבים נושאי המשרה בחובת האמונים. חובה זו מחייבת אותם לנהוג בתום לב ולפעול לטובת החברה. חוק החברות מציין מספר מקרים שעשויים להוות הפרת אמונים כגון: ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו של נושא המשרה בחברה למילוי תפקיד אחר שלו או ענייניו האישיים; תחרות עם עסקי החברה; ניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר; ועוד. הפרת חובת האמונים אינה תלויה בגרימת נזק לחברה, והיא מחמירה לעומת חובת תום הלב האובייקטיבית.
כך למשל, בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה נגד בעל שליטה ונושא משרה בחברה ציבורית שעוסקת בתחום הנדל"ן המניב בישראל, ארה"ב וקנדה. נקבע כי הוא הפר את חובת האמונים בין השאר על רקע ניהול משא ומתן עם משקיע פוטנציאלי ואי גילוי בפני הדירקטוריון את פרטי המו"מ ואי יידוע החברה על ניגוד עניינים בו היה מצוי.
לסיכום, קשת המקרים בהם עשויים בעלי התפקידים הבכירים בחברה להפר את החובות המוטלים עליהם היא רחבה ומגוונת. בין השאר קיים שוני בין התנהלות בחברה פרטית לחברה ציבורית, ובין תקיפת החלטה על ידי בעל מניות מיעוט לתקיפתה על ידי נושה חוזי או נושה נזיקי. בכל מקרה מומלץ לקבל יעוץ משפטי מתאים מעורך דין שעוסק בליטיגציה מסחרית ובדיני חברות שיבחן את נסיבות המקרה ויאפשר ללקוח לחסוך זמן יקר והוצאות.
* עו״ד עדי טל עוסק בדיני חברות. בין לקוחותיו נמנים אנשי עסקים מהשורה הראשונה וחברות גדולות מהמגזר הפרטי לצד לקוחות פרטיים.
עוד מאמרים בנושא...

הפסיכולוגיה של ההוצאה: איך מתקנים החלטות פיננסיות בעסק ובניהול
הפסיכולוגיה של ההוצאה: למה בעלי עסקים מקבלים החלטות פיננסיות לא רציונליות ואיך לתקן את זה בעל עסק משקיע במערכת חדשה, אך העובדים כמעט אינם משתמשים בה. למרות זאת, הוא מאשר תקציב נוסף להתאמות. במקביל, הוא מסרב למכור ציוד שאינו נחוץ, משום שהמחיר המוצע נמוך ממחיר

השעון הביולוגי של העסק: תזמון החלטות פיננסיות לפי מחזורי החיים
השעון הביולוגי של העסק: איך לתזמן החלטות פיננסיות לפי מחזורי החיים אותה החלטה יכולה להאיץ עסק אחד ולהכביד על עסק אחר. ההבדל אינו תמיד באיכות ההחלטה, אלא בשלב שבו העסק מקבל אותה. גיוס הון, רכישת ציוד או שינוי מבנה הפעילות מקבלים משמעות אחרת בהמראה, בצמיחה,

עתודה ניהולית – הכנת מנהלי ביניים להנהלה | פתרונות אפקטיביים
זירה: אנשים, הנהלה ותרבות ביצוע · זמן קריאה: כ־17 דקות · עודכן: נובמבר 2026 עתודה ניהולית בפועל: מודל 12–24 חודשים להכנת מנהלים ביניים להנהלה בקצרה: עתודה ניהולית היא מנגנון שיטתי שמכין לפחות שני מנהלים ביניים לכל תפקיד הנהלה קריטי בתוך 12–24 חודשים. המודל כולל ארבעה

אבחון ארגוני שנתי: מודל מאסטרטגיה לביצוע | פתרונות אפקטיביים
זירה: אסטרטגיה והגדלת שווי · זמן קריאה: כ־17 דקות · עודכן: נובמבר 2026 אבחון ארגוני תקופתי: מודל שנתי לזיהוי פערים בין אסטרטגיה לביצוע בקצרה: אבחון ארגוני תקופתי הוא בדיקה שנתית של עשרה ממדים – מבהירות העדיפויות והקצאת המשאבים, דרך מבנה, שגרות, ממשקים ונתונים, ועד תרבות

בינה מלאכותית בגיוס עובדים: סיכונים, פרטיות וציות לחוק | ESG
במאמר זהמהי בינה מלאכותית בגיוס, ולמה הרגולטורים מסווגים אותה כסיכון גבוהמפת הסיכונים: ארבעה צירים שכל ארגון צריך לנהלהטיה ואפליה: הסיכון המשפטי המרכזי של AI בגיוסחובת שקיפות בפני מועמדיםפרטיות המידע: תיקון 13 וטיוטת ההנחיה לבינה מלאכותיתבקרה אנושית: Human in the Loop שאינו חותמת גומיהזירה הבינלאומית: AI

מיזוג חברות והעברת עובדים: זכויות, רציפות העסקה ובקרת שכר
מחקר מקצועי | משאבי אנוש, דיני עבודה וניהול סיכונים מיזוג חברות והעברת עובדים: מה חייבים לבדוק לפני שינוי ארגוני? מיזוג חברות אינו מסתיים בחתימה על הסכם העסקה. מאחורי המהלך נמצאים עובדים, התחייבויות שכר, זכויות שנצברו, חוזים והחלטות ניהוליות. היערכות נכונה מאפשרת לצמצם חשיפות משפטיות, לשמור