פקיד השומה בחיפה החליט לפסול את ספריה של חברה לאחר שגילה כי תשלום של לקוחה בכרטיס אשראי לא נרשם
, אולם השופטת סברה שפקיד השומה פעל באופן טכני מבלי לבחון את הדברים כפי שהוא מחויב לעשות.בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל את ערעורה שלחברה בנוגע לפסילת פנקסיה לשנת המס 2017. השופטת אורית וינשטיין ביטלה את החלטת פקיד שומה חיפה, לאחר שקבעה כי פעל בניגוד להנחיות חוזר פנימי של רשות המיסים, כשהחליט לפסול את ספריה של בעלת החנות על סמך מקרה אחד ללא בחינה כוללת של העניין.
ההחלטה על פסילת הספרים הגיעה בעקבות ביקורת שבה אנשי פקיד השומה הבחינו בכך שתשלום של לקוחה שקנתה בגד – "תקבול" בלשון המיסים" – שני תשלומים בכרטיס אשראי על סך כולל של 1,000 שקל לא נרשם בפנקסי העסק.
בשימוע אצל פקיד השומה, בעלת החנות סיפרה שהדבר כאשר היא לא היתה בחנות, וסיפרה כי העובדת שלה הלכה עם הלקוחה לתופרת שתסדר לה בגד, ולאחר מכן מיהרה אל אמה החולה בסרטן, וכך קרה שבאותו היום התקבול לא נרשם. אולם מיד בתום השימוע פקיד השומה החליט על פסילת הספרים.
בערעורה לבית המשפט, המערערת טענה כי לא היתה כל כוונה להעלים הכנסות, וכי רק בגלל מצבה של אמה של העובדת, ומשום שמיהרה לחזור לטפל בה, היא לא רשמה את התקבולים ששולמו בכרטיס אשראי.
אל בית המשפט היא הביאה לעדות גם את אותה עובדת וכן את יועצת המס שלה מזה 20 שנה, שתמכה בעמדתה.
פקיד השומה – המשיב בהליך – נצמד אל הוראת פקודת מס הכנסה שלפיה נישום שקיבל תקבול ולא רשם אותו בספריו (קופה או קבלה או פנקס למשל), "יראו את פנקסיו כבלתי קבילים, זולת אם שוכנע פקיד השומה כי היתה סיבה מספקת לאי הרישום".
לשקול היטב
התנאי הראשון – תקבול שלא נרשם – לא היה שנוי במחלוקת. המחלוקת נגעה לשאלה האם אכן לא היתה סיבה מספקת לאי הרישום. בהקשר זה פקיד השומה הפנה לפסקי דין שבהם נקבע כי תום לב של נישום או רשלנות של עובד מטעמו, אינם מובילים בהכרח לקיומה של "סיבה מספקת".
אלא שהשופטת וינשטיין הבהירה כי לפי חוזר מס הכנסה של רשות המיסים, פקיד השומה חייב לשקול היטב ולבחון כל מקרה לגופו. השופטת אף ציינה כי החוזר קובע כי הסמכות שניתנה לפקיד השומה – "מטרתה אינה להביא להכשלתו של הניאשום או להיותו חרד לדבר הרישום עד כדי כך שיעזוב כל דבר הנקרה בדרכו למען קיום מיידי של מצוות הרישום".
בנוסף, השופטת הבהירה כי על פי אותו חוזר, פקיד השומה צריך להפעיל שיקול דעת ולבדוק האם קיים חשד שהנישום ניסה להעלים מס, או שקיימת אצל הנישום שיטה לקויה של רישום תקבולים. הבדיקה צריכה להיות רחבה וכוללת, כלומר יש לבדוק את נתוני העסק של אותו נישום, את הנסיבות הכלליות והספציפיות של המקרה.
לאחר שניתחה את המקרה ושמעה את עדותו של סגן פקיד השומה, השופטת התרשמה כי המשיב קיבל החלטה לקונית ולא ביצע לפני כן בדיקה כוללת בהתאם להוראות החוזר, ולכן החליטה שאין מקום למסקנה שאליה הגיע בדבר פסילת הספרים, וראוי היה להסתפק באזהרה.
בהקשר זה השופטת הזכירה למשל פרט נוסף – שבביקורות קודמות מעולם לא התגלו ליקויים כלשהם בהתנהלות המערערת. בנסיבות העניין לא נפסקו הוצאות משפט.
לקריאת פסק הדין ע"מ 7270-04-18
- ב"כ המערערת: לא צוין
- ב"כ המשיב: עו"ד דנה ונדרוב
עו"ד איתי הכהן עוסק/ת ב- מיסים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הטעות הניהולית הגדולה: כשאורח החיים של המנכ"ל מכתיב תרבות ארגונית שוחקת
מבוא בעולם הניהולי של היום, שבו קצב העבודה מואץ, והטכנולוגיה מאפשרת זמינות בלתי פוסקת, מנהלים רבים חיים תחת אורח חיים לחוץ המוגדר כ"נורמלי", ולעיתים אף כ"מוערך". אך מה שנראה כהקרבה אישית ראויה, עשוי להתגלות כטעות ניהולית אסטרטגית. המנכ"ל, במודע או שלא במודע, מכתיב את קוד
מבצע "עם כלביא" עדכונים
שר העבודה חתם על צו להחלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה במסגרת מבצע "עם כלביא". משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן שירותים קיומיים יכולים להמשיך ולעבוד בשטח שהוכרז ״במצב מיוחד בעורף״ בהתאם להנחיות ההתגוננות של פיקוד העורף. בעקבות המצב המיוחד שהוכרז
אסטרטגיה תפעולית מול אסטרטגיה עסקית – מתי הדירקטוריון צריך להתערב?
מבוא דירקטוריונים נדרשים יותר מתמיד להיות מעורבים בגיבוש ובבקרה של האסטרטגיה הארגונית, אך גבולות המעורבות אינם תמיד ברורים. מחד, דירקטוריון שנכנס לפרטים תפעוליים מדי עלול לפגוע בסמכויות ההנהלה ולגרום לשיתוק ניהולי. מאידך, התעלמות מאסטרטגיה ברמה מעשית עלולה להביא לפספוס איומים והזדמנויות. במאמר זה נבחן את
דירקטוריון בחברות משפחתיות – בין נאמנות משפחתית לאחריות כלכלית
מבוא חברות משפחתיות מהוות מנוע צמיחה חשוב בכלכלה הישראלית. לעיתים קרובות הן בנויות על מסורת, ערכים ויחסים של אמון עמוק. עם זאת, דווקא הקשר הרגשי שבבסיסן עלול להקשות על קבלת החלטות רציונלית ולפגוע באפקטיביות הניהולית. כאן נכנס לתמונה הדירקטוריון – גוף שאמור לנווט בין נאמנות
הכשרת דירקטורים: מה כל חבר דירקטוריון חייב לדעת על תכנון עסקי
מבוא בעידן של שינויים מואצים, דירקטוריון אינו יכול להרשות לעצמו להישאר גוף פסיבי. לא די בכך שחברי הדירקטוריון יכירו את דיני החברות או יבקרו את התקציב השנתי – עליהם להבין לעומק את עקרונות התכנון העסקי, להשתלב בגיבוש האסטרטגיה ולהפעיל שיקול דעת כלכלי וניהולי מהותי. מטרת
ממשל תאגידי מודרני – תפקיד הדירקטור אינו רק פיקוח
בעולם העסקי החדש, תפקידי הדירקטור אינם מסתכמים באישור דוחות או השתתפות בישיבות. ממשל תאגידי מודרני דורש מהדירקטור להיות שותף פעיל, מבקר מושכל, ויוזם אסטרטגי – כחלק ממערך ניהול הסיכונים, הקיימות והבקרה על ביצועי ההנהלה. לא עוד "חותמת גומי" אלא שחקן מפתח בצמיחת הארגון. מהו ממשל
