מהן מטרות המדד?
- לאפשר לכל בנק לבחון את עצמו ביחס לבנקים אחרים בביצועיו לפי מרכיבי המדד תוך עידוד התחרות למתן שירותים יעיל וזול יותר.
- להעלות את המודעות בקרב העסקים לשירותים אותם הוא מקבל בבנק ויעודד את העסקים לבצע השוואה לבחירת הבנק הכי כדאי עבורם בהתאם למרכיבי המדד.
מתודולוגיה:
המדד מדרג את הבנקים תוך שקלול ארבעה תחומים:
- אשראי – היקף האשראי וריבית ביחס לסיכון.
- עלויות תפעול ועמלות.
- סקר שבייעות רצון של עסקים.
- משוב יועצים פיננסים.
תחומי האשראי ועלויות התפעול מתבססים על הנתונים המפורסמים בדוחות הכספיים של הבנקים.
הדירוג הסופי משקלל את חמשת הפרמטרים הבאים:
היקף האשראי לעסקים קטנים ובינוניים מסך האשראי העסקי –20%
יחס הריבית לסיכון האשראי לעסקים קטנים ובינוניים – 20%
שיעור הרווחיות מהכנסות שאינן ריבית (עמלות שונות) – 30%
סקר שביעות רצון של עסקים – 15%
משוב יועצים פיננסים – 15%
תוצאות המדד למחצית 2021:
דירוג מעודכן
- מרכנתיל
- מזרחי טפחות
- לאומי
- פועלים
- הבינלאומי
- דיסקונט
לפירוט המדד המלא:
עוד מאמרים בנושא...
העלות הכלכלית של גיוס כושל – ניתוח מחקרי ומודל חישובי
העלות הכלכלית של גיוס כושל ניתוח מחקרי, מודל חישובי ומסקנות יישומיות למנכ"ליםמסמך מחקר אקדמי-מקצועי | ינואר 2026 תקציר מנהלים: גיוס כושל אינו אירוע משאבי אנושיים בלבד – הוא אירוע פיננסי משמעותי. מחקר זה מציג ניתוח כמותי של העלות האמיתית של גיוס כושל בשוק הישראלי, תוך שילוב
מחקר: השפעת חוסר יציבות ארגונית על עובדים – נתונים, סיכונים ופתרונות
השפעת חוסר יציבות ארגונית על עובדים מחקר מקיף על שינויים תכופים, רה-ארגון, פיטורים והשלכותיהם תקציר: חוסר יציבות ארגונית, הכולל שינויים תכופים במבנה הארגון, רה-ארגונים, מיזוגים, רכישות ופיטורים, הפך לתופעה נפוצה בעידן הגלובלי. מחקר זה בוחן את ההשפעות הפסיכולוגיות, הבריאותיות והתעסוקתיות של חוסר ביטחון תעסוקתי (Job Insecurity)
מחקר – הקטנת תחלופת עובדים: כך מצמצמים עלויות נסתרות בעסקים
הקטנת תחלופת עובדים כהפחתת עלויות נסתרות בארגונים תחלופת עובדים נתפסת לעיתים כבעיה "רכה" של משאבי אנוש, אך מחקרים אמפיריים מראים כי מדובר באחד ממקורות הדליפה הכלכלית הגדולים ביותר בארגונים. עזיבת עובד אינה מסתכמת בעלות הגיוס בלבד – אלא מייצרת שרשרת ארוכה של עלויות
מה מנכ"לים בעולם עושים כדי להקטין הוצאות תפעול ב־15% בשנה?
טכניקות יישומיות לישראל לפי סקטור: תעשייה, שירותים, טכנולוגיה הקטנת הוצאות תפעול בשיעור דו־ספרתי היא יעד שאפתני, אך מנכ"לים רבים ברחבי העולם מצליחים לעמוד בו באופן עקבי. ההצלחה אינה נובעת מקיצוצים רוחביים, אלא ממהלכים שמבוססים על ניתוח נתונים, איחוד תהליכים, הפחתת מורכבות ואימוץ אוטומציה במקומות הנכונים.
מהלכי התייעלות גלובליים (Cost Optimization) שעבדו לחברות מעל 1,000 עובדים
מקרי בוחן מארה"ב, קנדה, גרמניה וסינגפור התייעלות תפעולית הפכה בשנים האחרונות לאחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של ארגונים גדולים. בחברות מעל 1,000 עובדים, שבהן נפחי העבודה גבוהים, הוצאות תפעוליות מורכבות ומבני הניהול רחבים, כל מהלך התייעלות יכול להשפיע באופן דרמטי על הרווחיות, על היציבות ועל
איפה ישראל עומדת מול מדינות OECD במדדי יעילות תפעולית: השוואות נתונים ו-Action Items למנכ"לים
יעילות תפעולית הפכה לאבן יסוד בניהול ארגונים מודרניים. בעידן של תחרות גלובלית, מחסור בכוח אדם מיומן ושיבושי שרשרת אספקה, המבחן האמיתי למנכ״לים הוא היכולת להפיק יותר ממשאבים קיימים. ישראל מציגה נתוני חדשנות מרשימים, אך בהשוואה למדינות OECD נחשפים פערים משמעותיים במדדי תפעול, פריון ואוטומציה. המאמר
