חברת האופטיקה בה עבד התובע טענה כי הועסק כקבלן ועובדה שהוא פתח עוסק מורשה. אלא שהתחקות אחר 33 שנות עבודתו במקום לא הותירה בלב השופטת ספק: מדובר בעובד שכיר.
בית הדין לעבודה בתל-אביב חייב לאחרונה את חברת "אבנט אופטיקס" לשלם כ-800 אלף שקל פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות לאיש מכירות ושיווק שפוטר אחרי יותר מ-33 שנות עבודה. טענת החברה כי הסוכן היה קבלן עצמאי נדחתה אף ששכרו שולם כנגד חשבונית. השופטת קרן כהן קבעה כי נמצאו סממנים רבים המעידים על יחסי עבודה, כמו מקום קבוע במשרד, ייצוג החברה באירועים ותערוכות, כפיפות לבעלים ותלות כלכלית מוחלטת בחברה.
התובע החל לעבוד בחברה כסוכן מכירות ושיווק של מסגרות משקפיים מאז שחרורו מהצבא. לא ברור כיצד הוגדרה מערכת היחסים בזמנו אולם ב-2002 ניסה הבעלים להחתים אותו על הסכם שקובע את מעמדו כעצמאי אך התובע סירב כיוון שנדרש לוותר על הזכויות שצבר.
ב-2013 בעל החברה נפטר והחברה נמכרה ושינתה את שמה. ההנהלה החדשה הציעה לתובע להפוך לעובד שכיר בעמלה מופחתת או להמשיך כסוכן עצמאי אך גם הפעם התובע סירב משום שנדרש לוותר על זכויותיו הסוציאליות.
זמן קצר לאחר מכן נשלחה אליו "הודעה על סיום התקשרות", ומשלא הצליח להגיע להבנות בנוגע לפיצויים המגיעים לו פנה לבית הדין לעבודה.
היה חלק מהעסק
בשלב הראשון נדרשה השופטת כהן להכריע האם התובע הועסק כעובד שכיר כטענתו או שמא כעצמאי, כטענת החברה. לאחר שהחילה על המקרה את מבחני הפסיקה הגיעה השופטת למסקנה כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק.
כך, השופטת קבעה כי התובע השתלב במערך הארגוני ונטל חלק בפעילות העסק – הוא היה סוכן המכירות היחיד בחברה, נכח במשרדים, הייתה לו עמדה קבועה עם מחשב, כרטיסי ביקור שנשאו את לוגו החברה, הוא ייצג אותה באירועים ובתערוכות בחו"ל והיא נשאה בכל הוצאותיו.
מהצד השני לתובע לא היה עסק משלו: לא היו לו סיכוני רווח והפסד, לא העסיק עובדים, לא סיפק שירותים לחברות אחרות ולא השקיע באמצעי ייצור.
לכך מצטרפים סממנים נוספים ביניהם העובדה שהיה כפוף לפיקוח של הבעלים, לא הביא מחליף בימים שנעדר, לא עבד במקום אחר והיה תלוי כלכלית בחברה לאורך שנים.
השופטת הבהירה כי מכלול הסממנים האמור גובר ומשמעותי יותר מהעובדה שהתובע נדרש לפתוח עוסק מורשה ושכרו שולם כנגד חשבונית. משכך נקבע כי התובע היה עובד שכיר שפוטר מעבודתו וזכאי לפיצויי פיטורים.
לגבי סכום הפיצויים השופטת קבעה כי אלה יחושבו לפי השכר שקיבל התובע בפועל , אף שמדובר בסכום גבוה יחסית לעובד שכיר.
השופטת בחרה במקרה הזה במה שמכונה בפסיקה "הגישה ההרתעתית", בין היתר משום שהחברה ניסתה לגרום לתובע לוותר על זכויותיו החוקיות תחת מעטה פיקטיבי של יחסי קבלנות עצמאיים אף שהייתה מודעת לכך שהתובע נחשב לעובד שכיר.
בסיכומו של עניין, לאחר חישוב פיצויי הפיטורים, דמי ההבראה והפרשי הפנסיה להם זכאי התובע, חויבה הנתבעת לשלם לו כ-796 אלף שקל.
בנוסף תישא החברה ב-9,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לצד זאת, מאחר שהתביעה הוגשה גם נגד אלמנת הבעלים המנוח, ונדחתה, חויב התובע לשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום זהה.
- ב"כ התובע: עו"ד יעל דולב, עורך דין אדם עדי
- ב"כ הנתבעות: אילת זגדון וגיא גונן, עורכי דין לענייני עבודה
עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
ניהול פיננסי חכם בעידן הבינה המלאכותית
מהפכת הבינה המלאכותית בעולם הפיננסי בעשור האחרון, ארגונים מכל הגדלים גילו כי ניהול פיננסי חכם אינו נשען עוד רק על גיליונות אקסל או דוחות רבעוניים. הבינה המלאכותית (AI) משנה את כללי המשחק. היא מאפשרת ניתוח בזמן אמת, חיזוי מגמות פיננסיות והפחתת טעויות אנוש. Generative AI
3 מודלים להגדלת רווחיות מיידית – בלי לגייס עוד לקוחות
רוב המנכ"לים והמנהלים מחפשים להגדיל רווחים על ידי שיווק אגרסיבי, הגדלת כוח מכירות או גיוס לקוחות חדשים. אבל האמת? יש דרכים מהירות, מדויקות ויעילות להגדיל רווחיות מבלי להוסיף לקוח אחד חדש. בעידן של תחרות עזה, מחסור בכוח אדם, ושחיקת מחירים – הגדלת רווחיות פנימית היא
תרבות של למידה – איך בונים ארגון שלא מפחד להיכשל ולהשתפר
במציאות ארגונית שמשתנה בקצב מואץ, ארגונים שלא לומדים פשוט מפסיקים להיות רלוונטיים. תרבות של למידה כבר אינה בגדר מותרות אלא תנאי הכרחי להתמודדות עם תחרות, חידושים טכנולוגיים, דרישות לקוחות ואתגרי משבר. ארגון לומד אינו מסתפק בימי עיון ובקורסים – הוא מטמיע למידה בשגרה, בשיח ובקבלת
אוטומציה בפיננסים – איך לחסוך משכורת שלמה בצוות השכר/רכש
מנהלי כספים, חשבים ומנכ"לים מתמודדים עם עומס גובר של תהליכים חוזרים, חישובים מורכבים, והעברת נתונים ידנית בין מערכות. אוטומציה פיננסית משנה את כללי המשחק: היא חוסכת זמן, מפחיתה שגיאות, ומביאה לחיסכון של עשרות אלפי שקלים בשנה – לעיתים שווה ערך למשכורת שלמה בצוות. הבשורה החשובה
דאטה וחדשנות במשאבי אנוש – כך תהפוך HR ליחידת על
העידן הדיגיטלי הפך את תחום משאבי האנוש ליותר דינמי, חכם ומבוסס נתונים מאי פעם. ארגונים המשלבים בינה מלאכותית, אנליטיקות מתקדמות ופתרונות אוטומציה בתהליכי HR, מצליחים לא רק לשפר את חוויית העובד והמועמד – אלא לקבל החלטות מושכלות, להגביר שימור ולשדרג את האפקטיביות הניהולית.בעולם שבו הכל
HR אסטרטגי – שותף להנהלה ולא רק “מחלקת רווחה”
בעשורים האחרונים עבר עולם משאבי האנוש מהפכה שקטה אך רבת עוצמה. כיום, מחלקת HR איננה עוד גוף תפעולי העוסק ברווחה בלבד, אלא שותפה מלאה לעיצוב האסטרטגיה הארגונית, הובלת שינוי והבטחת יתרון תחרותי לאורך זמן.יותר ויותר ארגונים מבינים כי חדשנות ארגונית, צמיחה ושימור עובדים מוכשרים אינם
