חברת האופטיקה בה עבד התובע טענה כי הועסק כקבלן ועובדה שהוא פתח עוסק מורשה. אלא שהתחקות אחר 33 שנות עבודתו במקום לא הותירה בלב השופטת ספק: מדובר בעובד שכיר.
בית הדין לעבודה בתל-אביב חייב לאחרונה את חברת "אבנט אופטיקס" לשלם כ-800 אלף שקל פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות לאיש מכירות ושיווק שפוטר אחרי יותר מ-33 שנות עבודה. טענת החברה כי הסוכן היה קבלן עצמאי נדחתה אף ששכרו שולם כנגד חשבונית. השופטת קרן כהן קבעה כי נמצאו סממנים רבים המעידים על יחסי עבודה, כמו מקום קבוע במשרד, ייצוג החברה באירועים ותערוכות, כפיפות לבעלים ותלות כלכלית מוחלטת בחברה.
התובע החל לעבוד בחברה כסוכן מכירות ושיווק של מסגרות משקפיים מאז שחרורו מהצבא. לא ברור כיצד הוגדרה מערכת היחסים בזמנו אולם ב-2002 ניסה הבעלים להחתים אותו על הסכם שקובע את מעמדו כעצמאי אך התובע סירב כיוון שנדרש לוותר על הזכויות שצבר.
ב-2013 בעל החברה נפטר והחברה נמכרה ושינתה את שמה. ההנהלה החדשה הציעה לתובע להפוך לעובד שכיר בעמלה מופחתת או להמשיך כסוכן עצמאי אך גם הפעם התובע סירב משום שנדרש לוותר על זכויותיו הסוציאליות.
זמן קצר לאחר מכן נשלחה אליו "הודעה על סיום התקשרות", ומשלא הצליח להגיע להבנות בנוגע לפיצויים המגיעים לו פנה לבית הדין לעבודה.
היה חלק מהעסק
בשלב הראשון נדרשה השופטת כהן להכריע האם התובע הועסק כעובד שכיר כטענתו או שמא כעצמאי, כטענת החברה. לאחר שהחילה על המקרה את מבחני הפסיקה הגיעה השופטת למסקנה כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק.
כך, השופטת קבעה כי התובע השתלב במערך הארגוני ונטל חלק בפעילות העסק – הוא היה סוכן המכירות היחיד בחברה, נכח במשרדים, הייתה לו עמדה קבועה עם מחשב, כרטיסי ביקור שנשאו את לוגו החברה, הוא ייצג אותה באירועים ובתערוכות בחו"ל והיא נשאה בכל הוצאותיו.
מהצד השני לתובע לא היה עסק משלו: לא היו לו סיכוני רווח והפסד, לא העסיק עובדים, לא סיפק שירותים לחברות אחרות ולא השקיע באמצעי ייצור.
לכך מצטרפים סממנים נוספים ביניהם העובדה שהיה כפוף לפיקוח של הבעלים, לא הביא מחליף בימים שנעדר, לא עבד במקום אחר והיה תלוי כלכלית בחברה לאורך שנים.
השופטת הבהירה כי מכלול הסממנים האמור גובר ומשמעותי יותר מהעובדה שהתובע נדרש לפתוח עוסק מורשה ושכרו שולם כנגד חשבונית. משכך נקבע כי התובע היה עובד שכיר שפוטר מעבודתו וזכאי לפיצויי פיטורים.
לגבי סכום הפיצויים השופטת קבעה כי אלה יחושבו לפי השכר שקיבל התובע בפועל , אף שמדובר בסכום גבוה יחסית לעובד שכיר.
השופטת בחרה במקרה הזה במה שמכונה בפסיקה "הגישה ההרתעתית", בין היתר משום שהחברה ניסתה לגרום לתובע לוותר על זכויותיו החוקיות תחת מעטה פיקטיבי של יחסי קבלנות עצמאיים אף שהייתה מודעת לכך שהתובע נחשב לעובד שכיר.
בסיכומו של עניין, לאחר חישוב פיצויי הפיטורים, דמי ההבראה והפרשי הפנסיה להם זכאי התובע, חויבה הנתבעת לשלם לו כ-796 אלף שקל.
בנוסף תישא החברה ב-9,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לצד זאת, מאחר שהתביעה הוגשה גם נגד אלמנת הבעלים המנוח, ונדחתה, חויב התובע לשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום זהה.
- ב"כ התובע: עו"ד יעל דולב, עורך דין אדם עדי
- ב"כ הנתבעות: אילת זגדון וגיא גונן, עורכי דין לענייני עבודה
עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

ביקורת שכר ומשאבי אנוש – איך לגלות פערים ולתקן אותם
בעידן שבו עובדים מודעים יותר לזכויותיהם, והרגולציה הולכת ומחמירה, ניהול ביקורת שכר הפך להיות חלק בלתי נפרד מתפקידי משאבי אנוש. שילוב נכון בין חשבות שכר ל־HR מאפשר לזהות טעויות מוקדם, לספק שקיפות פנימית ולחזק את אמון העובדים. במאמר זה נציג כיצד לבצע ביקורת אפקטיבית, אילו

הכשרת מנהלים ביניים – איך להפוך אותם למנוע ההצלחה המרכזי של הארגון
בכל ארגון צומח, מנהלים ביניים הם שכבת ההנעה המרכזית: הם מתרגמים אסטרטגיה לביצוע, מציפים בעיות מהשטח, ומתאמים בין יחידות עסקיות, תפעול ושירות. כדי להפוך אותם ל־“כפלי כוח” אמיתיים, הכשרה אפקטיבית חייבת לשלב בין מיומנויות רכות (Soft Skills) שמייצרות אמון, שייכות ומוטיבציה – לבין בקרה תפעולית

ניהול משאבי אנוש בעידן הבינה המלאכותית – איך מגייסים, שומרים ומפתחים טאלנטים בעולם משתנה?
בעולם עבודה תנודתי ומרובה שינויים, ניהול משאבי אנוש הפך מניהול אדמיניסטרטיבי לליבת האסטרטגיה העסקית. ארגונים מובילים עושים שימוש ב־בינה מלאכותית כדי לשפר גיוס עובדים, להעלות שימור טאלנטים, ולהאיץ פיתוח קריירה מותאם־אישית. המפתח הוא חיבור נכון בין נתונים, תהליכים ותרבות: לאמץ טכנולוגיה שמעצימה אנשים, ולא מחליפה

שיווק מבוסס בינה מלאכותית: התאמת מסרים אישיים ללקוח בזמן אמת
שיווק הוא עולם דינמי שבו התחרות הולכת וגדלה והלקוחות הופכים מתוחכמים יותר. כיום, צרכנים מצפים שהמותגים יכירו אותם לעומק, יבינו את הצרכים שלהם ויגישו להם מסרים מותאמים אישית בדיוק ברגע הנכון. כאן נכנסת לתמונה בינה מלאכותית (AI) – טכנולוגיה שמסוגלת לנתח כמויות אדירות של נתונים

שימור לקוחות פנים־ארגוניים: הדרך לביצועים ארגוניים מושלמים
למה “לקוחות פנים־ארגוניים” הם מנוע הצמיחה הבא לקוחות פנים־ארגוניים הם העובדים, המנהלים והשותפים הפנימיים. כשמטפלים בהם כמו בלקוחות חיצוניים—עם סטנדרטים, הבטחות שירות ומדידה—הם מייצרים ערך עקבי. חיבור ישיר לביצועים: ממוטיבציה ל־ROI הקשר בין חוויית עובד לשביעות רצון לקוחות ולרווחיות הוא ישיר. ארגונים עם מחוברות עובדים

ביג דאטה ודשבורד חכם לניהול השכר
פתיחת נתוני השכר ב־Real Time משנה את המשחק: מזהים חריגות מוקדם, מתקנים טעויות לפני שהופכים לכותרת, ומקבלים החלטות על בסיס אותות — לא תחושות בטן. הנה תכנית בנייה זריזה לדשבורד חכם שמחבר נתונים, ויזואליזציות והתראות שעובדות בשבילכם. מטרות הדשבורד לרכז תמונת מצב עדכנית של תלושי
מאמרים קשורים לנושא.


