חברת האופטיקה בה עבד התובע טענה כי הועסק כקבלן ועובדה שהוא פתח עוסק מורשה. אלא שהתחקות אחר 33 שנות עבודתו במקום לא הותירה בלב השופטת ספק: מדובר בעובד שכיר.
בית הדין לעבודה בתל-אביב חייב לאחרונה את חברת "אבנט אופטיקס" לשלם כ-800 אלף שקל פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות לאיש מכירות ושיווק שפוטר אחרי יותר מ-33 שנות עבודה. טענת החברה כי הסוכן היה קבלן עצמאי נדחתה אף ששכרו שולם כנגד חשבונית. השופטת קרן כהן קבעה כי נמצאו סממנים רבים המעידים על יחסי עבודה, כמו מקום קבוע במשרד, ייצוג החברה באירועים ותערוכות, כפיפות לבעלים ותלות כלכלית מוחלטת בחברה.
התובע החל לעבוד בחברה כסוכן מכירות ושיווק של מסגרות משקפיים מאז שחרורו מהצבא. לא ברור כיצד הוגדרה מערכת היחסים בזמנו אולם ב-2002 ניסה הבעלים להחתים אותו על הסכם שקובע את מעמדו כעצמאי אך התובע סירב כיוון שנדרש לוותר על הזכויות שצבר.
ב-2013 בעל החברה נפטר והחברה נמכרה ושינתה את שמה. ההנהלה החדשה הציעה לתובע להפוך לעובד שכיר בעמלה מופחתת או להמשיך כסוכן עצמאי אך גם הפעם התובע סירב משום שנדרש לוותר על זכויותיו הסוציאליות.
זמן קצר לאחר מכן נשלחה אליו "הודעה על סיום התקשרות", ומשלא הצליח להגיע להבנות בנוגע לפיצויים המגיעים לו פנה לבית הדין לעבודה.
היה חלק מהעסק
בשלב הראשון נדרשה השופטת כהן להכריע האם התובע הועסק כעובד שכיר כטענתו או שמא כעצמאי, כטענת החברה. לאחר שהחילה על המקרה את מבחני הפסיקה הגיעה השופטת למסקנה כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק.
כך, השופטת קבעה כי התובע השתלב במערך הארגוני ונטל חלק בפעילות העסק – הוא היה סוכן המכירות היחיד בחברה, נכח במשרדים, הייתה לו עמדה קבועה עם מחשב, כרטיסי ביקור שנשאו את לוגו החברה, הוא ייצג אותה באירועים ובתערוכות בחו"ל והיא נשאה בכל הוצאותיו.
מהצד השני לתובע לא היה עסק משלו: לא היו לו סיכוני רווח והפסד, לא העסיק עובדים, לא סיפק שירותים לחברות אחרות ולא השקיע באמצעי ייצור.
לכך מצטרפים סממנים נוספים ביניהם העובדה שהיה כפוף לפיקוח של הבעלים, לא הביא מחליף בימים שנעדר, לא עבד במקום אחר והיה תלוי כלכלית בחברה לאורך שנים.
השופטת הבהירה כי מכלול הסממנים האמור גובר ומשמעותי יותר מהעובדה שהתובע נדרש לפתוח עוסק מורשה ושכרו שולם כנגד חשבונית. משכך נקבע כי התובע היה עובד שכיר שפוטר מעבודתו וזכאי לפיצויי פיטורים.
לגבי סכום הפיצויים השופטת קבעה כי אלה יחושבו לפי השכר שקיבל התובע בפועל , אף שמדובר בסכום גבוה יחסית לעובד שכיר.
השופטת בחרה במקרה הזה במה שמכונה בפסיקה "הגישה ההרתעתית", בין היתר משום שהחברה ניסתה לגרום לתובע לוותר על זכויותיו החוקיות תחת מעטה פיקטיבי של יחסי קבלנות עצמאיים אף שהייתה מודעת לכך שהתובע נחשב לעובד שכיר.
בסיכומו של עניין, לאחר חישוב פיצויי הפיטורים, דמי ההבראה והפרשי הפנסיה להם זכאי התובע, חויבה הנתבעת לשלם לו כ-796 אלף שקל.
בנוסף תישא החברה ב-9,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לצד זאת, מאחר שהתביעה הוגשה גם נגד אלמנת הבעלים המנוח, ונדחתה, חויב התובע לשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום זהה.
- ב"כ התובע: עו"ד יעל דולב, עורך דין אדם עדי
- ב"כ הנתבעות: אילת זגדון וגיא גונן, עורכי דין לענייני עבודה
עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
ניהול ספקים חכם ורכש דיגיטלי: כלים ושיטות לשיפור תהליכים
מבוא ניהול ספקים ורכש דיגיטלי הם תחומים קריטיים בניהול עסקי, במיוחד לאור הצורך בשקיפות, מעקב אחרי הוצאות, והתייעלות כלכלית. ניהול נכון של ספקים ושל תהליכי הרכש מאפשר לארגונים להפיק ערך מירבי מכל רכישה, להוזיל עלויות ולשמור על תנאי רכש מועדפים. בעידן הדיגיטלי, כלים מתקדמים מאפשרים
הפחתת עלויות שכר ומשאבי אנוש: גישה חסכונית לשימור פרודוקטיביות
מבוא בעידן הנוכחי, ניהול עלויות משאבי אנוש ושכר מהווה אתגר עבור ארגונים רבים, בייחוד בתקופות של אי-וודאות כלכלית. השאיפה היא לשמור על רמת פרודוקטיביות גבוהה תוך הפחתת עלויות, מה שמחייב חשיבה יצירתית וגמישות ארגונית. בעזרת מודלים חדשניים כמו עבודה היברידית, אאוטסורסינג ושימוש בפרילנסרים, ניתן להפחית
שיטות לאיחוד עלויות פרסום ושיווק בדיגיטל
מבוא הפרסום הדיגיטלי הוא כלי מרכזי לשיווק מוצרים ושירותים בעידן הדיגיטלי. עם ריבוי ערוצי הפרסום, ההשקעה יכולה להיות גבוהה, במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים. אחת הדרכים לצמצם עלויות היא איחוד עלויות פרסום ושיווק בדיגיטל. איחוד זה מאפשר למקסם את החזר ההשקעה (ROI) באמצעות מינוף הכלים
משאבי אנוש – הערכה רציפה (Continuous Feedback)
מבוא הערכה רציפה, או Continuous Feedback, היא אחת המגמות המרכזיות והחשובות ביותר בתחום ניהול הביצועים בעידן הנוכחי. בניגוד לשיטות ההערכה המסורתיות שבהן מתקיימת הערכת ביצועים שנתית או חצי-שנתית, הערכה רציפה מתמקדת במתן משוב מיידי ושוטף לעובדים לאורך כל השנה. המטרה של שיטה זו היא להעניק
ניהול יעדים דינמי – OKRs (Objectives and Key Results): המדריך המלא
מבוא בעידן המודרני, ארגונים נדרשים להתאים את עצמם לשינויים מהירים בשוק, לדרישות הלקוחות, ולהתפתחות הטכנולוגיה. שיטות ניהול יעדים מסורתיות, שבהן מנהלים מגדירים מטרות שנתיות, הופכות לפחות רלוונטיות בארגונים שמתמודדים עם קצב השינויים הגובר. על רקע זה התפתחה שיטת OKRs (Objectives and Key Results), המתמקדת בניהול
משאבי אנוש – שיטות הערכה וביצועים בעידן החדש
הערכת ביצועי עובדים תמיד הייתה חלק קריטי בניהול משאבי אנוש, אך בעידן הנוכחי של דינמיות ושינויים מהירים, נדרשת גישה מתקדמת ומתמשכת יותר. המודלים המסורתיים להערכת ביצועים, שהתבססו על מפגשי משוב שנתיים, כבר אינם מספקים את המענה הנדרש לארגונים שמתמודדים עם צרכים משתנים של עובדים, לקוחות
