חברת האופטיקה בה עבד התובע טענה כי הועסק כקבלן ועובדה שהוא פתח עוסק מורשה. אלא שהתחקות אחר 33 שנות עבודתו במקום לא הותירה בלב השופטת ספק: מדובר בעובד שכיר.
בית הדין לעבודה בתל-אביב חייב לאחרונה את חברת "אבנט אופטיקס" לשלם כ-800 אלף שקל פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות לאיש מכירות ושיווק שפוטר אחרי יותר מ-33 שנות עבודה. טענת החברה כי הסוכן היה קבלן עצמאי נדחתה אף ששכרו שולם כנגד חשבונית. השופטת קרן כהן קבעה כי נמצאו סממנים רבים המעידים על יחסי עבודה, כמו מקום קבוע במשרד, ייצוג החברה באירועים ותערוכות, כפיפות לבעלים ותלות כלכלית מוחלטת בחברה.
התובע החל לעבוד בחברה כסוכן מכירות ושיווק של מסגרות משקפיים מאז שחרורו מהצבא. לא ברור כיצד הוגדרה מערכת היחסים בזמנו אולם ב-2002 ניסה הבעלים להחתים אותו על הסכם שקובע את מעמדו כעצמאי אך התובע סירב כיוון שנדרש לוותר על הזכויות שצבר.
ב-2013 בעל החברה נפטר והחברה נמכרה ושינתה את שמה. ההנהלה החדשה הציעה לתובע להפוך לעובד שכיר בעמלה מופחתת או להמשיך כסוכן עצמאי אך גם הפעם התובע סירב משום שנדרש לוותר על זכויותיו הסוציאליות.
זמן קצר לאחר מכן נשלחה אליו "הודעה על סיום התקשרות", ומשלא הצליח להגיע להבנות בנוגע לפיצויים המגיעים לו פנה לבית הדין לעבודה.
היה חלק מהעסק
בשלב הראשון נדרשה השופטת כהן להכריע האם התובע הועסק כעובד שכיר כטענתו או שמא כעצמאי, כטענת החברה. לאחר שהחילה על המקרה את מבחני הפסיקה הגיעה השופטת למסקנה כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק.
כך, השופטת קבעה כי התובע השתלב במערך הארגוני ונטל חלק בפעילות העסק – הוא היה סוכן המכירות היחיד בחברה, נכח במשרדים, הייתה לו עמדה קבועה עם מחשב, כרטיסי ביקור שנשאו את לוגו החברה, הוא ייצג אותה באירועים ובתערוכות בחו"ל והיא נשאה בכל הוצאותיו.
מהצד השני לתובע לא היה עסק משלו: לא היו לו סיכוני רווח והפסד, לא העסיק עובדים, לא סיפק שירותים לחברות אחרות ולא השקיע באמצעי ייצור.
לכך מצטרפים סממנים נוספים ביניהם העובדה שהיה כפוף לפיקוח של הבעלים, לא הביא מחליף בימים שנעדר, לא עבד במקום אחר והיה תלוי כלכלית בחברה לאורך שנים.
השופטת הבהירה כי מכלול הסממנים האמור גובר ומשמעותי יותר מהעובדה שהתובע נדרש לפתוח עוסק מורשה ושכרו שולם כנגד חשבונית. משכך נקבע כי התובע היה עובד שכיר שפוטר מעבודתו וזכאי לפיצויי פיטורים.
לגבי סכום הפיצויים השופטת קבעה כי אלה יחושבו לפי השכר שקיבל התובע בפועל , אף שמדובר בסכום גבוה יחסית לעובד שכיר.
השופטת בחרה במקרה הזה במה שמכונה בפסיקה "הגישה ההרתעתית", בין היתר משום שהחברה ניסתה לגרום לתובע לוותר על זכויותיו החוקיות תחת מעטה פיקטיבי של יחסי קבלנות עצמאיים אף שהייתה מודעת לכך שהתובע נחשב לעובד שכיר.
בסיכומו של עניין, לאחר חישוב פיצויי הפיטורים, דמי ההבראה והפרשי הפנסיה להם זכאי התובע, חויבה הנתבעת לשלם לו כ-796 אלף שקל.
בנוסף תישא החברה ב-9,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לצד זאת, מאחר שהתביעה הוגשה גם נגד אלמנת הבעלים המנוח, ונדחתה, חויב התובע לשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום זהה.
- ב"כ התובע: עו"ד יעל דולב, עורך דין אדם עדי
- ב"כ הנתבעות: אילת זגדון וגיא גונן, עורכי דין לענייני עבודה
עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
התייעלות תפעולית במפעלים ובחברות שירות – המדריך האסטרטגי להגדלת רווחיות, פרודוקטיביות ויתרון תחרותי
התייעלות תפעולית אינה עוד פרויקט נקודתי של קיצוץ עלויות, אלא תפיסת ניהול רחבה שמטרתה לייצר מקסימום תפוקה ממינימום משאבים — לאורך זמן. בעולם עסקי המאופיין בתחרות גוברת, שחיקת מחירים, מחסור בכוח אדם ועלייה מתמדת בעלויות חומרי גלם ושירותים, ארגונים שאינם מתייעלים תפעולית מוצאים עצמם נשחקים
ניהול תיק לקוחות אסטרטגי: כיצד הופכים לקוחות קיימים למנוע צמיחה ורווחיות
בעולם העסקי המודרני, שבו התחרות עזה והשוק רווי, ארגונים רבים מפנים את עיקר מרצם ומשאביהם לרכישת לקוחות חדשים. זוהי מלכודת אסטרטגית. המחקר הכלכלי מלמד אותנו שוב ושוב כי עלות גיוס לקוח חדש גבוהה פי 5 עד 7 מעלות שימור לקוח קיים. לא רק זאת, אלא
סיכום מגמות עדכניות במשאבי אנוש – ניתוח ופרספקטיבה
מגמות ליבה משנות פרדיגמה 1. הבינה המלאכותית הגיעה ל-HR – מעבר מכלי נישה לטכנולוגיה מרכזית מצב נוכחי: AI חדרה לכל שלבי ניהול העובדים – מגיוס אוטומטי באמצעות ChatGPT ו-Gemini, דרך ניתוח תפוקה מתקדם ועד לחיזוי נטישה מבוסס למידת מכונה שינוי דרמטי: המעבר מתיעוד אנושי לניהול
בינה מלאכותית בניהול עובדים – הזדמנות או סיכון? מחקר עומק על טרנספורמציה ניהולית בעידן הדיגיטלי
מבוא: עידן הטרנספורמציה הניהולית העמוקה העשור האחרון אינו רק עידן של טרנספורמציה דיגיטלית – אלא עידן של טרנספורמציה ניהולית עמוקה. אם בעבר מערכות מידע ארגוניות עסקו בעיקר בכספים, מלאי ולוגיסטיקה, הרי שכיום הליבה הניהולית עצמה – ניהול ההון האנושי – עוברת דיגיטציה מתקדמת המבוססת על
הקשר בין בדידות ניהולית לטעויות אסטרטגיות
בדידות ניהולית איננה תופעה רגשית שולית, אלא גורם ניהולי בעל השפעה ישירה על איכות קבלת ההחלטות בארגון. מנכ״לים ומנהלים בכירים פועלים לעיתים קרובות בפסגה בודדת: האחריות כבדה, הלחצים גבוהים, ומעגל ההתייעצות מצטמצם. במציאות זו, טעויות אסטרטגיות אינן נולדות רק מחוסר ידע או מנתונים שגויים –
הגדלת רווחיות בארגונים גדולים – מדריך למנכ״לים
הגדלת רווחיות בארגונים גדולים מדריך מקיף למנכ״לים ומנהלים בכירים מבוא בעידן של תחרות גלובלית מתגברת, טכנולוגיות משתנות ודרישות לקוחות מתפתחות, ארגונים גדולים מתמודדים עם אתגרים מורכבים בשמירה על רווחיות והגדלתה. מחקרים מראים כי רק 25% מהארגונים מצליחים לשמור על רווחיות גבוהה לאורך זמן, בעוד האחרים
