הנהג טען כי החברה לא שילמה לו על שעות נוספות וחישבה את פיצויי הפיטורים שלו על בסיס שגוי.
עיון בתלושי השכר שלו העלה כי אכן נכללו בהם רכיבים פיקטיביים שלא תאמו את תנאי העבודה.
בית הדין לעבודה בבאר שבע פסק לאחרונה פיצויים של כ-191 אלף שקל עבור הפרשי פיצויי פיטורים, גמול העסקה בשעות נוספות ותוספת אש"ל, לנהג סמיטריילר שהתפטר מעבודתו בחברת התובלה "אייל מטענים והשגחה" מחמת מצבו הבריאותי. השופט משה טוינה קיבל את טענת הנהג כי תלושי השכר שלו שיקפו רכיבים פיקטיביים ולא עמדו בתנאי ההסכם הקיבוצי בענף התובלה. לצד זאת, נדחו טענותיו להפחתת שכר לא חוקית ולהפקדות בחסר לקרן ההשתלמות.
התובע עבד בחברה במשך כ-9 שנים (2006-2015), עד שהתפטר משום שמצבו הבריאותי הלקוי לא אפשר לו להמשיך בתפקיד.
לאחר שקיבל פיצויי פיטורים של 56,459 שקלים, שלטענתו שולמו לו בחסר, הוא הגיש נגד המעסיקה תביעה לתשלום הפרשי פיצויים של 44,973 שקלים. בנוסף הוא טען כי החברה לא שילמה לו שכר עבור שעות נוספות כפי שהיא מחויבת לפי תנאי ההסכם הקיבוצי בענף התובלה. רכיב זה הועמד על 141,751 שקל. כמו כן הוא טען כי לא בוצעו לו הפקדות מלאות לקרן ההשתלמות וכי שכרו עבור ימי שישי הופחת בחצי שלא כדין.
מנגד טענה החברה כי היא עמדה בכל תנאי ההסכם הקיבוצי בענף התובלה, ולפיהם התובע לא היה זכאי לשעות נוספות במתכונת השכר שסוכמה עמו ומלוא זכויותיו ושכרו שולמו לו כדין.
הערכה שמרנית
לאחר עיון בתלושי השכר של התובע, שוכנע השופט טוינה כי תלושי נכללו בהם רכיבים פיקטיביים שאינם מתיישבים עם הוראות ההסכם הקיבוצי המחייבות את המעסיקה בתשלום שכר בסיס בנוסף לפרמיה בשיעור 10% מהכנסות המשאית מעל לסכום של 28,000 שקל. לעומת זאת, תלושי שכר של התובע העלו כי החברה לא ביססה את חישוב הרכיבים השונים על נוסחה ההולמת את הוראות ההסכם.
בנוסף, נדחתה טענת הנתבעת כי הפרמיה ששולמה לתובע שללה את זכאותו לתשלום בשעות נוספות. לפיכך נפסק שהתובע זכאי לתשלום עבור היקף של 60 שעות נוספות בחודש. הערכה שמרנית זו בוצעה נוכח העובדה שהתובע הוכיח ברישומיו כי הועסק בפועל בשעות נוספות ואילו הנתבעת – כמעסיקה – כשלה מלהציג הוכחות הסותרות אותם. משכך, נפסקו לתובע מלוא הפיצויים על השעות הנוספות שעבד.
כמו כן התובע הוכיח כי בחלק מן החודשים לא קיבל תוספת אש"ל לה היה זכאי, ונפסקו לו ברכיב זה 25,00 שקל. בנוסף, ומאחר שפיצויי הפיטורים שלו נגזרו משכר שגוי נפסקו לתובע הפרשים של 14,632 שקל.
לצד זאת, נדחו טענות התובע בנוגע להפחתת השכר בימי שישי שלא הוכחה ואף נזנחה על ידו וכן להפרשי הפקדות לקרן ההשתלמות – שלא הצליח להוכיח כי לא שולמו לו במלואם.
בסיכומו של דבר נפסקו לתובע 181,382 שקלים בנוסף להפרשי הצמדה וריבית, וכן תשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אליהו עמר עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים

בין חוסן לחוקיות: ניהול אסטרטגי של משאבי אנוש לשימור כוח אדם בעת מלחמה
מבוא: אתגר קיומי בזמן חירום מלחמה אינה מותירה את המערכת הכלכלית מחוץ למשוואה. בישראל, שנמצאת מאז אוקטובר 2023 במצב לחימה מתמשך, הפכו ארגונים ועוסקים לזירה

ניהול עסק בזמן מלחמה – המדריך למנכ״ל
מבוא: ניהול כאילוץ קיומי בעיתות מלחמה ומשבר תקופות מלחמה ומשבר חריף אינן עוד "תקלה" בניהול השוטף; הן הופכות לאילוץ הקיומי המרכזי. בעוד שעסקים גדולים נוטים

מבצע "שאגת הארי" – עדכונים למעסיקים, עובדים ועסקים בזמן חירום
עדכוני מבצע "שאגת הארי" מבצע "שאגת הארי" והמלחמה מול איראן בשנת 2026 יצרו מציאות כלכלית מורכבת עבור עסקים רבים בישראל. ירידה בפעילות הכלכלית, גיוס עובדים למילואים, הגבלות

שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן
שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מאוניברסיטת בר-אילן 5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים | מאמר שני שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות

אפקט הדירקטוריון בישראל: כיצד הרכב הדירקטוריון (גיוון, עצמאות, מומחיות) משפיע על קבלת החלטות אסטרטגיות ועל תוצאות פיננסיות?
תקציר מנהלים הקשר בין הרכב הדירקטוריון לביצועים הפיננסיים של חברות ציבוריות בישראל הוא נושא מחקרי מרכזי, במיוחד לאור המאפיינים הייחודיים של שוק ההון הישראלי: ריכוזיות

סדרת מאמרים למנכ"לים – מאמר ראשון: תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית
תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית – מה מלמד מחקר בנק ישראל בעידן של תנודתיות כלכלית גוברת, מבנה התגמול של הנהלה בכירה אינו רק סוגיה
מאמרים קשורים לנושא.


