ב-9 השנים שחלפו מאז היווצרות החוב הספיקה החברה להתפרק ובעליה פתח חברה חדשה. טענת העירייה שמרוץ ההתיישנות עצר משום שרק בשלב מאוחר נודע לה שהבעלים הבריח נכסים לחברה החדשה – נדחתה.
בית משפט השלום בתל-אביב דחה לאחרונה תביעה לגביית חוב ארנונה של כ-144 אלף שקל מבעלי חברה שהתפרקה כבר ב-2006. השופטת כוכבה לוי קבעה כי העיריה התנהלה בעצלתיים ולא פעלה כמצופה ממנה. כעת, כבר מאוחר מדי והתביעה התיישנה.
החברה החזיקה במשרדים ברחוב יגאל אלון בתל אביב במשך שנה וחודשיים במהלך השנים 2005-2006, וצברה חובות ארנונה ומים בסך 143,198 שקל.
רק 9 שנים לאחר מכן נזכרה העירייה להגיש תביעה לגביית החוב. אלא שבינתיים החברה התפרקה ובעליה פתח חברה חדשה. לפיכך, התביעה הוגשה נגדו באופן אישי ונגד החברה החדשה שהקים.
העירייה טענה כי החוב צריך לעבור לחברה החדשה כיוון שהתגלה לה כי פעילות החברה החייבת וכספיה הועברו לידי החברה החדשה כדי להבריח נכסים ולחמוק מחובותיה.
אם טענה זו לא תתקבל, הרי שחוק ההסדרים שמאפשר להטיל חבות בארנונה על בעל שליטה בחברה פרטית שהתפרקה או הפסיקה את פעילותה, כך שיש להטיל את חובת התשלום על בעל החברה.
מנגד, הנתבעים טענו כי מאחר שמדובר בחוב ארנונה מהשנים 2005-2006, עילת התביעה התיישנה כבר ביוני 2013, בחלוף 7 שנים מהיווצרותו, ולכן יש לסלק את התביעה על הסף.
אך העירייה הסבירה שהתעכבה עם הגשת התביעה משום שרק באוגוסט 2009 נודע לה לראשונה על מעשיו של הבעלים. לכן, התביעה לא התיישנה למרות חלוף הזמן.
בתוך כך הפנתה העירייה להליכי הגבייה המנהליים שניהלה לאורך השנים נגד החברה הקודמת ונגד הנתבע – שממילא עיכבו לטענתה את "מרוץ ההתיישנות".
היה לה מספיק זמן
אולם השופטת כוכבה לוי דחתה את תביעת העירייה וקבעה ש"לנוכח תקופת היווצרות חוב הארנונה אין מנוס מלקבוע שבמועד הגשת התביעה נגד הנתבעים התיישנה התביעה".
ראשית, השופטת ציינה כי הנתבעים העלו את טענת ההתיישנות כטענה מקדמית בכתב ההגנה שלכם, כך שהם ענו על הדרישה החוקית המחייבת לטעון אותה בהזדמנות הראשונה.
לאחר מכן, השופטת הודיעה כי אינה מקבלת את טענת העירייה כי לא יכולה הייתה לפעול עד 2009 לגביית החוב.
השופטת קבעה כי העירייה יכולה והייתה צריכה להגיש את התביעה כבר במועד שבו נודע לה על פירוק החברה הקודמת (החייבת המקורית).
בתוך כך השופטת הבהירה שהעירייה המשיכה להתנהל בעצלתיים גם אחרי 2009, ולו הייתה פועלת אז לא הייתה מפספסת את חלון ההזדמנויות להגשת התביעה.
לצד זאת, השופטת הדגישה כי בהתאם להלכת בית המשפט העליון, הליכי גבייה מנהליים אינם עוצרים את מרוץ ההתיישנות.
כמו כן, טענת העירייה לגבי הברחת הכספים נדחתה שכן "לא נמצא אישור לכך שפעילות או רכוש הועברו מהחברה החייבת לחברה החדשה".
לפיכך, השופטת קבעה כי החוב התיישן ומשכך דחתה את התביעה נגד הנתבעים.
לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד דוד ששון
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יהושע בר-טל
עו"ד נחום שר עוסק/ת ב- חוקתי ומנהלי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

בין חוסן לחוקיות: ניהול אסטרטגי של משאבי אנוש לשימור כוח אדם בעת מלחמה
מבוא: אתגר קיומי בזמן חירום מלחמה אינה מותירה את המערכת הכלכלית מחוץ למשוואה. בישראל, שנמצאת מאז אוקטובר 2023 במצב לחימה מתמשך, הפכו ארגונים ועוסקים לזירה נוספת של התמודדות לאומית. משאבי האנוש (משא"ן), המופקדים על נכסי הידע, התרבות והכוח האנושי של הארגון, נקראים לדגל בזמנים אלו

ניהול עסק בזמן מלחמה – המדריך למנכ״ל
מבוא: ניהול כאילוץ קיומי בעיתות מלחמה ומשבר תקופות מלחמה ומשבר חריף אינן עוד "תקלה" בניהול השוטף; הן הופכות לאילוץ הקיומי המרכזי. בעוד שעסקים גדולים נוטים להשעות פעילות או לעבור מיידית לאזורים בטוחים יותר, עסקים קטנים ובינוניים נותרים בשטח וממשיכים לספק שירותים חיוניים, תעסוקה ויציבות כלכלית גם

מבצע "שאגת הארי" – עדכונים למעסיקים, עובדים ועסקים בזמן חירום
עדכוני מבצע "שאגת הארי" מבצע "שאגת הארי" והמלחמה מול איראן בשנת 2026 יצרו מציאות כלכלית מורכבת עבור עסקים רבים בישראל. ירידה בפעילות הכלכלית, גיוס עובדים למילואים, הגבלות ביטחוניות והפרעות בשרשרת האספקה השפיעו על יכולת הפעילות של עסקים בתחומים רבים – החל ממסחר ושירותים ועד תעשייה ותיירות. במצבים

שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן
שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מאוניברסיטת בר-אילן 5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים | מאמר שני שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן המאמר הראשון בסדרת "5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים" עסק בקשר שבין תמריצי

אפקט הדירקטוריון בישראל: כיצד הרכב הדירקטוריון (גיוון, עצמאות, מומחיות) משפיע על קבלת החלטות אסטרטגיות ועל תוצאות פיננסיות?
תקציר מנהלים הקשר בין הרכב הדירקטוריון לביצועים הפיננסיים של חברות ציבוריות בישראל הוא נושא מחקרי מרכזי, במיוחד לאור המאפיינים הייחודיים של שוק ההון הישראלי: ריכוזיות בעלות גבוהה, קיומם של בעלי שליטה המחזיקים בממוצע מעל 70% ממניות החברה, והשפעת רגולציות כמו חוק סרבנס-אוקסלי (SOX) וקוד הממשל

סדרת מאמרים למנכ"לים – מאמר ראשון: תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית
תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית – מה מלמד מחקר בנק ישראל בעידן של תנודתיות כלכלית גוברת, מבנה התגמול של הנהלה בכירה אינו רק סוגיה של ממשל תאגידי – אלא מנוף אסטרטגי המשפיע ישירות על התנהגות פיננסית, רמת הסיכון והיכולת הארגונית להגיב לשינויים. מאמר זה
מאמרים קשורים לנושא.