יזמית בנייה גילתה שבנק דיסקונט גבה ממנה ריבית פיגורים של יותר מ-18% אף שלטענתה התחייב לגבות 17% בלבד. תובענה ייצוגית שהגישה נגדו הסתיימה בהסדר פשרה.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר לאחרונה הסדר פשרה בתובענה ייצוגית במסגרתו התחייב בנק דיסקונט להעמיד 2 מיליון שקל שחלקו יועבר לתרומה וחלקו לפיצוי לקוחות שנטלו הלוואה צמודת מדד בין השנים 2008-2016 וחויבו בריבית פיגורים גבוהה מזו שהבנק התחייב בהסכם. ההחזרים יועברו ישירות לחשבון הבנק של הלקוחות הפעילים ומי שחשבונו נסגר יקבלוֹ באמצעות המחאה בנקאית.
את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הגישה חברת "סלע – שיכון, ייזום וניהול נדל"ן" ב-2015. היא טענה כי גילתה שחויבה בריבית פיגורים עודפת של יותר מ-25 אלף שקל – שלא בהתאם להסכם ההלוואה עליו חתמה.
לפי המבקשת, בהסכם נכתב הבנק שיגבה ריבית פיגורים בשיעור המרבי על חשבונות עו"ש, שלטענתה היה אמור לעמוד על 17%, שכן צו הריבית נוקב בשיעורים אפקטיביים ולא נומינליים. אלא שבפועל, הוא גבה ממנה ומלקוחות רבים אחרים ריבית של 18.3891%. לפי חישוב שמרני באופן הזה נגבו מלקוחות אלה ב-7 שנים האחרונות כ-155 מיליון שקל ביתר.
עמדת הבנק הייתה כי שיעורי ריבית הפיגורים הם נומינליים, וממילא הריבית השתנתה בהתאם למדד כך שלעיתים הלקוחות גם הרוויחו.
עוד נטען כי המבקשת הוחתמה בטעות על טופס הלוואה ישן שהיה נהוג בבנק עד פברואר 2005 ואילו הטופס החדש מתיר לו לגבות ריבית פיגורים מרבית לפי צו הריבית. היו מספר לקוחות כאלה אבל מאז שהבנק עבר למערכת ממוחשבת בספטמבר 2008 – הטעויות פסקו.
סביר והוגן
למרות זאת, החליט הבנק לנהל עם המבקשת משא ומתן לפשרה כדי להימנע מהליכים משפטיים יקרים וארוכים. לאחרונה הוגש ההסדר ואושר על ידי השופט רחמים כהן לאחר שתוקן בהתאם להערותיו של היועץ המשפטי לממשלה.
בהסדר נקבע כי הבנק יקצה 2 מיליון שקל, שחלקם ישמשו לתשלום החזר ללקוחות שנטלו הלוואה צמודת מדד וחויבו בריבית פיגורים בשנים 2008-2016, וחלקם יועבר לתרומה על ידי קרן התובענות הייצוגיות.
הלקוחות חולקו לשתי קבוצות: נוטלי ההלוואות עד דצמבר 2007, שיקבלו את ההחזר אוטומטית, ונוטלי ההלוואות מ-2008 שהוחתמו בטעות על טופס ישן. אלה יידרשו להציג את הטופס בבנק להוכחת זכאותם.
חברי הקבוצה הראשונה יקבלו פיצוי כולל של כ-1.87 מיליון שקל שלפי התחשיב עולה בהרבה על הריבית העודפת שנגבתה מהם. לחברי הקבוצה השנייה הוקצו 100 אלף שקל מאחר שכעקרון ממועד זה לא היו אמורות להיות כבר טעויות. היתרה תועבר לקרן.
זכאים שנשארו לקוחות דיסקונט יקבל את ההחזר ישירות לחשבון, ומי שחשבונו סגור יקבל המחאה בנקאית בדואר אותה יוכל לממש בתוך 90 ימים. כספי שלא ימומשו יועברו גם הם לתרומה.
השופט כהן סבר כי מדובר בהסדר סביר והוגן ואישר גמול של 60,00 שקל למבקשת וכן שכר טרחה של 300 אלף שקל והחזר הוצאות של 60 אלף שקל (לא כולל מע"מ). עורכי הדין יקבלו 70% משכר הטרחה בשלב ראשון ואת השאר לאחר שיוגש דו"ח על אודות יישום ההסדר.
הודעות רשמיות על פרטי הסדר הפשרה יפורסמו בעיתונים "הארץ" ו"גלובס".
- ב"כ המבקשת: עו"ד רם גורודיסקי
- ב"כ המשיב: עו"ד שרון לובצקי הס, עו"ד שחר הרון – תביעות בנקים
* עו"ד שי שמש ממשרד עורכי הדין כהן-שמש עוסק בדיני בנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק
מפת הדרכים לצמיחה עסקית בשנת 2025
תחזיות, כלים וטכניקות לחברות קטנות ובינוניות – איך לזהות מנועי צמיחה פנימיים מבוא בשנת 2025, צמיחה עסקית אינה תוצאה של מזל – אלא תוצאה של בחירות ניהוליות מדויקות, שימוש נכון בנתונים וזיהוי מוקדם של מנועי צמיחה פנימיים. בעידן של שיבושים טכנולוגיים, תחרות מוגברת ושוק עבודה
המעבר מניהול מבוסס תחושות לניהול מבוסס נתונים
דאטה כמנוע אסטרטגי – איך למנף מידע לקבלת החלטות ניהוליות חכמות מבוא ניהול טוב היה לאורך ההיסטוריה עניין של אינטואיציה, ניסיון, חוכמת רחוב וקבלת החלטות על סמך תחושת בטן. אך בעידן הדיגיטלי, שבו כל פעולה ארגונית מייצרת נתונים, העולם עובר מהפכה – המעבר מניהול מבוסס
מדדי הצלחה חדשים לעידן החדש
למה ROI ו-EBITDA לא מספיקים – אילו מדדים ארגונים מתקדמים באמת בודקים היום מבוא בעולם העסקי של היום, תחרות מהירה, לקוחות דיגיטליים ונתונים בשפע הופכים את המושג "הצלחה" למורכב ודינמי מאי פעם. מדדים מסורתיים כמו ROI (החזר על השקעה) ו-EBITDA (רווח לפני ריבית, מס, פחת
המנכ"ל כמאיץ רווחיות
איך לחבר בין חזון עסקי, ניתוח פיננסי ופעולות מדידות לטובת צמיחה מהירה מבוא במציאות עסקית משתנה, תחרותית ולעיתים כאוטית – המנכ"ל איננו רק מנהל. הוא מאיץ. מי שמחבר בין החזון הארגוני לבין הפעולות היומיומיות, בין המספרים על הדו"ח לבין מה שקורה באמת בשטח.בעידן שבו ניתוחים
אומנות הבחירה – איך לזהות ספק מיקור חוץ טוב
לא רק מחיר, אלא גם תרבות ארגונית מציאת ספק מיקור חוץ טוב דומה לדייט מוצלח – לא מספיק ללכת על היפה או על הזול ביותר. חשוב לבחון התאמה ערכית ותרבותית, ניסיון קודם, שיטות עבודה והמלצות מהימנות. ספק איכותי הוא כזה שלא רק מבצע משימות,
Offshore, Nearshore או Onshore – מה עדיף לארגון שלך?
זמן תגובה מול פערי תקשורת כאשר ארגון שוקל לעבור למודל של מיקור חוץ, אחת ההחלטות הקריטיות היא מיקום הספקים: האם לשכור צוות רחוק מעבר לים (Offshore), בסביבה גיאוגרפית קרובה (Nearshore), או בתוך אותה מדינה (Onshore)? כל מודל מביא איתו יתרונות ואתגרים שונים, והבחירה ביניהם
