יזמית בנייה גילתה שבנק דיסקונט גבה ממנה ריבית פיגורים של יותר מ-18% אף שלטענתה התחייב לגבות 17% בלבד. תובענה ייצוגית שהגישה נגדו הסתיימה בהסדר פשרה.
בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר לאחרונה הסדר פשרה בתובענה ייצוגית במסגרתו התחייב בנק דיסקונט להעמיד 2 מיליון שקל שחלקו יועבר לתרומה וחלקו לפיצוי לקוחות שנטלו הלוואה צמודת מדד בין השנים 2008-2016 וחויבו בריבית פיגורים גבוהה מזו שהבנק התחייב בהסכם. ההחזרים יועברו ישירות לחשבון הבנק של הלקוחות הפעילים ומי שחשבונו נסגר יקבלוֹ באמצעות המחאה בנקאית.
את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הגישה חברת "סלע – שיכון, ייזום וניהול נדל"ן" ב-2015. היא טענה כי גילתה שחויבה בריבית פיגורים עודפת של יותר מ-25 אלף שקל – שלא בהתאם להסכם ההלוואה עליו חתמה.
לפי המבקשת, בהסכם נכתב הבנק שיגבה ריבית פיגורים בשיעור המרבי על חשבונות עו"ש, שלטענתה היה אמור לעמוד על 17%, שכן צו הריבית נוקב בשיעורים אפקטיביים ולא נומינליים. אלא שבפועל, הוא גבה ממנה ומלקוחות רבים אחרים ריבית של 18.3891%. לפי חישוב שמרני באופן הזה נגבו מלקוחות אלה ב-7 שנים האחרונות כ-155 מיליון שקל ביתר.
עמדת הבנק הייתה כי שיעורי ריבית הפיגורים הם נומינליים, וממילא הריבית השתנתה בהתאם למדד כך שלעיתים הלקוחות גם הרוויחו.
עוד נטען כי המבקשת הוחתמה בטעות על טופס הלוואה ישן שהיה נהוג בבנק עד פברואר 2005 ואילו הטופס החדש מתיר לו לגבות ריבית פיגורים מרבית לפי צו הריבית. היו מספר לקוחות כאלה אבל מאז שהבנק עבר למערכת ממוחשבת בספטמבר 2008 – הטעויות פסקו.
סביר והוגן
למרות זאת, החליט הבנק לנהל עם המבקשת משא ומתן לפשרה כדי להימנע מהליכים משפטיים יקרים וארוכים. לאחרונה הוגש ההסדר ואושר על ידי השופט רחמים כהן לאחר שתוקן בהתאם להערותיו של היועץ המשפטי לממשלה.
בהסדר נקבע כי הבנק יקצה 2 מיליון שקל, שחלקם ישמשו לתשלום החזר ללקוחות שנטלו הלוואה צמודת מדד וחויבו בריבית פיגורים בשנים 2008-2016, וחלקם יועבר לתרומה על ידי קרן התובענות הייצוגיות.
הלקוחות חולקו לשתי קבוצות: נוטלי ההלוואות עד דצמבר 2007, שיקבלו את ההחזר אוטומטית, ונוטלי ההלוואות מ-2008 שהוחתמו בטעות על טופס ישן. אלה יידרשו להציג את הטופס בבנק להוכחת זכאותם.
חברי הקבוצה הראשונה יקבלו פיצוי כולל של כ-1.87 מיליון שקל שלפי התחשיב עולה בהרבה על הריבית העודפת שנגבתה מהם. לחברי הקבוצה השנייה הוקצו 100 אלף שקל מאחר שכעקרון ממועד זה לא היו אמורות להיות כבר טעויות. היתרה תועבר לקרן.
זכאים שנשארו לקוחות דיסקונט יקבל את ההחזר ישירות לחשבון, ומי שחשבונו סגור יקבל המחאה בנקאית בדואר אותה יוכל לממש בתוך 90 ימים. כספי שלא ימומשו יועברו גם הם לתרומה.
השופט כהן סבר כי מדובר בהסדר סביר והוגן ואישר גמול של 60,00 שקל למבקשת וכן שכר טרחה של 300 אלף שקל והחזר הוצאות של 60 אלף שקל (לא כולל מע"מ). עורכי הדין יקבלו 70% משכר הטרחה בשלב ראשון ואת השאר לאחר שיוגש דו"ח על אודות יישום ההסדר.
הודעות רשמיות על פרטי הסדר הפשרה יפורסמו בעיתונים "הארץ" ו"גלובס".
- ב"כ המבקשת: עו"ד רם גורודיסקי
- ב"כ המשיב: עו"ד שרון לובצקי הס, עו"ד שחר הרון – תביעות בנקים
* עו"ד שי שמש ממשרד עורכי הדין כהן-שמש עוסק בדיני בנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק

בין חוסן לחוקיות: ניהול אסטרטגי של משאבי אנוש לשימור כוח אדם בעת מלחמה
מבוא: אתגר קיומי בזמן חירום מלחמה אינה מותירה את המערכת הכלכלית מחוץ למשוואה. בישראל, שנמצאת מאז אוקטובר 2023 במצב לחימה מתמשך, הפכו ארגונים ועוסקים לזירה נוספת של התמודדות לאומית. משאבי האנוש (משא"ן), המופקדים על נכסי הידע, התרבות והכוח האנושי של הארגון, נקראים לדגל בזמנים אלו

ניהול עסק בזמן מלחמה – המדריך למנכ״ל
מבוא: ניהול כאילוץ קיומי בעיתות מלחמה ומשבר תקופות מלחמה ומשבר חריף אינן עוד "תקלה" בניהול השוטף; הן הופכות לאילוץ הקיומי המרכזי. בעוד שעסקים גדולים נוטים להשעות פעילות או לעבור מיידית לאזורים בטוחים יותר, עסקים קטנים ובינוניים נותרים בשטח וממשיכים לספק שירותים חיוניים, תעסוקה ויציבות כלכלית גם

מבצע "שאגת הארי" – עדכונים למעסיקים, עובדים ועסקים בזמן חירום
עדכוני מבצע "שאגת הארי" מבצע "שאגת הארי" והמלחמה מול איראן בשנת 2026 יצרו מציאות כלכלית מורכבת עבור עסקים רבים בישראל. ירידה בפעילות הכלכלית, גיוס עובדים למילואים, הגבלות ביטחוניות והפרעות בשרשרת האספקה השפיעו על יכולת הפעילות של עסקים בתחומים רבים – החל ממסחר ושירותים ועד תעשייה ותיירות. במצבים

שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן
שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מאוניברסיטת בר-אילן 5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים | מאמר שני שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן המאמר הראשון בסדרת "5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים" עסק בקשר שבין תמריצי

אפקט הדירקטוריון בישראל: כיצד הרכב הדירקטוריון (גיוון, עצמאות, מומחיות) משפיע על קבלת החלטות אסטרטגיות ועל תוצאות פיננסיות?
תקציר מנהלים הקשר בין הרכב הדירקטוריון לביצועים הפיננסיים של חברות ציבוריות בישראל הוא נושא מחקרי מרכזי, במיוחד לאור המאפיינים הייחודיים של שוק ההון הישראלי: ריכוזיות בעלות גבוהה, קיומם של בעלי שליטה המחזיקים בממוצע מעל 70% ממניות החברה, והשפעת רגולציות כמו חוק סרבנס-אוקסלי (SOX) וקוד הממשל

סדרת מאמרים למנכ"לים – מאמר ראשון: תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית
תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית – מה מלמד מחקר בנק ישראל בעידן של תנודתיות כלכלית גוברת, מבנה התגמול של הנהלה בכירה אינו רק סוגיה של ממשל תאגידי – אלא מנוף אסטרטגי המשפיע ישירות על התנהגות פיננסית, רמת הסיכון והיכולת הארגונית להגיב לשינויים. מאמר זה
מאמרים קשורים לנושא.