ביהמ"ש הפך את החלטתו של הבנק הבינלאומי הראשון בנוגע לשני שיקים של לקוחה שלו שלא כובדו. השופטת הסבירה שהבנק התנהל באופן סלחני ולא עקבי, ובכך יצר יסוד סביר להניח שגם הפעם יאפשר חריגה.
בית משפט השלום בקריות קיבל חלקית את ערעורה של חברה העוסקת בפרויקטים בתחום האלומיניום, נגד הבנק הבינלאומי הראשון, וביקר את התנהלות הבנק שהפך את חשבון החברה למוגבל. השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים הורתה לגרוע שני שיקים ממניין השיקים המסורבים של החברה.
החברה פתחה ביוני 2015 חשבון בנק בסניף קריית ביאליק של הבנק הבינלאומי הראשון. ביולי 2016, מניין השיקים המסורבים של החברה בשל אי כיסוי מספיק, הגיע ל-11, ולכן חשבונה הוגבל, היות שחוק שיקים ללא כיסוי קובע כי חשבונו של לקוח יהפוך למוגבל אם סורבו 10 שיקים או יותר.
בעקבות זאת החברה הגישה ערעור על החלטת הבנק, בו ביקשה מבית המשפט להורות על גריעת 11 השיקים מרשימת השיקים המסורבים ולהורות על ביטול ההגבלה על חשבונה.
בערעורה של החברה נטענו טענות רבות. רובן ככולן התמקדו בעמדהה שהיה היה לה "יסוד סביר להניח" שלבנק יש חובה לפרוע שיקים בחשבונה, וזאת מכוח הנוהג שנוצר בין הצדדים, שכן מאז שפתחה את החשבון קיבלה עשרות פעמים אישור לחריגה מצוות הבנק, שידע שהיא תדאג תמיד לבצע הפקדה מתאימה.
מנגד, מנהל הסניף טען בין היתר כי הבנק לא אישר לחברה חריגות, אך היו מקרים בודדים שבהם, לפנים משורת הדין, הסניף נעתר לבקשות של נציג של החברה, שביקש לעכב שיקים שנמשכו באופן חד פעמי.
השופטת זערורה-עבדאלחלים הסבירה כי מדפי החשבון עלה כי מאז פתיחת החשבון ועד לחודש יולי 2016, היו בחשבון חריגות של אלפי שקלים, ובמקרים אלו החברה אכן נהגה להפקיד באותו יום או יום למחרת – אל מול משיכת שיקים מחשבונה – סכומים שונים, לצורך כיסוי החריגות. במרבית המקרים, סכומי ההפקדות עלו על סכומי החריגה.
גם אחרי מכתבי התראה
"במהלך השנים 2015 – 2016 חשבון הבנק של המערערת היה ביתרת חובה במספר הזדמנויות, ואף על פי כן, אפשר לה המשיב חריגה בחשבון ופרע את השיקים, לרבות בשל קיומו של שיק דחוי שהופקד לגבייה. אציין כי המערערת הצביעה בסיכומיה על 59 שיקים שונים אותם כיבד המשיב חרף חריגה ממסגרת האשראי שניתנה למערערת", כתבה השופטת.
לפיכך השופטת קבעה כי התנהלותו של הבנק כלפי החברה הייתה "סלחנית, סבלנית ולא עקבית". השופטת הוסיפה כי הבנק נהג לאפשר לחברה חריגה לימים בודדים, גם לפני ואחרי שליחת מכתבי ההתראה.
לפי השופטת, התנהלות זו הביאה ליצירת מה שנקרא "יסוד סביר", ו"ציפייה לגיטימית" אצל המערערת, שהבנק לא יסרב לה שיקים על אף החריגה.
ציפייה זו, הסבירה השופטת, שלפיה הבנק יפעל על פי הנוהג שבין הצדדים הייתה לגיטימית עד למועד שבו הבנק החל לפעול לסירוב השיקים, שכן במועד זה הבנק למעשה החל לבטא את אי הסכמתו לחריגה וסירב לכבד שיקים שאין להם כיסוי, ולכן משלב זה ואילך החברה הייתה צריכה להניח שהבנק עלול לסרב שיקים נוספים במידה שהיא תחרוג ממסגרת האשראי.
בהתאם לכך, השופטת הורתה על גריעתם של שני שיקים (שסורבו באותו יום במרץ 2016) ממניין השיקים המסורבים. לאחר מועד זה, כאמור, החברה כבר לא יכלה להסתמך על התנהלות הבנק.
התוצאה הייתה שהערעור התקבל חלקית, וכן כי חשבונה של החברה לא ייחשב מוגבל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רונן מטלון עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
בין חוסן לחוקיות: ניהול אסטרטגי של משאבי אנוש לשימור כוח אדם בעת מלחמה
מבוא: אתגר קיומי בזמן חירום מלחמה אינה מותירה את המערכת הכלכלית מחוץ למשוואה. בישראל, שנמצאת מאז אוקטובר 2023 במצב לחימה מתמשך, הפכו ארגונים ועוסקים לזירה נוספת של התמודדות לאומית. משאבי האנוש (משא"ן), המופקדים על נכסי הידע, התרבות והכוח האנושי של הארגון, נקראים לדגל בזמנים אלו
ניהול עסק בזמן מלחמה – המדריך למנכ״ל
מבוא: ניהול כאילוץ קיומי בעיתות מלחמה ומשבר תקופות מלחמה ומשבר חריף אינן עוד "תקלה" בניהול השוטף; הן הופכות לאילוץ הקיומי המרכזי. בעוד שעסקים גדולים נוטים להשעות פעילות או לעבור מיידית לאזורים בטוחים יותר, עסקים קטנים ובינוניים נותרים בשטח וממשיכים לספק שירותים חיוניים, תעסוקה ויציבות כלכלית גם
מבצע "שאגת הארי" – עדכונים למעסיקים, עובדים ועסקים בזמן חירום
עדכוני מבצע "שאגת הארי" מבצע "שאגת הארי" והמלחמה מול איראן בשנת 2026 יצרו מציאות כלכלית מורכבת עבור עסקים רבים בישראל. ירידה בפעילות הכלכלית, גיוס עובדים למילואים, הגבלות ביטחוניות והפרעות בשרשרת האספקה השפיעו על יכולת הפעילות של עסקים בתחומים רבים – החל ממסחר ושירותים ועד תעשייה ותיירות. במצבים
שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן
שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מאוניברסיטת בר-אילן 5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים | מאמר שני שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן המאמר הראשון בסדרת "5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים" עסק בקשר שבין תמריצי
אפקט הדירקטוריון בישראל: כיצד הרכב הדירקטוריון (גיוון, עצמאות, מומחיות) משפיע על קבלת החלטות אסטרטגיות ועל תוצאות פיננסיות?
תקציר מנהלים הקשר בין הרכב הדירקטוריון לביצועים הפיננסיים של חברות ציבוריות בישראל הוא נושא מחקרי מרכזי, במיוחד לאור המאפיינים הייחודיים של שוק ההון הישראלי: ריכוזיות בעלות גבוהה, קיומם של בעלי שליטה המחזיקים בממוצע מעל 70% ממניות החברה, והשפעת רגולציות כמו חוק סרבנס-אוקסלי (SOX) וקוד הממשל
סדרת מאמרים למנכ"לים – מאמר ראשון: תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית
תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית – מה מלמד מחקר בנק ישראל בעידן של תנודתיות כלכלית גוברת, מבנה התגמול של הנהלה בכירה אינו רק סוגיה של ממשל תאגידי – אלא מנוף אסטרטגי המשפיע ישירות על התנהגות פיננסית, רמת הסיכון והיכולת הארגונית להגיב לשינויים. מאמר זה
