פסיקה

בפסק זה נפסקו פיצוים על סך 6,000 ש"ח בגין עוגמת נפש על הנפקת תלושי שכר פיקטיביים לאשה אשר לא הועסקה בפועל וקיבלה תלושים פיקטיבים  על שמה.

(סע"ש 32894-02-16,אמנה עמש נגד א. אקספרס מטעמים בע"מ, ניתן ביום 19.04.17) התובעת טענה, כי מעולם לא הועסקה אצל המעסיקה. לימים התברר לתובעת כי המעסיקה הפיקה תלושי שכר פיקטיביים הנושאים את פרטיה המזהים וכך פעלה בניגוד להוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958 וכן פגעה בפרטיותה של התובעת בניגוד להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981 באופן המזכה בפיצוי.

בית הדין קבע, כי ממכלול ראיות התובעת ותלושי השכר בגין עבודתה במרפאה היה בהם כדי לבסס את טענותיה בדבר אי העסקתה אצל המעסיקה. על כן נטל השכנוע הועבר למעסיקה אלא שהמעסיקה לא עמדה בנטל זה ולא הביאה ראיות מתאימות כדי לסתור את גרסת התובעת. בית הדין נתן משקל לגרסת התובעת הרי שהייתה יכולה להגיש תביעה כספית בגין זכויותיה כעובדת על יסוד הנתונים בתלוש השכר ובגין רכיבים שלא שולמו לה ובניהם פדיון חופשה, הפרשות פנסיוניות ודמי הבראה, אלא שהיא לא עשתה זאת, מה שיש בו כדי לחזק את כנות גרסתה באשר לאי ביצוע עבודה בשירות המעסיקה.

שינוי חישוב פיצויים לעובד שעתי בעל היקף משרה משתנה

פסק דין חשוב שניתן בתאריך 4.6.17 (ע"ע 44824-03-16, י.ב. שיא משאבים בע"מ נגד ADHENOM   BERH TEAMI), בערעור שהגישה המעסיקה על פסק של בית הדין האזורי לעבודה, שונתה ההלכה שהייתה נהוגה עד היום (הלכת סנונית) בעניין חישוב היקף המשרה ונקבע כי במקרה של עובד שעתי המקבל את שכרו על בסיס מספר שעות עבודה ואשר היקף שעות עבודתו משתנה מחודש לחודש הדרך הנכונה לחשב את שכרו האחרון היא לפי או בהיקש מתקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים.

בית הדין קבע בפסק דין זה כי יש לערוך חישוב של היקף משרתו של העובד לפי היקף המשרה הממוצע על פי תקנה 7 לתקנות פיצויי פיטורים, שהוא חישוב השכר לפי חלקיות המשרה של העובד למשך כל תקופת העסקתו.

חישוב זה ניתן לערוך גם לגבי עובד שעתי שהיקף עבודתו לכל אורך תקופת העבודה משתנה מדי חודש. שיטה זו מבטיחה כי פיצויי הפיטורים יחושבו בצורה התואמת את היקפי ההעסקה של העובד ותמנע תוצאה שבמקרים כאלה ואחרים עלולים לקפח את המעסיק או את העובד.

לפני השינוי האמור, חישוב פיצויי הפיטורים לעובד שעתי במשרה משתנה נעשה על בסיס ממוצע שעות העבודה ב-12 חודשי העבודה שקדמו לפיטורים שזה מוכפל בתעריף שכר השעה האחרון של העובד וזאת על פי תקנה 9 לתקנות פיצויי פיטורים.

בית הדין הארצי קבע כי החישוב על פי הלכת סנונית מתאים לשני מקרים: הראשון, מקרה בו היקף העבודה של העובד אינו משתנה אך משתנה שכרו, למשל בשל קבלת עמלות. והמקרה הנוסף הוא במקרה של עבודה קבלנית ששם היקף שעות העבודה אינו משמש כנתון בקביעת השכר.

הלכה למעשה, על פי הכללים שנקבעו בפסק הדין, יש לבחון את היקף המשרה הממוצע של העובד בכל תקופת העסקתו.

שינוי בחישוב פדיון ימי חופשה בסיום העסקה

ע"ע 42510-06-15,(המערער- אלכסנדר ניציורין, המשיב- בן ציון זיסמן) בתאריך 3.5.17 במסגרת ערעור אשר ניתן בבית הדין הארצי לעבודה, בית הדין הארצי פסק כי חישוב הזכאות לפדיון חופשה שנתית צריך שיתבצע בגין שנת העבודה השוטפת ושלוש השנים שקדמו לה, באופן שיש לקחת את סך כל ימי החופשה שעמדו לזכות העובד בתקופה שלא התיישנה כאמור, ולהפחית ממנו את מספר הימים שנוצלו ע"י העובד כחופשה בתקופה זו.

שתפו את המאמר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן