חברת האופטיקה בה עבד התובע טענה כי הועסק כקבלן ועובדה שהוא פתח עוסק מורשה. אלא שהתחקות אחר 33 שנות עבודתו במקום לא הותירה בלב השופטת ספק: מדובר בעובד שכיר.
בית הדין לעבודה בתל-אביב חייב לאחרונה את חברת "אבנט אופטיקס" לשלם כ-800 אלף שקל פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות לאיש מכירות ושיווק שפוטר אחרי יותר מ-33 שנות עבודה. טענת החברה כי הסוכן היה קבלן עצמאי נדחתה אף ששכרו שולם כנגד חשבונית. השופטת קרן כהן קבעה כי נמצאו סממנים רבים המעידים על יחסי עבודה, כמו מקום קבוע במשרד, ייצוג החברה באירועים ותערוכות, כפיפות לבעלים ותלות כלכלית מוחלטת בחברה.
התובע החל לעבוד בחברה כסוכן מכירות ושיווק של מסגרות משקפיים מאז שחרורו מהצבא. לא ברור כיצד הוגדרה מערכת היחסים בזמנו אולם ב-2002 ניסה הבעלים להחתים אותו על הסכם שקובע את מעמדו כעצמאי אך התובע סירב כיוון שנדרש לוותר על הזכויות שצבר.
ב-2013 בעל החברה נפטר והחברה נמכרה ושינתה את שמה. ההנהלה החדשה הציעה לתובע להפוך לעובד שכיר בעמלה מופחתת או להמשיך כסוכן עצמאי אך גם הפעם התובע סירב משום שנדרש לוותר על זכויותיו הסוציאליות.
זמן קצר לאחר מכן נשלחה אליו "הודעה על סיום התקשרות", ומשלא הצליח להגיע להבנות בנוגע לפיצויים המגיעים לו פנה לבית הדין לעבודה.
היה חלק מהעסק
בשלב הראשון נדרשה השופטת כהן להכריע האם התובע הועסק כעובד שכיר כטענתו או שמא כעצמאי, כטענת החברה. לאחר שהחילה על המקרה את מבחני הפסיקה הגיעה השופטת למסקנה כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק.
כך, השופטת קבעה כי התובע השתלב במערך הארגוני ונטל חלק בפעילות העסק – הוא היה סוכן המכירות היחיד בחברה, נכח במשרדים, הייתה לו עמדה קבועה עם מחשב, כרטיסי ביקור שנשאו את לוגו החברה, הוא ייצג אותה באירועים ובתערוכות בחו"ל והיא נשאה בכל הוצאותיו.
מהצד השני לתובע לא היה עסק משלו: לא היו לו סיכוני רווח והפסד, לא העסיק עובדים, לא סיפק שירותים לחברות אחרות ולא השקיע באמצעי ייצור.
לכך מצטרפים סממנים נוספים ביניהם העובדה שהיה כפוף לפיקוח של הבעלים, לא הביא מחליף בימים שנעדר, לא עבד במקום אחר והיה תלוי כלכלית בחברה לאורך שנים.
השופטת הבהירה כי מכלול הסממנים האמור גובר ומשמעותי יותר מהעובדה שהתובע נדרש לפתוח עוסק מורשה ושכרו שולם כנגד חשבונית. משכך נקבע כי התובע היה עובד שכיר שפוטר מעבודתו וזכאי לפיצויי פיטורים.
לגבי סכום הפיצויים השופטת קבעה כי אלה יחושבו לפי השכר שקיבל התובע בפועל , אף שמדובר בסכום גבוה יחסית לעובד שכיר.
השופטת בחרה במקרה הזה במה שמכונה בפסיקה "הגישה ההרתעתית", בין היתר משום שהחברה ניסתה לגרום לתובע לוותר על זכויותיו החוקיות תחת מעטה פיקטיבי של יחסי קבלנות עצמאיים אף שהייתה מודעת לכך שהתובע נחשב לעובד שכיר.
בסיכומו של עניין, לאחר חישוב פיצויי הפיטורים, דמי ההבראה והפרשי הפנסיה להם זכאי התובע, חויבה הנתבעת לשלם לו כ-796 אלף שקל.
בנוסף תישא החברה ב-9,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לצד זאת, מאחר שהתביעה הוגשה גם נגד אלמנת הבעלים המנוח, ונדחתה, חויב התובע לשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום זהה.
- ב"כ התובע: עו"ד יעל דולב, עורך דין אדם עדי
- ב"כ הנתבעות: אילת זגדון וגיא גונן, עורכי דין לענייני עבודה
עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
משאבי אנוש – יישום כלים פסיכולוגיים בייעוץ ארגוני
מבוא יישום כלים פסיכולוגיים בייעוץ ארגוני מהווה גישה אפקטיבית לשיפור התפקוד הארגוני, להגברת שביעות רצון העובדים ולהשגת מטרות עסקיות. הייעוץ הארגוני משתמש בתובנות פסיכולוגיות להבנת התנהגות אנושית, תקשורת בין-אישית ודינמיקות צוותיות. השילוב של כלים פסיכולוגיים מסייע לארגונים לזהות בעיות מבניות ואישיות, לפתח פתרונות מותאמים ולשפר
פיתוח מנהיגות בארגון: הכשרת מנהלים ופיתוח כישורי מנהיגות לשיפור האפקטיביות הארגונית
מבוא פיתוח מנהיגות בארגון הוא תהליך חיוני המשפיע ישירות על האפקטיביות הארגונית והצלחת העסק. מנהלים ומנהיגים בארגון משפיעים לא רק על הביצועים של הצוותים שלהם, אלא גם על התרבות הארגונית, שביעות הרצון של העובדים והיכולת של הארגון להתמודד עם אתגרים משתנים. הכשרת מנהלים ופיתוח כישורי
קבלת החלטות בדירקטוריון: איך להגיע להסכמות ולמנוע קונפליקטים?
מבוא קבלת החלטות בדירקטוריון היא אחד מהתהליכים הקריטיים ביותר המשפיעים על הצלחתו של ארגון. הדירקטוריון נדרש לקבל החלטות אסטרטגיות בעלות השפעה רחבה על החברה ובעלי המניות שלה. עם זאת, כאשר חברי הדירקטוריון מגיעים מרקעים שונים ומחזיקים בדעות מגוונות, תהליך קבלת ההחלטות יכול להפוך לאתגר מורכב
הכנה לקראת ישיבת דירקטוריון: איך למקסם את התועלת מכל ישיבה?
מבוא ישיבות דירקטוריון הן מרכיב מרכזי בתפקודו של כל ארגון, ומהוות את הבמה המרכזית שבה מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות החשובות ביותר. כדי שדירקטוריון יפעל ביעילות ויקבל החלטות מושכלות, ישיבות הדירקטוריון צריכות להיות מתוכננות ומנוהלות בצורה מיטבית. הכנה נכונה לקראת הישיבות יכולה למקסם את התועלת מהן, לשפר
התפתחות תפקיד הדירקטוריון במאה ה-21: בין מסורת לחדשנות
מבוא תפקיד הדירקטוריון במאה ה-21 עובר תמורות משמעותיות הנובעות מהתפתחויות טכנולוגיות, כלכליות וחברתיות גלובליות. בעבר, הדירקטוריון היה נתפס בעיקר כגוף פיקוח ובקרה, שתפקידו לפקח על ההנהלה ולוודא שהיא פועלת לטובת החברה ובעלי המניות. עם זאת, בעולם שבו השינויים הטכנולוגיים מתרחשים במהירות מסחררת והדרישות החברתיות והרגולטוריות
הרכב הדירקטוריון: למה הגיוון חשוב?
מבוא הרכב הדירקטוריון הוא אחד הגורמים הקריטיים המשפיעים על הצלחתה של חברה, וחשיבותו של גיוון בהרכב זה הולכת וגדלה בעולם העסקי המודרני. גיוון בדירקטוריון יכול לכלול מגוון רחב של מאפיינים, כגון מגדר, אתניות, גיל, ניסיון מקצועי, תחומי מומחיות ועוד. במאמר זה נבחן את החשיבות של
מאמרים קשורים לנושא.