חברת האופטיקה בה עבד התובע טענה כי הועסק כקבלן ועובדה שהוא פתח עוסק מורשה. אלא שהתחקות אחר 33 שנות עבודתו במקום לא הותירה בלב השופטת ספק: מדובר בעובד שכיר.
בית הדין לעבודה בתל-אביב חייב לאחרונה את חברת "אבנט אופטיקס" לשלם כ-800 אלף שקל פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות לאיש מכירות ושיווק שפוטר אחרי יותר מ-33 שנות עבודה. טענת החברה כי הסוכן היה קבלן עצמאי נדחתה אף ששכרו שולם כנגד חשבונית. השופטת קרן כהן קבעה כי נמצאו סממנים רבים המעידים על יחסי עבודה, כמו מקום קבוע במשרד, ייצוג החברה באירועים ותערוכות, כפיפות לבעלים ותלות כלכלית מוחלטת בחברה.
התובע החל לעבוד בחברה כסוכן מכירות ושיווק של מסגרות משקפיים מאז שחרורו מהצבא. לא ברור כיצד הוגדרה מערכת היחסים בזמנו אולם ב-2002 ניסה הבעלים להחתים אותו על הסכם שקובע את מעמדו כעצמאי אך התובע סירב כיוון שנדרש לוותר על הזכויות שצבר.
ב-2013 בעל החברה נפטר והחברה נמכרה ושינתה את שמה. ההנהלה החדשה הציעה לתובע להפוך לעובד שכיר בעמלה מופחתת או להמשיך כסוכן עצמאי אך גם הפעם התובע סירב משום שנדרש לוותר על זכויותיו הסוציאליות.
זמן קצר לאחר מכן נשלחה אליו "הודעה על סיום התקשרות", ומשלא הצליח להגיע להבנות בנוגע לפיצויים המגיעים לו פנה לבית הדין לעבודה.
היה חלק מהעסק
בשלב הראשון נדרשה השופטת כהן להכריע האם התובע הועסק כעובד שכיר כטענתו או שמא כעצמאי, כטענת החברה. לאחר שהחילה על המקרה את מבחני הפסיקה הגיעה השופטת למסקנה כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק.
כך, השופטת קבעה כי התובע השתלב במערך הארגוני ונטל חלק בפעילות העסק – הוא היה סוכן המכירות היחיד בחברה, נכח במשרדים, הייתה לו עמדה קבועה עם מחשב, כרטיסי ביקור שנשאו את לוגו החברה, הוא ייצג אותה באירועים ובתערוכות בחו"ל והיא נשאה בכל הוצאותיו.
מהצד השני לתובע לא היה עסק משלו: לא היו לו סיכוני רווח והפסד, לא העסיק עובדים, לא סיפק שירותים לחברות אחרות ולא השקיע באמצעי ייצור.
לכך מצטרפים סממנים נוספים ביניהם העובדה שהיה כפוף לפיקוח של הבעלים, לא הביא מחליף בימים שנעדר, לא עבד במקום אחר והיה תלוי כלכלית בחברה לאורך שנים.
השופטת הבהירה כי מכלול הסממנים האמור גובר ומשמעותי יותר מהעובדה שהתובע נדרש לפתוח עוסק מורשה ושכרו שולם כנגד חשבונית. משכך נקבע כי התובע היה עובד שכיר שפוטר מעבודתו וזכאי לפיצויי פיטורים.
לגבי סכום הפיצויים השופטת קבעה כי אלה יחושבו לפי השכר שקיבל התובע בפועל , אף שמדובר בסכום גבוה יחסית לעובד שכיר.
השופטת בחרה במקרה הזה במה שמכונה בפסיקה "הגישה ההרתעתית", בין היתר משום שהחברה ניסתה לגרום לתובע לוותר על זכויותיו החוקיות תחת מעטה פיקטיבי של יחסי קבלנות עצמאיים אף שהייתה מודעת לכך שהתובע נחשב לעובד שכיר.
בסיכומו של עניין, לאחר חישוב פיצויי הפיטורים, דמי ההבראה והפרשי הפנסיה להם זכאי התובע, חויבה הנתבעת לשלם לו כ-796 אלף שקל.
בנוסף תישא החברה ב-9,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לצד זאת, מאחר שהתביעה הוגשה גם נגד אלמנת הבעלים המנוח, ונדחתה, חויב התובע לשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום זהה.
- ב"כ התובע: עו"ד יעל דולב, עורך דין אדם עדי
- ב"כ הנתבעות: אילת זגדון וגיא גונן, עורכי דין לענייני עבודה
עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
קורונה הגל השני – היערכות והוצאה לפועל
לקוח יקר! על מנת לסייע לך בתהליך ההתמודדות עם הגל השני של הקורונה, לצפות קדימה בראייה אסטרטגית ולהיערך על מנת לגלוש על הגל השני במקום לטבוע תחתיו, ראינו לנכון לסייע לך הן על ידי בניית תמונה ברורה לגבי הצפוי והן על ידי סדרת פעולות להיערכות
שכר, מיסים, פנסיה וגמל
הכניסה לעולם העבודה מביאה עמה מושגים שלא תמיד מובנים עד תום: שכר, פנסיה, גמל ומסים מחייבים הבנה בסיסית כדי לאפשר למעסיק להבין את כללי המשחק הפיננסיים באופן כללי.
הבנק התעלם ממסמך ״מורשי חתימה״ – ויספוג מינוס של 166,805 שקל
הבנק כיבד שיקים שנחתמו על ידי אדם שכבר לא היה מורשה חתימה בחברה. בית המשפט קבע שהבנק פעל ברשלנות חמורה נגד החברה ודחה את תביעתו נגדה לתשלום יתרת חובה.
שינוי תפקידי – כלי אפקטיבי ומחויב המציאות להתאמת המשאב האנושי לצרכים
כשחושבים במונחים של התייעלות באופן טבעי התפיסה היא של קיצוץ, הורדה, הפחתה וכדומה. מנהלים שרואים צעד קדימה בוחנים את תהליכי ההתייעלות בפרספקטיבה רחבה יותר.
פיננסים – חיסכון בתחומים- עמלות בנקים, צ’קים ומיחזור הלוואות. כרטיסי אשראי – התאמות, שיפור עמלות, בדיקת חיובי סליקה וניכיון.
עמלות בנקים חיסכון על עמלות בנקים – קודם כל, עליכם לוודא על מה וכמה הנכם משלימים. עבור כל בנק קיים תעריפי העמלה שלו והוא נדרש להראותו לכם, במידה ונדרש. אפשר לאתר תעריפי עמלות לפי בנק באתר של הבנקים ברשת האינטרנט.
לנשום אויר ולהזרים חמצן – תזרים המזומנים כלי אסטרטגי לצמיחה והתפתחות
תזרים המזומנים של החברה משמש צינור החמצן בליבו של הארגון. התזרים מהווה בסיס להישרדותו של הארגון גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
