חברת האופטיקה בה עבד התובע טענה כי הועסק כקבלן ועובדה שהוא פתח עוסק מורשה. אלא שהתחקות אחר 33 שנות עבודתו במקום לא הותירה בלב השופטת ספק: מדובר בעובד שכיר.
בית הדין לעבודה בתל-אביב חייב לאחרונה את חברת "אבנט אופטיקס" לשלם כ-800 אלף שקל פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות לאיש מכירות ושיווק שפוטר אחרי יותר מ-33 שנות עבודה. טענת החברה כי הסוכן היה קבלן עצמאי נדחתה אף ששכרו שולם כנגד חשבונית. השופטת קרן כהן קבעה כי נמצאו סממנים רבים המעידים על יחסי עבודה, כמו מקום קבוע במשרד, ייצוג החברה באירועים ותערוכות, כפיפות לבעלים ותלות כלכלית מוחלטת בחברה.
התובע החל לעבוד בחברה כסוכן מכירות ושיווק של מסגרות משקפיים מאז שחרורו מהצבא. לא ברור כיצד הוגדרה מערכת היחסים בזמנו אולם ב-2002 ניסה הבעלים להחתים אותו על הסכם שקובע את מעמדו כעצמאי אך התובע סירב כיוון שנדרש לוותר על הזכויות שצבר.
ב-2013 בעל החברה נפטר והחברה נמכרה ושינתה את שמה. ההנהלה החדשה הציעה לתובע להפוך לעובד שכיר בעמלה מופחתת או להמשיך כסוכן עצמאי אך גם הפעם התובע סירב משום שנדרש לוותר על זכויותיו הסוציאליות.
זמן קצר לאחר מכן נשלחה אליו "הודעה על סיום התקשרות", ומשלא הצליח להגיע להבנות בנוגע לפיצויים המגיעים לו פנה לבית הדין לעבודה.
היה חלק מהעסק
בשלב הראשון נדרשה השופטת כהן להכריע האם התובע הועסק כעובד שכיר כטענתו או שמא כעצמאי, כטענת החברה. לאחר שהחילה על המקרה את מבחני הפסיקה הגיעה השופטת למסקנה כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד-מעסיק.
כך, השופטת קבעה כי התובע השתלב במערך הארגוני ונטל חלק בפעילות העסק – הוא היה סוכן המכירות היחיד בחברה, נכח במשרדים, הייתה לו עמדה קבועה עם מחשב, כרטיסי ביקור שנשאו את לוגו החברה, הוא ייצג אותה באירועים ובתערוכות בחו"ל והיא נשאה בכל הוצאותיו.
מהצד השני לתובע לא היה עסק משלו: לא היו לו סיכוני רווח והפסד, לא העסיק עובדים, לא סיפק שירותים לחברות אחרות ולא השקיע באמצעי ייצור.
לכך מצטרפים סממנים נוספים ביניהם העובדה שהיה כפוף לפיקוח של הבעלים, לא הביא מחליף בימים שנעדר, לא עבד במקום אחר והיה תלוי כלכלית בחברה לאורך שנים.
השופטת הבהירה כי מכלול הסממנים האמור גובר ומשמעותי יותר מהעובדה שהתובע נדרש לפתוח עוסק מורשה ושכרו שולם כנגד חשבונית. משכך נקבע כי התובע היה עובד שכיר שפוטר מעבודתו וזכאי לפיצויי פיטורים.
לגבי סכום הפיצויים השופטת קבעה כי אלה יחושבו לפי השכר שקיבל התובע בפועל , אף שמדובר בסכום גבוה יחסית לעובד שכיר.
השופטת בחרה במקרה הזה במה שמכונה בפסיקה "הגישה ההרתעתית", בין היתר משום שהחברה ניסתה לגרום לתובע לוותר על זכויותיו החוקיות תחת מעטה פיקטיבי של יחסי קבלנות עצמאיים אף שהייתה מודעת לכך שהתובע נחשב לעובד שכיר.
בסיכומו של עניין, לאחר חישוב פיצויי הפיטורים, דמי ההבראה והפרשי הפנסיה להם זכאי התובע, חויבה הנתבעת לשלם לו כ-796 אלף שקל.
בנוסף תישא החברה ב-9,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. לצד זאת, מאחר שהתביעה הוגשה גם נגד אלמנת הבעלים המנוח, ונדחתה, חויב התובע לשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום זהה.
- ב"כ התובע: עו"ד יעל דולב, עורך דין אדם עדי
- ב"כ הנתבעות: אילת זגדון וגיא גונן, עורכי דין לענייני עבודה
עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
מאמר מס' 7 – שימוש בטכנולוגיות מתקדמות
מבוא בעידן הדיגיטלי המתקדם של ימינו, שילוב טכנולוגיות מתקדמות הפך לחלק בלתי נפרד מהתנהלותם של ארגונים. טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית (AI), מערכות ניהול משאבים ארגוניים (ERP) ומערכות ניהול פרויקטים (Project Management Systems) מאפשרות אופטימיזציה של תהליכים, ניהול נכון של זמן ומשאבים, וייעול הפעילות היומיומית. השימוש
מאמר מס' 6 – KAIZEN – שיפור מתמיד
מבוא הגישה היפנית של "קייזן" (Kaizen), שמשמעותה המילולית היא "שיפור מתמיד" (קאי = שינוי, זן = טוב), מתייחסת לתפיסת עולם עסקית שממוקדת בשיפור מתמשך בכל תחומי החיים, בין אם מדובר בתהליכים עסקיים, בפעילות הייצור או באיכות חיי העובדים. המושג התפתח בתעשייה היפנית לאחר מלחמת העולם
מאמר מס' 5 – Six Sigma: השיטה לשיפור תהליכים והפחתת שגיאות בארגונים
מבוא Six Sigma היא מתודולוגיה ניהולית ושיטת שיפור תהליכים שנועדה להפחית פגמים, לשפר את האיכות ולייעל את התהליכים בארגונים. השיטה פותחה בשנות ה-80 על ידי חברת מוטורולה, ולאחר מכן אומצה והורחבה על ידי חברות גדולות כמו ג'נרל אלקטריק. מאז, הפכה Six Sigma לאחת השיטות המובילות
מאמר מס' 4 – שיטת Lean Management
בעולם שבו הסתגלות היא המפתח להישרדות, עסקים חייבים להתפתח כדי לשגשג בתוך הנוף המשתנה ללא הרף של התקדמות טכנולוגית, גלובליזציה והעדפות צרכנים דינמיות. כאשר גאות השינוי שוטפת את התעשיות, אימוץ מתודולוגיות חדשניות הופך לא רק לאופציה אלא הכרח עבור אלה השואפים להישאר בקדמת העקומה. גישה
מאמר מס' 3 – אוטומציה של תהליכים (RPA – Robotic Process Automation)
מבוא אוטומציה של תהליכים באמצעות רובוטים (RPA – Robotic Process Automation) היא טכנולוגיה שמאפשרת לארגונים לשפר את היעילות של תהליכי עבודה על ידי אוטומציה של משימות שחוזרות על עצמן. RPA משתמשת ברובוטים תוכנתיים המבצעים פעולות שמבוצעות בדרך כלל על ידי בני אדם, כמו עיבוד נתונים,
מאמר מס' 2 – שימוש ב-BPM (Business Process Management)
מבוא ניהול תהליכים עסקיים (BPM – Business Process Management) הוא גישה מתודולוגית המשמשת לשיפור וייעול תהליכי עבודה בארגונים. BPM מתמקד בניהול ושיפור תהליכים ארגוניים באמצעות טכנולוגיה, שיטות ניהול וכלים אוטומטיים. המטרה היא לייעל את הזרימה העסקית, להפחית עלויות, לשפר את איכות התהליכים ולהגביר את שביעות
מאמרים קשורים לנושא.