ממשלת ישראל החליטה על הגבלת פעילויות שונות במשק כמענה להתמודדות עם נגיף הקורונה
(כגון: הגבלות על פתיחת עסקים, הגבלת תנועה והגבלות על פעילות במקומות העבודה). ההגבלות הינן מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף- 2020. ניתן להתעדכן ברשימת ההגבלות באתר משרד הבריאות.ישנם גופים המנפיקים על דעת עצמם נוסחים ואישורים, המעידים על היות העובדים בהם "עובדים חיוניים". בשלב זה לא נקבעה חובה או הנחייה רשמית למקומות עבודה להנפיק אישורים, ולהעבירם לעובדים המועסקים בהם, ואין צורך בהצגת אישורי מעבר מטעם המעסיק.
תשובות לשאלות נפוצות – נכון לתאריך 24.09.2020
נכון לעכשיו, אין צורך באישורי מעבר. במידה ויהיו שינויים בעניין זה, יפורסמו הנחיות בהתאם.
אישור מפעל למתן שירותים קיומיים או אישור למפעל חיוני מצריך תהליך ארוך הכולל בחינה מקצועית ועמידה ביעדי השירות לחירום של משרדי הממשלה השונים. במסגרת התהליך, משרדי הממשלה מגישים בקשה מנומקת בכתב לוועדה בינמשרדית מייעצת ובסיום התהליך המפקח הכללי על כ"א לשע"ח מחליט אם לאשר את המלצת הוועדה.
בימים אלה, אגף כ"א לשע"ח אינו עוסק באישור פרטני של מפעלים למתן שירותים קיומיים/חיוניים.
להנחיות מעודכנות בנוגע להגעה למקומות עבודה בתקופת הסגר לחצו כאן.
על העובד לפנות למנהל המפעל או למנהל משאבי האנוש במפעל ולבקש לראות את האישור כמפעל למתן שירותים קיומיים או של מפעל חיוני.
עוד מאמרים בנושא...
בין חוסן לחוקיות: ניהול אסטרטגי של משאבי אנוש לשימור כוח אדם בעת מלחמה
מבוא: אתגר קיומי בזמן חירום מלחמה אינה מותירה את המערכת הכלכלית מחוץ למשוואה. בישראל, שנמצאת מאז אוקטובר 2023 במצב לחימה מתמשך, הפכו ארגונים ועוסקים לזירה נוספת של התמודדות לאומית. משאבי האנוש (משא"ן), המופקדים על נכסי הידע, התרבות והכוח האנושי של הארגון, נקראים לדגל בזמנים אלו
ניהול עסק בזמן מלחמה – המדריך למנכ״ל
מבוא: ניהול כאילוץ קיומי בעיתות מלחמה ומשבר תקופות מלחמה ומשבר חריף אינן עוד "תקלה" בניהול השוטף; הן הופכות לאילוץ הקיומי המרכזי. בעוד שעסקים גדולים נוטים להשעות פעילות או לעבור מיידית לאזורים בטוחים יותר, עסקים קטנים ובינוניים נותרים בשטח וממשיכים לספק שירותים חיוניים, תעסוקה ויציבות כלכלית גם
מבצע "שאגת הארי" – עדכונים למעסיקים, עובדים ועסקים בזמן חירום
עדכוני מבצע "שאגת הארי" מבצע "שאגת הארי" והמלחמה מול איראן בשנת 2026 יצרו מציאות כלכלית מורכבת עבור עסקים רבים בישראל. ירידה בפעילות הכלכלית, גיוס עובדים למילואים, הגבלות ביטחוניות והפרעות בשרשרת האספקה השפיעו על יכולת הפעילות של עסקים בתחומים רבים – החל ממסחר ושירותים ועד תעשייה ותיירות. במצבים
שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן
שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מאוניברסיטת בר-אילן 5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים | מאמר שני שרשרת האספקה כזירת חיסכון – תובנות מתוכנית המחקר של אוניברסיטת בר-אילן המאמר הראשון בסדרת "5 – אסטרטגיות מבוססות מחקר להוזלת עלויות בארגונים" עסק בקשר שבין תמריצי
אפקט הדירקטוריון בישראל: כיצד הרכב הדירקטוריון (גיוון, עצמאות, מומחיות) משפיע על קבלת החלטות אסטרטגיות ועל תוצאות פיננסיות?
תקציר מנהלים הקשר בין הרכב הדירקטוריון לביצועים הפיננסיים של חברות ציבוריות בישראל הוא נושא מחקרי מרכזי, במיוחד לאור המאפיינים הייחודיים של שוק ההון הישראלי: ריכוזיות בעלות גבוהה, קיומם של בעלי שליטה המחזיקים בממוצע מעל 70% ממניות החברה, והשפעת רגולציות כמו חוק סרבנס-אוקסלי (SOX) וקוד הממשל
סדרת מאמרים למנכ"לים – מאמר ראשון: תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית
תמריצי מנכ"לים והשפעתם על גמישות פיננסית – מה מלמד מחקר בנק ישראל בעידן של תנודתיות כלכלית גוברת, מבנה התגמול של הנהלה בכירה אינו רק סוגיה של ממשל תאגידי – אלא מנוף אסטרטגי המשפיע ישירות על התנהגות פיננסית, רמת הסיכון והיכולת הארגונית להגיב לשינויים. מאמר זה
