הבנק חויב להשיב את הסכום לקופת כלל הנושים אף שהגבייה התבצעה לפני שהחברה הוכרזה חדלת פירעון. בית המשפט הבהיר כי עקרון השוויון בין נושים יכול לחול גם לפני פתיחת ההליך
בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל לאחרונה בקשה של הנאמן שמונה לחברת ״היי ווד דבליו תעשיות״ במסגרת הליך חדלות פירעון שנפתח בעניינה באפריל השנה (2020). בית המשפט הורה לבנק לאומי להשיב סכומים שגבה מחשבון החברה המתנהל אצלו אחרי שהיא ביקשה לאשר הסדר נושים ולפני שהגישה את הבקשה לצו לפתיחת הליכים.
במרץ 2020 נקטה חברת ״היי ווד דבליו תעשיות״ בהליך לפי חלק י׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, המאפשר לאשר הסדר חוב מול נושים ללא כניסה להליך חדלות פירעון.
בית המשפט הוציא צו עיכוב הליכים וצו איסור דיספוזיציה בנכסי החברה שלפיו אין להעביר נכסים או זכויות של החברה לצד שלישי כלשהו, אלא באישור בית המשפט. באפריל נדחתה הבקשה לאישור הסדר החוב.
למחרת החברה הגישה בקשה לצו פתיחת הליכים ונכנסה להליך חדלות פירעון. בית המשפט הוציא צו עיכוב הליכים נוסף והורה על הותרת צו איסור הדיספוזיציה שניתן בהליך הקודם על כנו.
בית המשפט נעתר הפעם לבקשה ולחברה מונה נאמן.
הנאמן ביקש להורות לבנק לאומי לישראל להעביר כספים שגבה בתקופה שבין שני ההליכים מחשבון החברה המתנהל אצלו.
הנאמן הבהיר כי חובות החברה מסתכמים בסך של מעל 73 מיליון שקל, מתוכם 21 מיליון שקל לבנק לאומי.
על פי בקשת הנאמן, לאחר שהגישה החברה את הבקשה לאישור הסדר נושים ולפני שביקשה צו לפתיחת הליכים, הופקדו בחשבונה 637,853 שקל בגין החזרי מע״מ וסליקת כרטיסי אשראי. הבנק גבה את הכספים על חשבון חוב החברה כלפיו, שעה שצו עיכוב ההליכים וצו איסור הדיספוזיציה עמדו על כנם.
הנאמן הדגיש את ״עיקרון העל״ בדיני חדלות הפירעון בדבר שוויון בין הנושים, שחל לדבריו גם בהקשר של הוראות חלק י׳ לחוק כשמדובר בבקשה לאשר הסדר ללא צו פתיחת הליכים.
מנגד, הבנק טען כי החוק קובע שתוצאות הליכי חדלות הפירעון יחולו רק ממועד מתן צו פתיחת ההליכים, ולא באופן רטרואקטיבי. בנסיבות אלה אין יסוד לדרישת הנאמן להורות על השבה של כספים שהופקדו בחשבון החברה עוד קודם להגשת הבקשה לפתיחת הליכים וכאשר עדיין לא התנהלות הליכי חדלות פירעון נגד החברה.
אירוע מכונן
השופט עאטף עיילבוני הבהיר את התכלית החקיקתית העומדת בבסיס חלק י' לחוק – לאפשר לתאגיד או לנושה של התאגיד להביא הסדר חוב לאישור בית המשפט, ללא התוצאות הנובעות ממתן צו לפתיחת הליכים. ואולם, לדבריו, אין בעצם הגשת בקשה מעין זו משום קביעה שאותו תאגיד הוא בהכרח לא חדל פירעון.
עוד הבהיר השופט כי לבית המשפט סמכות לבטל פעולה המעדיפה נושה בתנאים מסוימים, גם אם הפעולה נעשתה לפני צו פתיחת ההליכים. זאת, במצב בו החייב נמצא דה פקטו בחדלות פירעון.
לדבריו, החברה הפכה לחדלת פירעון כבר בהליך הראשון ומצב זה היה ידוע לבנק.
״עצם הגשת הבקשה להסדר לפי חלק י' היא "אירוע מכונן", המצדיק בחינת טובתם של כלל הנושים במסגרת הליך קולקטיבי אחד״, כתב.
זאת ועוד, על פי לשונו הברורה של צו עיכוב ההליכים הבנק לא היה רשאי לגבות את כספי החברה שהופקדו בחשבונה.
בנסיבות אלה הורה השופט לבנק לשלם לקופת ההפעלה סך של 637,853 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
- ב״כ החברה: עו"ד חובב ביטון, עו"ד אמיר ברטוב
- ב״כ המשיב: עו"ד מטרי, עו"ד מאירי ושות'
עו״ד ארז הימן עוסק/ת ב- בנקים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא...

פתרונות שכר חכמים – כך תייעלו את תהליך השכר ותשפרו את שורת הרווח
האם ידעתם שיישום נכון של פתרונות שכר יכול לחסוך לעסק שלכם מאות אלפי שקלים בשנה?הוצאות השכר מהוות את אחד הסעיפים הגדולים ביותר בדו"ח רווח והפסד של כל ארגון. אך מעבר לתשלום העובדים עצמם, חבויות בהן עלויות נלוות רבות – תפעול, טעויות, תביעות, ייעוץ, זמן ניהולי

בין שליטה לאמון: ניהול עובדים במודל היברידי
המעבר לעבודה היברידית – שילוב של עבודה מהמשרד ומהבית – הפך למציאות קבועה בארגונים רבים. מודל זה מציב אתגרים ניהוליים חדשים, בראשם האיזון בין שליטה ובקרה מצד ההנהלה לבין אמון ונתינת חופש לעובדים. המאמר סוקר את הדילמות המרכזיות, הגישות המובילות לניהול במודל היברידי, והכלים המעשיים

הכלה וגיוון בתרבות הארגונית: מעבר מסיסמאות לפרקטיקה
גיוון (Diversity) והכלה (Inclusion) הפכו בשנים האחרונות למילות מפתח בכל ארגון שמכבד את עצמו. אך בעוד רבים מהארגונים מתהדרים במדיניות שוויונית, בפועל ניכר פער בין ההצהרות לבין מימוש אמיתי. המאמר הנוכחי בוחן כיצד ניתן לעבור ממדיניות סמלית למדיניות חיה ונושמת, תוך שילוב עקרונות של גיוון

תפקיד ה-HR בעידן של קונפליקטים גיאו-פוליטיים ומבצעים ביטחוניים
מחלקת משאבי אנוש ממלאת תפקיד קריטי בניהול המשאב האנושי בתקופות של חוסר ודאות ביטחונית, קונפליקטים גיאו-פוליטיים ומבצעים צבאיים. בשונה מניהול שגרתי, מצבים אלו מחייבים תגובה מהירה, אמפתיה, תקשורת מדויקת ועמידה בתקנות משתנות. משאבי אנוש הופכים לגורם מקשר בין ההנהלה לעובדים, המאפשר המשכיות עסקית תוך שמירה

איזון חיים-עבודה בעידן המנכ"ל הרב-משימתי: בין אסטרטגיה אישית להצלחה ארגונית
מבוא בעידן הנוכחי, שבו מהירות, זמינות וטכנולוגיה שינו את פני העבודה הניהולית, מנכ"לים הפכו לדמויות רב־שכבתיות: הם מנהלים מערכות מורכבות, מייצגים את הארגון מול בעלי עניין, מגיבים למשברים בזמן אמת – וכל זאת תחת דרישות אינטנסיביות ומעורבות תמידית. בתנאים אלה, השאלה כיצד מנכ"ל מצליח לשמר

הטעות הניהולית הגדולה: כשאורח החיים של המנכ"ל מכתיב תרבות ארגונית שוחקת
מבוא בעולם הניהולי של היום, שבו קצב העבודה מואץ, והטכנולוגיה מאפשרת זמינות בלתי פוסקת, מנהלים רבים חיים תחת אורח חיים לחוץ המוגדר כ"נורמלי", ולעיתים אף כ"מוערך". אך מה שנראה כהקרבה אישית ראויה, עשוי להתגלות כטעות ניהולית אסטרטגית. המנכ"ל, במודע או שלא במודע, מכתיב את קוד
מאמרים קשורים לנושא.