בית המשפט המחוזי קבע שהבנק נהג ברשלנות פושעת כשאפשר לאדם לא מורשה למשוך כספים מחשבון החברה.
חברה נוסדה כדי להקים מפעל . בהיא פתחה חשבון בבנק הפועלים, בסניף נווה חן שבתל אביב, כשהוסכם שמורשי החתימה בחשבון יהיו שני בעלי המניות, ישראל רוכביץ ויעקב ישראל.
במשך כשלושה חודשים הופקדו לחשבון כ-6.5 מיליון שקל, שיועדו להשקעה במפעל.
ביוני 2001, קיבלו בעלי החברה פירוט של חשבון הבנק, וגילו שבחשבון התבצעו העברות של סכומי כסף לא מבוטלים. בתחילה הם חשבו שמדובר בהעברות לטובת הפק"מ, כפי שהוסכם מול מנהל הסניף, אולם לאחר שהתקשרו אליו והוא החל לגמגם, הם פנו לברר את העניין מקרוב.
יום למחרת גילו בעלי החברה שהכספים נמשכו על ידי איש אמונו של אחד מבעלי החברה שלא היה מורשה לבצע פעולות בחשבון. לבנק לא היו תשובות, לכן הם התלוננו במשטרה.
לאחר בירור, הבנק פיטר את מנהל הסניף והעובדים שאפשרו את המשיכות.
כעבור כמעט שבע שנים, הגישה החברה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתה, הבנק התרשל כשנתן לאדם לא מורשה להוציא את הכספים ולכן הוא צריך להחזיר לה את הכספים שהוצאו מהחשבון שלא כדין, בצירוף ריבית, פיצוי על הפרת הסכם ועל הרס החברה. בסך הכל היא תבעה כ-10.5 מיליון שקל.
מטעם הבנק נטען שהעובד היה בעל ייפוי כח בחשבונותיו הפרטיים של אחד מבעלי המניות, ולכן התייחסו אליו כמי שבא בנעליו בבחינת "שולחו של אדם כמותו".
לטענתו, כל הפעולות נעשו בהתאם לרצונה של החברה, ובפועל היא זו שהונתה את הבנק כשגלגלה כספים בהיקף אדיר באמצעות חשבונות בנקים שונים למטרות בלתי כשרות. לכל הפחות, נטען, שהחברה נהגה ברשלנות, ולכן אין להטיל על הבנק אחריות כלשהי.
הבנק גם שלח הודעת צד שלישי נגד בעלי החברה, בטענה שרימו אותו ולכן עליהם לפצות אותו על כל מה שייפסק לרעתו בתביעה.
בעלי המניות טענו שלא נהנו בשום דרך מגלגול הכספים לו טוען הבנק. לטענתם, הבנק יכול לבוא בטענות אך ורק לעובד, שניצל את ייפוי הכח שהוענק לו, ואף ישב בכלא על כך.
הוצאות הולמות
השופטת אביגיל כהן קבעה שההתנהלות שנחשפה בסניף היא בגדר רשלנות פושעת. "סניף הבנק בו התנהל החשבון פעל בחוסר שיקול דעת תוך התעלמות מ'נורות אדומות מהבהבות' ומכל אמת מידה סבירה המצופה מבנקאי", כתבה השופטת בפסק דינה.
השופטת קבעה שהבנק לא הוכיח שהעובד פעל כשליח של החברה, ולכן התרשל כשאפשר לו לפעול בחשבון הבנק של החברה ללא הרשאה.
השופטת – שסברה שהבנק לא הוכיח שלבעלי החברה היה חלק בגלגול הצ'קים הנטען – גם דחתה את הודעת הצד השלישי שהגיש.
לפיכך קיבלה השופטת כהן את התביעה באופן חלקי. היא פסקה שהבנק ישיב לחברה את הכספים שנמשכו מהחשבון בסך 6,466,835 שקל.
עם זאת, השופטת סירבה לפסוק לחברה ריבית חריגה משום שהתמהמהה בהגשת התביעה. גם את הטענה לפיצוי בגין הפרת הסכם היא דחתה, וסברה שאת מורת הרוח מהתנהלות הבנק ניתן לבטא בדרך של הוצאות הולמות, אותן העמידה על 200 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אבי זילברפלד
- ב"כ הנתבע: עו"ד שאול פלס,
- ב"כ צד ג': עו"ד ניר סרוק, עו"ד אבי זילברפלד, עו"ד צבי רוטמן
* עו"ד לירן שגב עוסק בדיני בנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
עוד מאמרים בנושא...
אומנות הבחירה – איך לזהות ספק מיקור חוץ טוב
לא רק מחיר, אלא גם תרבות ארגונית מציאת ספק מיקור חוץ טוב דומה לדייט מוצלח – לא מספיק ללכת על היפה או על הזול ביותר. חשוב לבחון התאמה ערכית ותרבותית, ניסיון קודם, שיטות עבודה והמלצות מהימנות. ספק איכותי הוא כזה שלא רק מבצע משימות,
Offshore, Nearshore או Onshore – מה עדיף לארגון שלך?
זמן תגובה מול פערי תקשורת כאשר ארגון שוקל לעבור למודל של מיקור חוץ, אחת ההחלטות הקריטיות היא מיקום הספקים: האם לשכור צוות רחוק מעבר לים (Offshore), בסביבה גיאוגרפית קרובה (Nearshore), או בתוך אותה מדינה (Onshore)? כל מודל מביא איתו יתרונות ואתגרים שונים, והבחירה ביניהם
האם מיקור חוץ מתאים לכל סוג עסק?
הצצה מאחורי הקלעים מיקור חוץ הוא פתרון שמושך יותר ויותר עסקים בזכות ההבטחה לחיסכון, גמישות וגישה למומחים. אבל האם הוא מתאים לכל עסק? לא תמיד. התשובה תלויה בפרמטרים כמו אופי התחום, רמת הסודיות, משך הפעילות, הצרכים התפעוליים – ובעיקר בגישה של ההנהלה. בעוד שיש
טעויות נפוצות במיקור חוץ ואיך להימנע מהן
מגדירים ציפיות – חוסכים אכזבות אחת הטעויות הכי שכיחות בתחום מיקור החוץ היא חוסר בהירות בהסכמים, בהגדרת יעדים ובלוחות זמנים. עסקים רבים פונים לשירותי מיקור חוץ במטרה לחסוך בעלויות ולקבל שירות איכותי, אך לא מקדישים מספיק תשומת לב לניסוח מדויק של הדרישות והציפיות מהספק.
אומנות המיקור החוץ – למה לשכור שכירים אם אפשר לצמוח עם שותפים
מבוא: בעולם העסקי המודרני, ארגונים מחפשים דרכים יצירתיות לשמור על גמישות, לחסוך משאבים ולנצח בתחרות הקשה. אחת השיטות הבולטות להשגת מטרות אלה היא מיקור חוץ (Outsourcing). בעוד שבעבר מיקור חוץ נתפש כפתרון זמני לחברות גדולות בלבד, הרי שכיום יותר ויותר עסקים – קטנים, בינוניים וגדולים
שיטת 70/30 לניהול משאבים: כיצד לתעדף השקעות מול קיצוצים באופן אפקטיבי
מבוא בעשור האחרון מתמודדים מנכ״לים ומנהלי כספים עם לחץ כפול: מצד אחד הצורך להגדיל הכנסות באמצעות השקעות בחדשנות, ומצד אחר דרישה מתמדת לצמצום הוצאות תפעוליות לשם שמירה על רווחיות ותזרים חיובי. שיטת 70/30 מספקת מסגרת אסטרטגית גמישה לאיזון בין שני הכוחות הללו באמצעות כללי אצבע
