בית המשפט המחוזי קבע שהבנק נהג ברשלנות פושעת כשאפשר לאדם לא מורשה למשוך כספים מחשבון החברה.
חברה נוסדה כדי להקים מפעל . בהיא פתחה חשבון בבנק הפועלים, בסניף נווה חן שבתל אביב, כשהוסכם שמורשי החתימה בחשבון יהיו שני בעלי המניות, ישראל רוכביץ ויעקב ישראל.
במשך כשלושה חודשים הופקדו לחשבון כ-6.5 מיליון שקל, שיועדו להשקעה במפעל.
ביוני 2001, קיבלו בעלי החברה פירוט של חשבון הבנק, וגילו שבחשבון התבצעו העברות של סכומי כסף לא מבוטלים. בתחילה הם חשבו שמדובר בהעברות לטובת הפק"מ, כפי שהוסכם מול מנהל הסניף, אולם לאחר שהתקשרו אליו והוא החל לגמגם, הם פנו לברר את העניין מקרוב.
יום למחרת גילו בעלי החברה שהכספים נמשכו על ידי איש אמונו של אחד מבעלי החברה שלא היה מורשה לבצע פעולות בחשבון. לבנק לא היו תשובות, לכן הם התלוננו במשטרה.
לאחר בירור, הבנק פיטר את מנהל הסניף והעובדים שאפשרו את המשיכות.
כעבור כמעט שבע שנים, הגישה החברה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתה, הבנק התרשל כשנתן לאדם לא מורשה להוציא את הכספים ולכן הוא צריך להחזיר לה את הכספים שהוצאו מהחשבון שלא כדין, בצירוף ריבית, פיצוי על הפרת הסכם ועל הרס החברה. בסך הכל היא תבעה כ-10.5 מיליון שקל.
מטעם הבנק נטען שהעובד היה בעל ייפוי כח בחשבונותיו הפרטיים של אחד מבעלי המניות, ולכן התייחסו אליו כמי שבא בנעליו בבחינת "שולחו של אדם כמותו".
לטענתו, כל הפעולות נעשו בהתאם לרצונה של החברה, ובפועל היא זו שהונתה את הבנק כשגלגלה כספים בהיקף אדיר באמצעות חשבונות בנקים שונים למטרות בלתי כשרות. לכל הפחות, נטען, שהחברה נהגה ברשלנות, ולכן אין להטיל על הבנק אחריות כלשהי.
הבנק גם שלח הודעת צד שלישי נגד בעלי החברה, בטענה שרימו אותו ולכן עליהם לפצות אותו על כל מה שייפסק לרעתו בתביעה.
בעלי המניות טענו שלא נהנו בשום דרך מגלגול הכספים לו טוען הבנק. לטענתם, הבנק יכול לבוא בטענות אך ורק לעובד, שניצל את ייפוי הכח שהוענק לו, ואף ישב בכלא על כך.
הוצאות הולמות
השופטת אביגיל כהן קבעה שההתנהלות שנחשפה בסניף היא בגדר רשלנות פושעת. "סניף הבנק בו התנהל החשבון פעל בחוסר שיקול דעת תוך התעלמות מ'נורות אדומות מהבהבות' ומכל אמת מידה סבירה המצופה מבנקאי", כתבה השופטת בפסק דינה.
השופטת קבעה שהבנק לא הוכיח שהעובד פעל כשליח של החברה, ולכן התרשל כשאפשר לו לפעול בחשבון הבנק של החברה ללא הרשאה.
השופטת – שסברה שהבנק לא הוכיח שלבעלי החברה היה חלק בגלגול הצ'קים הנטען – גם דחתה את הודעת הצד השלישי שהגיש.
לפיכך קיבלה השופטת כהן את התביעה באופן חלקי. היא פסקה שהבנק ישיב לחברה את הכספים שנמשכו מהחשבון בסך 6,466,835 שקל.
עם זאת, השופטת סירבה לפסוק לחברה ריבית חריגה משום שהתמהמהה בהגשת התביעה. גם את הטענה לפיצוי בגין הפרת הסכם היא דחתה, וסברה שאת מורת הרוח מהתנהלות הבנק ניתן לבטא בדרך של הוצאות הולמות, אותן העמידה על 200 אלף שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד אבי זילברפלד
- ב"כ הנתבע: עו"ד שאול פלס,
- ב"כ צד ג': עו"ד ניר סרוק, עו"ד אבי זילברפלד, עו"ד צבי רוטמן
* עו"ד לירן שגב עוסק בדיני בנקאות
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
עוד מאמרים בנושא...
ביקורת שכר ומשאבי אנוש – איך לגלות פערים ולתקן אותם
בעידן שבו עובדים מודעים יותר לזכויותיהם, והרגולציה הולכת ומחמירה, ניהול ביקורת שכר הפך להיות חלק בלתי נפרד מתפקידי משאבי אנוש. שילוב נכון בין חשבות שכר ל־HR מאפשר לזהות טעויות מוקדם, לספק שקיפות פנימית ולחזק את אמון העובדים. במאמר זה נציג כיצד לבצע ביקורת אפקטיבית, אילו
הכשרת מנהלים ביניים – איך להפוך אותם למנוע ההצלחה המרכזי של הארגון
בכל ארגון צומח, מנהלים ביניים הם שכבת ההנעה המרכזית: הם מתרגמים אסטרטגיה לביצוע, מציפים בעיות מהשטח, ומתאמים בין יחידות עסקיות, תפעול ושירות. כדי להפוך אותם ל־“כפלי כוח” אמיתיים, הכשרה אפקטיבית חייבת לשלב בין מיומנויות רכות (Soft Skills) שמייצרות אמון, שייכות ומוטיבציה – לבין בקרה תפעולית
ניהול משאבי אנוש בעידן הבינה המלאכותית – איך מגייסים, שומרים ומפתחים טאלנטים בעולם משתנה?
בעולם עבודה תנודתי ומרובה שינויים, ניהול משאבי אנוש הפך מניהול אדמיניסטרטיבי לליבת האסטרטגיה העסקית. ארגונים מובילים עושים שימוש ב־בינה מלאכותית כדי לשפר גיוס עובדים, להעלות שימור טאלנטים, ולהאיץ פיתוח קריירה מותאם־אישית. המפתח הוא חיבור נכון בין נתונים, תהליכים ותרבות: לאמץ טכנולוגיה שמעצימה אנשים, ולא מחליפה
שיווק מבוסס בינה מלאכותית: התאמת מסרים אישיים ללקוח בזמן אמת
שיווק הוא עולם דינמי שבו התחרות הולכת וגדלה והלקוחות הופכים מתוחכמים יותר. כיום, צרכנים מצפים שהמותגים יכירו אותם לעומק, יבינו את הצרכים שלהם ויגישו להם מסרים מותאמים אישית בדיוק ברגע הנכון. כאן נכנסת לתמונה בינה מלאכותית (AI) – טכנולוגיה שמסוגלת לנתח כמויות אדירות של נתונים
שימור לקוחות פנים־ארגוניים: הדרך לביצועים ארגוניים מושלמים
למה “לקוחות פנים־ארגוניים” הם מנוע הצמיחה הבא לקוחות פנים־ארגוניים הם העובדים, המנהלים והשותפים הפנימיים. כשמטפלים בהם כמו בלקוחות חיצוניים—עם סטנדרטים, הבטחות שירות ומדידה—הם מייצרים ערך עקבי. חיבור ישיר לביצועים: ממוטיבציה ל־ROI הקשר בין חוויית עובד לשביעות רצון לקוחות ולרווחיות הוא ישיר. ארגונים עם מחוברות עובדים
ביג דאטה ודשבורד חכם לניהול השכר
פתיחת נתוני השכר ב־Real Time משנה את המשחק: מזהים חריגות מוקדם, מתקנים טעויות לפני שהופכים לכותרת, ומקבלים החלטות על בסיס אותות — לא תחושות בטן. הנה תכנית בנייה זריזה לדשבורד חכם שמחבר נתונים, ויזואליזציות והתראות שעובדות בשבילכם. מטרות הדשבורד לרכז תמונת מצב עדכנית של תלושי
